או קיי החלטתי כן לכתוב
אני שוחה בחרא כבר די הרבה זמן. כשאני בחוץ החיים שלי יופי,אני שחקן בתיאטרון וקיבלתי פרס על השחקן המצטיין בהפקה האחרונה. אני עובד קצת ומרוויח כסף,אצל החברים שלי אני נחשב שאקל שפיץ ובחרו לנסוע לייצג את העיר שלי בחו``ל. אבל כשאני מגיע הבית אני מתחיל לאכול חרא. ההורים שלי הם האנשים שהכי לא מסתדרים בעולם.אמא שלי חולה במחלה רצינית וכל היום מתלוננת כאבים אבא שלי כל הזמן עוזר לה ומביא לה מה שהיא צריכה אבל במקום להודות לו היא מקללת אותו וצועקת עליו. הבן אדם שהכי סובל מהקטע הזה זה אני. כשאני בא לדבר עם אחד מהם הם צועקים עליי כאילו קיללתי עליהם ולא מוכנים להסתכל עליי אבא שלי בן אדם דתי ולאחרונה אני רואה אותו מוריד את הכיפה וכשאני שואל אותו למה הוא אומר לי:``מה זה ענינך?!תעזוב אותי מטומטם!`` הדבר האחרון שאני רוצה לעשות זה להזיק לעצמי כי אני ארגיש ממש דפוק ואני לא מסוג האנשים האלה כל החיים שלי אני צוחק על כולם ומבסוט מעצמי אבל כל השמחת חיים יורדת לי. אם יש לכם משהו להגיב אני אשמח לשמוע
אני שוחה בחרא כבר די הרבה זמן. כשאני בחוץ החיים שלי יופי,אני שחקן בתיאטרון וקיבלתי פרס על השחקן המצטיין בהפקה האחרונה. אני עובד קצת ומרוויח כסף,אצל החברים שלי אני נחשב שאקל שפיץ ובחרו לנסוע לייצג את העיר שלי בחו``ל. אבל כשאני מגיע הבית אני מתחיל לאכול חרא. ההורים שלי הם האנשים שהכי לא מסתדרים בעולם.אמא שלי חולה במחלה רצינית וכל היום מתלוננת כאבים אבא שלי כל הזמן עוזר לה ומביא לה מה שהיא צריכה אבל במקום להודות לו היא מקללת אותו וצועקת עליו. הבן אדם שהכי סובל מהקטע הזה זה אני. כשאני בא לדבר עם אחד מהם הם צועקים עליי כאילו קיללתי עליהם ולא מוכנים להסתכל עליי אבא שלי בן אדם דתי ולאחרונה אני רואה אותו מוריד את הכיפה וכשאני שואל אותו למה הוא אומר לי:``מה זה ענינך?!תעזוב אותי מטומטם!`` הדבר האחרון שאני רוצה לעשות זה להזיק לעצמי כי אני ארגיש ממש דפוק ואני לא מסוג האנשים האלה כל החיים שלי אני צוחק על כולם ומבסוט מעצמי אבל כל השמחת חיים יורדת לי. אם יש לכם משהו להגיב אני אשמח לשמוע