שיעור בפולינוירופתיה, מיוחד לדנה
שלום לך וברוכה הבאה
לעולם אל תפסיקי לקוות. כבר ראיתי את הניק שלך היכן שהוא, לא זוכר היכן אבל הותיר בי רושם. אולי ברשותך, אסביר קצת במה מדובר מהבחינה של הרפואה המערבית. אני מקווה שאינך סובלת מידי. כפי שאמרת זוהי מחלת עצבים הקפיים המתקיפה במספר מקומות בעת ובעונה אחת. פולי נוירו פתיה = הרבה עצבים חולים. ההשערות להופעתה הן רעלן כלשהוא שנוצר על ידי חיידק או תגובה אוטואימונית ( מיצור עצמי ), רעלים כימיים, חסרים תזונתיים בכלל וויטמין B בפרט, הפרעות מטבוליות שונות כסוכרת, אי ספיקה כלייתית וכדומה. ישנם מצבים שההתפתחות אקוטיים - מהירה, ויש מצבים כרוניים - איטיים. המצב הכרוני - מתפתח לאט משך שנים ומתחיל בדרך כלל בכפות הרגלים ולעיתים ידיים ומשם מתפשט הלאה. המאפיינים - עקצוץ, חוסר תחושה, כאב צורב ואי יכולת לחוש תנודות או מנח איברים. האיברים הרגישים מכל הם הרגלים והמפרקים. פעמים רבות ההחמרה דווקא בלילה, אז יש כאבים ורגישות למגע או שינוי טמפרטורה. וזה מיוחד בגלל שאחד המאפיינים את המצב הזה הוא קושי לחוש את הטמפרטורה או הכאב. כאילו שדווקא בלילה כשנרדמים משהו מתעורר. בגלל הפגיעה בתחושה קורות תאונות כוויות לעיתים קרובות או פצעי עור פתוחים, כיביים ( בגלל לחץ מקומי ממושך או פגיעות לא מודעות ). בגלל תפקוד עצבי לקוי אין שימת לב לאופן החזקת הגוף או להפרעות שונות, עם הזמן יתכנו פגיעות במפרקים, הליכה ועמידה לא יציבים ולבסוף החלשות וניוון השרירים. יש מצבים שבהם מתפתחות הפרעות במערכת העצבים האוטונומית דהיינו זו השולטת בתפקודים האוטומטיים בגוף כמו פעימות לב, תפקוד המעיים, השלפוחית ולחץ הדם וכו'. מבחינה קונבנציונאלית אין הרבה מה לעשות מעבר לתמיכה, מתן השלמות תזונתיות, איזון ושמירה כלליים. המצב האקוטי החריף - מתפתח במהירות, גורמ לחולשה שרירית עד כדי שיתוק (אני מקווה שזה אינו מצבך ). משהו לא ברור תוקף את שכבת ה"מיאלין" העוטפת את העצב. ב 80% מהמקרים זה קורה תוך מספר ימים לאחר ניתוח, זיהום או חיסון. זה מתחיל בחולשה, עקצוץ ואובדן התחושה ברגליים. אחר כך זה מתקדם במעלה הזרועות. הסימפטום הכי בולט הוא החולשה הקשה ( לאו דווקא עייפות ). לעיתים רחוקות ישנה חולשה עד כדי צורך להנשים בגלל שבית החזה והריאות חסרי כוח לנוע. במקרים נדירים יש אפילו צורך בהזנה תת ורידית. הרפלקסים נעלמים, העיניים מאיטות את תנועתן עד חדלות לנוע, ההליכה קשה. תיתכן החלמה ספונטנית תוך מספר ימים או שבועות או חודשים. טיפול ספציפי מוכח אין. נוהגים לסנן את הדם ולקחת תרופות שמדכאות את מערכת החיסון. רוב האנשים מחלימים כמעט לגמרי, או שהופכים להיות חולים כרוניים של המחלה. אז מה היה לנו עד כה ? מצב שבו הגוף הולך ומאבד קשר וענין עם החוץ. לא מרגיש, לא חש. עור של פיל ? משהו הלך לישון. הפגיעה היא ברצון ו/או היכולת של הגוף. הוא נע בכיוון של סטטיות. או שמה זהו האדם ואלו היו הנסיבות שקדמו להופעת הסימפטומים. האם זה נכון לגבייך כי יש לכך משמעות רבה לגבי הסיכויים. מה עוד תוכלי לספר לנו על עצמך. למשל מה מעשייך בחו"ל ? את בת 25. לעת עתה אני יכול לומר לך שאת במאבק פנימי אם לחדול או לנצח, אם להתעורר או לשקוע פנימה אל השינה. עברת טלטול כלשהו. ברכות ושפע מכל טוב. נ.ב אהבתי מאוד את חתימתך. אמצתי אותה. היא גם מלמדת הרבה עלייך. מתי איבחנו את המחלה ומהו מצבך עתה ? אם את חשה את כאבי הבדיקות מצבך טוב יחסית.
