אז אחרי הרבה זמן בלי הפורום, קבלו את החלום הצלול שהחזיר אותי
חלקכם אולי מכירים אותי, אני זה שאפילו כשהוא מתחתן בחלום הוא מתגרש רגע אחרי. בזמן האחרון עזבתי את תחום החלומות הצלולים ועברתי לחיים האמיתיים, התחלתי להשקיע יותר בלימודים (מה שאומר להתחיל להכין שעורי בית) ולעשות ספורט, כי מה שווים החלומות בלי חיים אמיתיים?
היו לי פה ושם חלומות צלולים בלי שום השקעה (מהיגיון) שהצלילות שלהם הייתה יותר גבוהה מהחלומות הצלולים בתקופה שהשקעתי, מה שכן כולם היו שטוחים, פשוטים, שפשוט אמרתי לעצמי טוב שהיה וזהו, ואז הגיע החלום הצלול הזה, החלום היה מלא ברגש, שפשוט הייתה חייב לשטף:
זה התחיל כשהייתי במשחק שדומה לgta, והייתי חייב להראות את הנשק שיש עלי למישהו, אבל לא היה שום כפתור ללחוץ כדי להעביר מיד לנשק ותהיתי איך זה הגיוני, ואז קלטתי שאני בחלום, מיד רגע אחר כך הופעתי בכיתה שלי, לפי דעתי זה היה בכלל חלום אחר ושהתודעה נשארה אחר כך, ילד מהכיתה שלי היה בדמות של סוג של שליט רשע, שכול הילדים האחרים כפופים לו, והיו גם לו כוחות על, מהלחץ שהוא ישלוט על הכיתה עשיתי מרד שהסתיים בקרב אדיר מולו, בסופו של דבר הפסדתי (אפילו עם היכולת שלי תוך כדי חלום), עם הילד הזה גם יש לי בעיות בחיים האמיתיים, הוא לא מרביץ לי, הוא יותר חלש ממני, אבל הוא פשוט מאצבן, והוא לא מסתיר את זה שהוא שונא אותי. אחרי הקרב הזה הייתי עצוב ממש ולא הבנתי איך זה הגיוני שהוא ניצח אותי, אחר כך היה חלק שהיה דיי מטושטש אבל אני בטוח שילד אחר דיבר איתי, העלה לי את המוטיבציה, והלכתי להילחם שום, ומשם אני זוכר, תפסתי כיסא, תקעתי לו את זה בעין, ואז הוא דחף את הכיסא עלי עם שני ידיים, וגם אני עליו, למשך כמה זמן פשוט ניסנו עם כול השרירים לדחוף את זה אחד עם השני, ואז הבנתי, שאני לא צריך להתאמץ, הורדתי את יד שמאל, ופשוט שמתי בלי מאמץ את יד ימין, והוא לא ההצליח לדחוף, זה היה רגע מאוד חשוב כי אז קיבלתי את זה שזה הכול חלום, וזה היה גם הרגע שבו כיסחתי לו את הצורה עד שהוא ברח, ואז הילד שעודד אותי ממקודם, נקרא לו נ', שאל אותי איך עשיתי את זה, ואני עניתי, "זה רק חלום".
