או קי אז ככה מקווה שתקראו

או קי אז ככה מקווה שתקראו

ההורים שלי גרים בארצות הברית ואני תמיד חלמתי לגור שם האנגלית שלי היא כמו שפת אם ונורא קשה לי בארץ בלי ההורים אני רק בת 16 ולמרות זה נורא חשוב לי לסיים את התיכון עם בגרות מלאה-כיתה י"א- ואני משתגעת! אני כל כך מתגעגעת אליהם אנחנו נורא קשורים וקשה לי לוותר על הבגרויות.. חשבתי אולי מישהו יוכל להמליץ לי איך הלימודים שם.. איך הנורמה שם ? האם אני אוכל לחיות בצורה נורמלית עם חברים והכל... והכי חשוב אם אני אהנה שם או אסבול.. לצורך העניין מדובר במיאמי.. אני ממש בדילמ ה מקווה שתעזרו לי.. תודה
 

doronf65

New member
מנהל
ילדונת חמודה!

אני מאוד מבין אותך, ומשתתף בדילמה שלך. בת דודה שלי, היום היא בת 30, היתה במצב זהה לשלך. הוריה עזבו כשהיא היתה בת 16 והיא רצתה להישאר על מנת לסיים בית ספר וללכת לצבא. דבר אחד, הם עזבו בהתחלה לשנה, אבל בסוף נשארו שם. בסוף היא חיה על הקו ישראל-ארה"ב כמה שנים ואחרי הצבא הצטרפה אליהם והיום היא חיה בסאן-דייגו. בשורה תחתונה, היא זוכרת את המאורע כטראומה, ולמרות שזה היה מרצונה והיא לא רצתה להצטרף, היא חוותה הרגשת נטישה. לכן, אני ממליץ לך לקפוץ למים, לעשות את הצעד כמה שיותר מהר, וככל שתעשי זאת, כן יהיה קל יותר. כתבי לי אם תרצי להתייעץ עוד. המון אומץ, ובהצלחה, אני מחזק אותך בכל החלטה!! דורון
 

doronf65

New member
מנהל
בהחלט!

כמה שתתחילי את הפרק האמריקאי בחייך יהיה יותר טוב לחייך, וגם יותר קל!! בהצלחה, דורון
 

kit k@t

New member
לעבור בכיתה יא לארה"ב...

זה בדיוק מה שאני עשיתי בשנה שעברה... את תתפלאי עד כמה זה לא קשה. חברים מוצאים בכל מקום, העיקר לא לבוא בגישה מתנשאת וסגורה. קאט
 
אממ וזה היה קל?

אני מאוד חברותית ואין יל בעיה של להתקשר לאנשים.. אבל הקטע שבלימדוים.. יש לך אי סיק יו שאני אוכל לדבר איתך? איפה את גרה? איך הלימודים שם? תודה רבה לךךך באמת באמתתתתתת כל כך הקלת עליי
 

F a n c y

New member
לעבור בכיתה יא' לארה"ב

כשראיתי את מה שכתבת אין לך מושג איך הרגשתי... אני רעות אילנד, אבא שלי הוא אלו"ף בצה"ל והוא אף פעם לא בבית, בכל אופן החלום הכי גדול שלי זה לטוס לארה"ב זה השאיפה שלי אני למעשה חייה בשביל זה!! הוא הבטיח לי לפני שנתיים שאטוס (אני בכיתה יא') השנה לארה"ב אך כמו תמיד משהו צץ בצבא והחלום שלי התנפץ יחד עם הלב שלי והתקוה שאי פעם זה יתגשם. אז אמי ואני הגינו את הרעיון לשלוח אותי לארה"ב לבדי, מכיוון שזה החלום שלי להיות בתיכון אמריקאי, אנחנו בקשר עם כל מיני קרובי משפחה שיש לי שם אך אני מאד פוחדת להפגע ושזה בחיים לא יקרה, אני מוכנה לעשות הכל כדי להגשים זאת אני מחפשת באינטרנט עם חילופי סטודנטים ונוער וכו'. אני לא יודעת למה אני כותבת לך את זה, אני בטחה שזה בכלל לא מעניין אותך אבל כשראיתי את מה שכתבת זה עשה לי משהו והייתי חייבת להגיב... לפחות יש ברי מזל שעברו לארה"ב ביא' אני לא כנראה לא אהיה אחת מהן רעות אילנד
 

טל ר

New member
רק רציתי לומר...

אבא שלך היה מפקד בית הספר לקצינים כאשר הייתי צוער שם (קיץ 1991). התרשמתי עמוקות מאישיותו של אביך, וכל פעם ששמעתי שהוא התקדם בצבא חייכתי לעצמי חיוך פנימי, בחזקת "אני מרגיש טוב יותר כשאני יודע שאנשים כמוהו נמצאים שם למעלה". כמו שאומרים, אלו היו 2 הסנט שלי. בהצלחה עם החלום שלך! טל.
 

