אותי את לא שומעת

אותי את לא שומעת

שקראתי אותך, לראשונה זה היה כה מרגש הכתיבה שלך שהייתה כה שונה נגעה בי הכי קרוב שיש ונשמתי אותך, הכלתי אותך את כל הגיגי ליבך ורציתי כל כך לגעת בך לשאוב ממך את עצבותך. ואת כתבת, ואת שיתפת את חייך לפני כולם גם ככה אותך הם לא מכירים ולא יכירו לעולם ולמרות הניכור, למרות המרחק רציתי להושיט לך יד רציתי לתמוך, רציתי לשתף לומר לך שאת לא לבד. ואותי את לא שומעת ואותי את לא יודעת ואותי גם לא תכירי לעולם. כן, אותי את לא תשירי ואותי גם לא תכירי לעולם. וככל שכתבת וקראתי אותך הבדידות אותי עטפה לו רק יכולתי לחלוק איתך ימים של אהבה ורציתי אותך, שתהיי על ידי בטוחה ורגועה לשמוע קולך, לחוש מגעך למנוע כל כאב וכל פגיעה. ועכשיו כשאת הפסקת לכתוב ונותרו רק שירייך הישנים אני לא מפסיק לאהוב ולקרוא שוב ושוב את המילים וכולי תקווה, כולי זעקה שיום אחד עוד תכתבי ואם רק תרצי, אם אותי תחפשי אחכה לך כל יום, כל דקה. ואותי את לא שומעת ואותי את לא יודעת ואותי גם לא תכירי לעולם כן, אותי את לא תשירי ואותי גם לא תכירי לעולם.
 

קוקי500

New member
זאת לא הפעם הראשונה

שאני קוראת אותך ואני לפחות עדיין מתרגשת גם אותך הם לא מכירים גם לא יכירו לעולם...הזדהיתי התחברתי התרגשתי מקסים ביותר !
 
למעלה