כולם קיבלו את זה דיי טוב שמשום מה הם סתם חיים בתודעה שלי וכבר דיי קלטו את זה שאני חולם, אני זוכר שניסיתי לעוף, אבל סתם קפצתי טיפה גבוהה מבדרך כלל (זה תמיד קורה לי בחלומות צלולים), לימדתי את עצמי שיטה חדשה לקפוץ שלפי דעתי באמת יכולה לפעול בעולם האמיתי, כול הזמן הזה ילדים באו להחמיא לי (מכיתות ושכבות אחרות) ושאלו אותי איך ניצחתי, עניתי לכולם אותו דבר, "זה רק חלום", היה פעם שהתחיל השיעור ולא נכנסתי, אז מורה קלטה אותי ושאלה אותי למה אני לא בכיתה, "תרגעי, זה רק חלום" אמרתי, ואז ניסיתי להשתגר לכיתה, פעם ראשונה זה לא פעל, פעם שניה זה לא פעל, גם פעם שלישית לא פעלה, עד שניסיתי משהו חדש, עצמתי את העניים להרבה זמן, ואמרתי לעצמי, "זה רק חלום" "זה רק חלום", וכשפתחתי את העניים הייתי במקום חשוך, עם שולחן, פחדתי שהעלמתי את החלום, אבל למזלי שניה אחר כך הכול הפך להיות בהיר והייתי בכיתה שלי, שברתי שוב פעם את מחסום ההיגיון, וזה עוד רגע שהייתי גאה בעצמי (יחד עם הרגע שניצחתי את השני עם יד אחת). חשבתי לעצמי מה אני עוד יכול לעשות? ברור שהלכתי לעשות משהו שאני בדרך כלל לא עושה, הלכתי לישבור עוד מחסום, הפעם את מחסום הבושה, הלכתי לילדה, נקרא לה ג' (לא יפית), שהעיניינים מסובכים, ושאני לא ממש בטוח מה העיניין, חיפשתי אותה, וכשמצאתי אותה ביקשתי ממנה לבוא רגע החוצה, וכשהיא יצאה, נישקתי אותה, אתם בטח חושבים שזה לא קשור, אבל תבינו, שמבחינתי, זה שזה קשור לחיים האמיתיים הפך את זה לקשור לחלום. והיא הייתה מובכת וגם אני, וזה הרגיש מביך להסתכל אחד על השניה, וזה פשוט, אני אפילו לא יודע איך לתאר את זה, ואז זה הופיע בעיתון בית הספר. אז נכנסתי לכיתה, עברתי מהם את החלק שבה ג' נמצאת, והלכתי לדבר עם נ', שבדיוק היה ליד חברה שלו, נקרה לה ק', ק' שאלה אותי למה עשיתי את זה, ואני כמו רוב החלקים בחלום, אמרתי, "זה רק חלום", למרות שאחרי כול מה שקרה בחלום זה כבר לא רק חלום, נ' התחיל לדבר עם חברה שלו,שאל אותה מה היא רוצה שהוא יתן לה, כי הוא רוצה לפנק אותה, ואני עמדתי בצד לרגע, שוב, מובך, ואז שאלתי את ק', איך אני יכול למנוע את כול הבושה הזאת מלהתרחש בחיים האמיתיים שלי, ואז, ואז היתעוררתי.
בדרך כלל בחלומות צלולים אני חופשי, בן אדם שונה ממי שאני פה, כי אין לי שום אחריות, מה שאני עושה לא משפיע, כול דבר שאני עושה, לא משנה כמה הוא רע, פשוט יעלם. אבל בחלום הצלול שהיה לי עכשיו, כול החברים שהיו מסביבי, גרמו לי להרגיש תחושה שיש השפעה למה שאני עושה, ושאני לא רוצה לאבד את האמונה שלהם בי, וזה החזיר אותי להיות מי שאני, וזה לא חייב להיות דבר כול כך רע, זה מה שהפך את החלום למשמעותי.
החלום היה מורכב מעצמי, ששובר את המחסומים שהמוח שלי הציב בשבילי, בהתחלה את מחסום היכולת, אחר כך את מחסום החלל, ולבסוף, את מחסום הבושה, אבל מה שהיה מדהים, זה שזה ששברתי את המחסום הזה, רק גרם לו לחזור פי 2 יותר חזק, יותר עמיד כמאט בילתי שביר, ואני לא חזק מספיק בשביל לשבור אותו לבד, אבל כנראה שאני תמיד יהיה לבד בקרב הזה, לפחות לזמן הקרוב.
אז מה התד מודע שלי אמר לי? האם הוא רוצה לגרום לי לוותר? או שהוא תיכנן בהמשך החלום לשבור את המחסום הזה שוב? האם יש סיכוי שאני יוכל לחזור לחלום הזה? כי החלום הזה, כמו מה שאמרתי, הוא לא סתם חלום, הוא כבר עולם אחר, עולם שמדבר עלי, שמנסה לדבר עלי, ונראה לי השתקטי אותו בטעות.