F a n c y

New member
לעבור בכיתה יא' לארה"ב

כשראיתי את מה שכתבת אין לך מושג איך הרגשתי... אני רעות אילנד, אבא שלי הוא אלו"ף בצה"ל והוא אף פעם לא בבית, בכל אופן החלום הכי גדול שלי זה לטוס לארה"ב זה השאיפה שלי אני למעשה חייה בשביל זה!! הוא הבטיח לי לפני שנתיים שאטוס (אני בכיתה יא') השנה לארה"ב אך כמו תמיד משהו צץ בצבא והחלום שלי התנפץ יחד עם הלב שלי והתקוה שאי פעם זה יתגשם. אז אמי ואני הגינו את הרעיון לשלוח אותי לארה"ב לבדי, מכיוון שזה החלום שלי להיות בתיכון אמריקאי, אנחנו בקשר עם כל מיני קרובי משפחה שיש לי שם אך אני מאד פוחדת להפגע ושזה בחיים לא יקרה, אני מוכנה לעשות הכל כדי להגשים זאת אני מחפשת באינטרנט עם חילופי סטודנטים ונוער וכו'. אני לא יודעת למה אני כותבת לך את זה, אני בטחה שזה בכלל לא מעניין אותך אבל כשראיתי את מה שכתבת זה עשה לי משהו והייתי חייבת להגיב... לפחות יש ברי מזל שעברו לארה"ב ביא' אני לא כנראה לא אהיה אחת מהן רעות אילנד
 
לא נראה לי שזה

כל כך קשה לעבור לבד לארצות הברית כי גם אחותי וגםאחי הצליחו לעבור ולגור שם. אם תרצי.. נוכל אפילו להיות ביחד כמובן שזה תלוי איפה את תהיי.. אני כמובן אהיה במיאמי אם תרצי והדודים שלך גרים קרוב לשם נוכל להיות ביחד ואל תהייה בעיה.. ותוכלי להגשיםאתהחלום שלך.. כמה שהרבה חושבים שזה נורא כיך המצב שאני עומדת בו אני מוכנה להתחלף עם כל אחד ממכם.. בבקשה תעזרו לי.. איך המחייה שם יהיה לי קשה ? בבקשה ...
 

F a n c y

New member
ק צ ת משוגעת-יקרה!

אני לא יודעת אם זה יהיה קשה או לא, אבל חלק ממני מת אתמול יחד עם החלום של החיים שלי בגלל שאבא שלי החליט לקחת איזה תפקיד במקום הטיסה שלנו לארה"ב. אז עכשיו אנחנו מנסים ליצור קשר עם הקרובים שלי שם... זה נורא יפה מצידך להציע שנהיה ביחד-את חמודה! אבל לא ממש הבנתי את המצב שלך, את גם אמורה לטוס בקיץ? ובכל מקרה אין לי קרובים במיאמי, הם גרים בפילדלפיה והאמת שאין לי מושג אם זה קרוב או רחוק, אם בכלל אני אטוס הקיץ וייצא לי גם להיות במיאמי, אני אבוא לבקר אותך, מבטיחה
תודה על העידוד!! Fancy
 
רעות..

מצטערת מאוד על כך החלום שלך מת.. אל תדאגי תאמיני לי.. שרוצים משהו.. הכל מסתדר בסופו של דבר.. אני טסה לארצות הברית.. יום רביעי ב-12 בלילה 17.11.03 ואני אהיה שם נראה לי שפילדלפיה היא קרובה למיאמי אבל אני לא בטוחה בכלל לא בטוחה.! אממ.. תהיי בקשר.. ואל תוותרי על החלום שלך, אני בטוחה שהוא יתגשם.. בהצלחה. זהבית
 

F a n c y

New member
זהבית!

אני מאד שמחה בשבילך, אני יודעת שגם את רצית לטוס לארה"ב, והאמת שהתגובות שלך עזרו לעבור את הימים האחרונים בפחות סבל, אז תודה! אני יכולה לברר אם מיאמי ופילדלפיה קרובות אבל בכל מקרה, אל תאבדי קשר, אני אשמח אם תכתבי לי לאימל, ותעזרי לי לעבור את שבעת החודשים הבאים, שאחריהם (הלוואי!!!!!!!!) אני אוכל להגשים את שאיפת חיי הגדולה ביותר-לטוס לארה"ב! אני יודעת שזה נשמע מאד טיפשי וילדותי, אבל זה הדבר שאני הכי רוצה בעולם מאז שאני זוכרת את עצמי ואני לא יכולה לתאר לך כמה מאושרת אני אהיה אם או כאשר החלום הזה יתגשם! אז אני מקווה שתנצלי כל רגע שם! ושיהיה לך רק טוב... שוב תודה! תשמרי על קשר, רעות
 
למעלה