אותיות סופיות

eranmc

New member
אותיות סופיות

מישהו יכול להסביר לי למה יש אותיות סופיות ולמה דווקא הן נבחרו להיות האותיות הסופיות: ם ן ף ך ץ
 
יש מאמר מקיף בדיוק בנושא הזה,

והוא נקרא 'מנצפ"ך צופים אמרום'. כתב אותו נפתלי הרץ טורטשינר (לימים: טור סיני), והוא נדפס בספרו הלשון והספר, כרך א, עמ' 31-10. דיון קצר וממצה בעניין תמצא בספרו של יוסף נווה ראשית תולדותיו של האלפבית, עמ' 167-166. דיונים קצרים בכל אות ואות תמצא בספרה של עדה ירדני הרפתקאות. קריאה נעימה ושבת שלום!
 

friend9

New member
מן המדרש

אינני זוכר מאין בדיוק. אנסה - ככל שהדבר קשה - לנסח בלשוננו. הכתב בלוחות הברית היה חקוק מצד לצד, כלומר: אצבע אלוהים חקקה כל אות עד שיצאה (האצבע) בגב הלוח. אלא שנעשה נס לאותיות ס ו-ם. המילוי הפנימי שלהן נשאר "תלוי" באוויר. ממדרש זה ברור שהכתב היה אשורי. ואפשר לומר אותו מדרש על הכתב העתיק, ואז הנס הוא באותיות ע ו-ט. תשבי יתרץ קושיות ובעיות, נסים ונפלאות.
 

or99

New member
כאן:

"ואמר רבי ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא מנצפ"ך צופים אמרום. ותסברא והכתיב (ויקרא כז) "אלה המצות" - שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה! ועוד האמר רב חסדא מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדין! אין מהוה הוו ולא הוו ידעי הי באמצע תיבה והי בסוף תיבה ואתו צופים ותקינו פתוחין באמצע תיבה וסתומין בסוף תיבה. סוף סוף אלה המצות שאין נביא עתיד לחדש דבר מעתה? אלא שכחום וחזרו ויסדום." (בבלי מגילה ב,ב וגם במסכת שבת). התלמוד מביא מאמר של רבי ירמיה/רבי חייא בר אבא לפיו צופים = נביאים הם אלו שבתקופתם חידשו את הסופיות. התלמוד מקשה פה שתי קושיות: 1. "אין נביא עתיד לחדש דבר מעתה" - אסור לנביאים לחדש דברים שאינם כתובים בתורה. 2. המדרש שהבאת עם הלוחות שלפיו כבר אז היו סופיות. הגמרה עונה בתחילה שסופיות היו, רק שלא ידעו שהן צריכות לבוא דווקא בסוף ולא באמצע, ואת זה נביאים חידשו. אלא שתשובה זו לא מתאימה לקושייה 1, ולכן הובאה תשובה אחרת: "שכחום וחזרו ויסדום". ובאמת זו לא הדעה היחידה בתלמוד, ויש דעות (כמו של התנא רבי יוסי) שלפיהן בתקופה הקדומה היה כתב עברי עתיק, כפי שאנחנו יודעים היום שאכן כך היה.
 

eranmc

New member
תודה לכולם! ../images/Emo45.gif

מקווה שעם הצבא הזה יהיה לי גם זמן לקרוא את התגובות
 
למעלה