בוקר צח ומוצלח לכם פורם נכבד רצוני להצטרף....
היי אני חדשה ,וראתי בפורם שכן את שכתבה האישה היקרה,ברבלה על שיש פורם של אובדן והחלטתי לשתף אותכם במה שקרה לנו במשפחה המצומצמת.והרי המקרה : לפני שלושה חודשים ביום מר ונמהר נכדי היקר מאור-ילד של אור נקטף ממש נחטף תוך לילה אחד ,חתני חזר מהעבודה בשעה 10 בלילה שלך יום חמישי והביא זר פרחים לכבוד שבת.מאור הטהור ילד של אור התעורר אחרי שהיה לו חום של 39,9 מעלות חום שמע את אביו בא ונכנס לסלון הסתכל על הזר ואמר:איזה יופי של זר,אמר לילה טוב וחזר למיטתו . בסביבות 1 לפנות בוקר חתני שומע חירחורים ונכנס לחדר של התינוקת שתיבדל לחיים ארוכים וחשב שהיא משתעלת כי היא סבלה מברונכית ,וראה שהכל כשורה,נגש לחדר של הבנים וחשכו עיניו הילד פירכס והשמיע קול של חירחור ,מיד ירד איתו החוצה בצעקות ואחד שעבר ברחוב מיד הזמין אמבולנס ובנתיים היגיעו ההצולה של הישוב בו אנחנו גרים עשו החיאה שלקחה הרבה זמן ובנתים הגיע לטיפול נמרץ עשו כמיטב יכותם והחזירו דופק הועבר לבית חולים מונשם ומורדם עם מצב של אנוש ובמהלך הטיפול אמרו לנו שינסו להוציא לו את מכונת ההנשמה ולקראת בוקר של יום שישי קרסו כל נמערכות ובשעה 1130 יצאה נשמתו הטהורה והזכה לאסונינו הגדול .מאור ילד של אור היה ילד (בן 7 שנים וחודש)של אור ילד שכל אמא היתה שמחה להתברך ילד טהור ילד של נתינה כשהיה לו משהו ביד היה נותן אפילו שלו לא נשארק דבר,היה אוהב להגיד תהילים ,ילד יפה תואר תלמיד כתה א' שידע לקרוא כבר שנתים קודם היכנסו לכיתה א אין לי מילים נוספות כי הכל היה מתומצת במה שכתבתי היום אחרי 3 חודשים אני בתור סבתא לא חוזרת לעצמי,אני בוכה יום ולילה(רציתי לציין שאמו שהיא ביתי ומשפחתה זרים מעלי יש לנו בית פרטי בישוב ובנינו קומה שניה ושם גרים ביתי וחתני)הוא היה כל הזמן אצלי,אני ממש לא יודעת מה לעשות אני לא רוצה ללכת לשום מקום הוא איתי כל הזמן אני עובדת משרה מלאה ,אבל אין לי חשק לראות אף אחד בבוקר אני אומרת לעצמי :איך זה יכול להיות השמש זורחת עולם כמנהגו נוהג אנשים צוחקים שמחים איך זה,ולי כל כך רע! מה יש לכם להציע לי איך מתמודדים עם כזה אובדן?איך זה שהכל פורח וילדים צוהלים ולנו קרה כזה אסון ו,וכשאני רואה ילדים מהכיתה של מאור אני עוברת לצד השני של המידרכה,האם זה טבעי כך?אשמח לקבל תגובות ותמיכה ככל שתוכלו . כל טוב לכם ושה' ינחם את כולנו בטוב,הנראה ,והנגלה
