אז אחרי ארבעה חדשים של זוגיות ראשונה
שלום,אני מצוי כרגע בשלב ביחסים שלי עם החברה שבו אנחנו כבר בודקים את אהבתינו אחד לשניה לאחר 4 חדשים מאז שהכרנו
אנחנו נפגשים מדי יום ביומו ומתרחקים אחת מהשניה רק כאשר הבת זוג חוזרת אל בית הוריה, בכל סופש שני,
במהלך הקשר של שנינו יש בעיקר עליות, וכמה מורדות, אנחנו מתוכחים לא פעם, ברמת העיקרון יוצא בת הזוג שלי היא זו שמנטוות את הקשר לטענתה, היא מעלה חששות ומוסכמות, בודקת עם אני אוהב אותה,ומחפשת הסבר מתחת לכל סלע, הבעיה מתחילה שההסבר שלי הופך להגדרה ., מצידה, ואז אנחנו לא מבינים אחד את השניה.
יוצא ברוב הקרים שבת הזוג אומרת את המילה האחרונה, ןכן יוצא שנפלטות לי מילים שלא בכונה, שיש בהן בכדי שתחשוב שאני לוקח אותה במובן מאליו, ואף מזלזל בה.
אין כך הדבר, אני בהחלט אוהב אותה,אני רק לא יודע איך אני יכול לתת אהבה שלא בדרכים "הקלאסיות", אני תמיד נוטה לשמור איתה על שיח ועל דברים שמענינים אותה, קורא שהיא מדי פעם נוטה לשעמם ולחזור על עצמה, וכשהיא תופצת אותי במצב רוח לא סטרילי לכך, אני נוהג להגיד "מאמי אכפת לך שנדבר על זה כשנפגש", וזה מתפרש בזלזול,. אבל שוב פעם, בלי לסטות, השאלות שאני שואל טת עצמי הן במטרות להלן:
עד כמה הקשר חשוב לי: הוא חשוב לי מאוד הוא מבסס אותי לרשונה כאדם שיכול לקבל אהבה, עובד לי על הצדדים החלשים, בעיקר על הדיבור, הוא גורם לי להוציא מעצמי את המקסימום, לתת לאדם לפלוש למחוז הפרטי, ולהעביר איתו יום יומיים שלמים למרות שאני אדם מתבודד, הוא גורם לי לחשוב בצורה שקולה מאי פעם, וכן אני נותן לקשר את המילה הוא , אולי כי יש פה כורטוב של אי הבשלה מבחינת קשר לעתיד, מצד שנינו,
מה גורם לי להיות איתה- האישיות שלה, הקבלה שלה, העובדה שהיא בכל זאת מבינה אותי מרוב האנשים, העובדה שהיא אמיתית ואדם כנה, וכמובן הסקסיות שלה
האם אני רואה את עצמי איתה בעוד שנה? כן שאלה שחלק מהפסכולוגים לעיניני זוגיות נותנים אז הייתי חייב, ואני די מקל ראש במתן התשובה, כי בכל זאת ישנם דברים בגו, ואני חושב שדוקא בצד הכי חיובי שיש, שאני מכיר אותה יותר ויותר, אני מגלה עוד ועוד תשובות למה לא לראות בקשר הזה כקשר ארוך טווח.
מה אני יכול לשנות/להקריב למען בת הזוג? - ובכן, הרבה, זה הסעיף שאני הכי חזק בו, כבר שיניתי די והותר, גם גישה שלילית וחשיבה אגוצנטרית, ובכל פעם מוצא עוד דברים לפי התענות שלה שיש מקום לשיפור.
יש להדגיש שני דברים כללים חשובים, פער השנים בנינו, אני גדול ממנה ב8 שנים, אני בן 29 והיא בת 22(נולדנו באותו יום, מזל סרטן) והדבר השני הוא שמדובר בקשר הרציני הראשון של שנינו.
