הצעת חוק לביטול מגבלת גיל 30
הכנסת השבע-עשרה הצעת חוק של חברי הכנסת חיים אמסלם יעקב מרגי פ/1497/17 הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון - מעמדם של יתומי צה"ל), התשס"ו-2006 בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950 (להלן - החוק העיקרי), בסעיף 1, בהגדרה "בן משפחה", בסעיף קטן (ב), המילים "שלא מלאו לו 21 שנה, או שמחמת מום גופני או שכלי לא עמד ברשות עצמו במות הנספה או בהגיעו לגיל 21 אחרי מותו, וכל עוד אינו עומד ברשות עצמו מסיבות אלו, אך למעט ילד שבמות הנספה מלאו לו 21 שנה ואותה שעה לא היה סמוך על שולחנו וכן" – יימחקו. 1. תיקוןסעיף 1(ב) בסעיף 8ב לחוק העיקרי, המילים "שגילו אינו עולה על 18 שנים" - יימחקו. 2. תיקון סעיף 8ב אחרי סעיף 8ג לחוק העיקרי, יבוא: 3. הוספתסעיף 8ד יתום הזקוק מחמת זקנה או מצב בריאותו לטיפול אישי בידי הזולת, או להשגחתו של מוסד, לרבות בית אבות או לרכישת מכשירי עזר רפואיים, רשאי קצין התגמולים להורות כי ישולם לו, בנוסף לתגמול המשתלם לו על פי חוק זה, תגמול בשיעור שיקבע בהתחשב בהכנסותיו הנוספות ובצרכיו המיוחדים." 8ד. "תגמולים ליתום במצב מיוחד סעיף 29 לחוק העיקרי – בטל. 3. תיקון סעיף 29 בסעיף 29א לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א), המילים "לפני שמלאו לו 30 שנה" – יימחקו. 4. תיקון סעיף 29א בסעיף 29ד לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א), אחרי "אלמנת נספה" יבוא "או ילדו של נספה". 5. תיקון סעיף 29ד בסעיף 33 (א) לחוק העיקרי, בסעיף קטן (1א), המילים "שטרם מלאו להם 30 שנה" – יימחקו. 6. תיקון סעיף 33 בסעיף 35(א) לחוק העיקרי, הסיפה המתחילה במילים "הסמוכים על שולחנם של אח או אחות" - יימחקו. 7. תיקון סעיף 35 דברי - הסבר חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950, מעניק לימודים, טיפול פסיכולוגי, הכשרה מקצועית, הקצבה, מענק נישואין וכו' ומכיר בשתי קבוצות נפגעים: ההורים השכולים והאלמנות, כזכאים לכל החיים. לאחרונה הכיר משרד הביטחון בזכאותם ללימודים של אחים שכולים, ללא הגבלת גיל. אולם זכויותיו של היתום בחקיקה הקיימת, נובעות וקשורות מהיותו בנה של אלמנת צה"ל, והעוול הוא כי המדינה לא מכירה ביתום כקבוצה (ישות) נפרדת במשפחת השכול, ואילו החוק מגדירו: "בן של נספה". היתומים מוכרים באמצעות זכאות האלמנות, וזכאותם מוגבלת לגיל שלושים. זאת ועוד, במקרה של נישואין או פטירת האלמנה מאבדים היתומים את זכויותיהם. הרי קבוצה זו נפגעה לא פחות מקבוצות אחרות, הרי יתום לא מפסיק להיות יתום בגיל 30, והרי זה עוול משווע להגביל בגיל את היתום כל עוד אלמנות, הורים ואחים אינם מוגבלים בגיל. מאז חקיקת החוק ב-1951 עברו תמורות רבות על התא המשפחתי וכיום בעת המודרנית יתום בן 30 עדיין אינו עומד ברשות עצמו. אבדנו של היתום הוא תמידי. בעוד אלמנה יכולה להינשא מחדש וההורים יכולים לעיתים להוליד עוד ילד, היתום נשאר יתום לתמיד. לעיתים היתום הוא זה שלוקח אחריות כלכלית ונפשית על כל המשפחה השכולה ונושא באבל לא פחות מהאלמנה. חשוב לציין כי הצעת חוק זה לא מחייבת מקור תקציבי חדש, אלא חלוקת התקציב הקיים מחדש בצורה מתוקנת. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על-ידי חבר הכנסת אמנון כהן (פ/514), והוסרה מסדר יומה של הכנסת ביום 16.07.2003. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ג בתמוז התשס"ו – 19.7.06