ולמרת כל מה שכתבתי, האם אני צריך להקפיד ולהראות קצת אכפתיות ותעוזה? אולי אפילו קצת חוצפה?*
בתחילת הפיסקה בכונה לא מיניתי את הזמן שלי ושלה, ה ביחד, כי בכלל מי יודע את התשובה ממתי סופרים את משך הקשר? מהנשיקה הראשונה? מהריב הראשון? מנקודת המפנה הקריטית?, מ"אני אוהב אותך"? קשה לענות,....
בכל מקרה, במילים חרטטניות אלו, אני אתן לכם לשאול אותי שאלות,ולעזור לי, כמו ששמתפ לב הניסוח שלי מעיד על עיסתי, במקרה הזה.. וקשה לרוב האנשים להבין אותי , הן בדיבור, הן במעשים.
לא אקח אותך יותר מדי לצד שלי רחוק,רק לדעת מה בא קודם, העולם הפנימי שלי, או הקשר שלי איתה?
שלום,אני מצוי כרגע בשלב ביחסים שלי עם החברה שבו אנחנו כבר בודקים את אהבתינו אחד לשניה לאחר 4 חדשים מאז שהכרנו
אנחנו נפגשים מדי יום ביומו ומתרחקים אחת מהשניה רק כאשר הבת זוג חוזרת אל בית הוריה, בכל סופש שני,
במהלך הקשר של שנינו יש בעיקר עליות, וכמה מורדות, אנחנו מתוכחים לא פעם, ברמת העיקרון יוצא בת הזוג שלי היא זו שמנטוות את הקשר לטענתה, היא מעלה חששות ומוסכמות, בודקת עם אני אוהב אותה,ומחפשת הסבר מתחת לכל סלע, הבעיה מתחילה שההסבר שלי הופך להגדרה ., מצידה, ואז אנחנו לא מבינים אחד את השניה.
יוצא ברוב הקרים שבת הזוג אומרת את המילה האחרונה, ןכן יוצא שנפלטות לי מילים שלא בכונה, שיש בהן בכדי שתחשוב שאני לוקח אותה במובן מאליו, ואף מזלזל בה.
אין כך הדבר, אני בהחלט אוהב אותה,אני רק לא יודע איך אני יכול לתת אהבה שלא בדרכים "הקלאסיות", אני תמיד נוטה לשמור איתה על שיח ועל דברים שמענינים אותה, קורא שהיא מדי פעם נוטה לשעמם ולחזור על עצמה, וכשהיא תופצת אותי במצב רוח לא סטרילי לכך, אני נוהג להגיד "מאמי אכפת לך שנדבר על זה כשנפגש", וזה מתפרש בזלזול,. אבל שוב פעם, בלי לסטות, השאלות שאני שואל טת עצמי הן במטרות להלן:
יש להדגיש שני דברים כללים חשובים, פער השנים בנינו, אני גדול ממנה ב8 שנים, אני בן 29 והיא בת 22(נולדנו באותו יום, מזל סרטן) והדבר השני הוא שמדובר בקשר הרציני הראשון של שנינו.
ולמרת כל מה שכתבתי, האם אני צריך להקפיד ולהראות קצת אכפתיות ותעוזה? אולי אפילו קצת חוצפה?*
בתחילת הפיסקה בכונה לא מיניתי את הזמן שלי ושלה, ה ביחד, כי בכלל מי יודע את התשובה ממתי סופרים את משך הקשר? מהנשיקה הראשונה? מהריב הראשון? מנקודת המפנה הקריטית?, מ"אני אוהב אותך"? קשה לענות,....
בכל מקרה, במילים חרטטניות אלו, אני אתן לכם לשאול אותי שאלות,ולעזור לי, כמו ששמתפ לב הניסוח שלי מעיד על עיסתי, במקרה הזה.. וקשה לרוב האנשים להבין אותי , הן בדיבור, הן במעשים.
לא אקח אותך יותר מדי לצד שלי רחוק,רק לדעת מה בא קודם, העולם הפנימי שלי, או הקשר שלי איתה?