מקווה שתעזרו, או שלפחות סתם נהנתם בקריאה.
חלקכם אולי מכירים אותי, אני זה שאפילו כשהוא מתחתן בחלום הוא מתגרש רגע אחרי. בזמן האחרון עזבתי את תחום החלומות הצלולים ועברתי לחיים האמיתיים, התחלתי להשקיע יותר בלימודים (מה שאומר להתחיל להכין שעורי בית) ולעשות ספורט, כי מה שווים החלומות בלי חיים אמיתיים?
היו לי פה ושם חלומות צלולים בלי שום השקעה (מהיגיון) שהצלילות שלהם הייתה יותר גבוהה מהחלומות הצלולים בתקופה שהשקעתי, מה שכן כולם היו שטוחים, פשוטים, שפשוט אמרתי לעצמי טוב שהיה וזהו, ואז הגיע החלום הצלול הזה, החלום היה מלא ברגש, שפשוט הייתה חייב לשטף:
זה התחיל כשהייתי במשחק שדומה לgta, והייתי חייב להראות את הנשק שיש עלי למישהו, אבל לא היה שום כפתור ללחוץ כדי להעביר מיד לנשק ותהיתי איך זה הגיוני, ואז קלטתי שאני בחלום, מיד רגע אחר כך הופעתי בכיתה שלי, לפי דעתי זה היה בכלל חלום אחר ושהתודעה נשארה אחר כך, ילד מהכיתה שלי היה בדמות של סוג של שליט רשע, שכול הילדים האחרים כפופים לו, והיו גם לו כוחות על, מהלחץ שהוא ישלוט על הכיתה עשיתי מרד שהסתיים בקרב אדיר מולו, בסופו של דבר הפסדתי (אפילו עם היכולת שלי תוך כדי חלום), עם הילד הזה גם יש לי בעיות בחיים האמיתיים, הוא לא מרביץ לי, הוא יותר חלש ממני, אבל הוא פשוט מאצבן, והוא לא מסתיר את זה שהוא שונא אותי. אחרי הקרב הזה הייתי עצוב ממש ולא הבנתי איך זה הגיוני שהוא ניצח אותי, אחר כך היה חלק שהיה דיי מטושטש אבל אני בטוח שילד אחר דיבר איתי, העלה לי את המוטיבציה, והלכתי להילחם שום, ומשם אני זוכר, תפסתי כיסא, תקעתי לו את זה בעין, ואז הוא דחף את הכיסא עלי עם שני ידיים, וגם אני עליו, למשך כמה זמן פשוט ניסנו עם כול השרירים לדחוף את זה אחד עם השני, ואז הבנתי, שאני לא צריך להתאמץ, הורדתי את יד שמאל, ופשוט שמתי בלי מאמץ את יד ימין, והוא לא ההצליח לדחוף, זה היה רגע מאוד חשוב כי אז קיבלתי את זה שזה הכול חלום, וזה היה גם הרגע שבו כיסחתי לו את הצורה עד שהוא ברח, ואז הילד שעודד אותי ממקודם, נקרא לו נ', שאל אותי איך עשיתי את זה, ואני עניתי, "זה רק חלום".
כולם קיבלו את זה דיי טוב שמשום מה הם סתם חיים בתודעה שלי וכבר דיי קלטו את זה שאני חולם, אני זוכר שניסיתי לעוף, אבל סתם קפצתי טיפה גבוהה מבדרך כלל (זה תמיד קורה לי בחלומות צלולים), לימדתי את עצמי שיטה חדשה לקפוץ שלפי דעתי באמת יכולה לפעול בעולם האמיתי, כול הזמן הזה ילדים באו להחמיא לי (מכיתות ושכבות אחרות) ושאלו אותי איך ניצחתי, עניתי לכולם אותו דבר, "זה רק חלום", היה פעם שהתחיל השיעור ולא נכנסתי, אז מורה קלטה אותי ושאלה אותי למה אני לא בכיתה, "תרגעי, זה רק חלום" אמרתי, ואז ניסיתי להשתגר לכיתה, פעם ראשונה זה לא פעל, פעם שניה זה לא פעל, גם פעם שלישית לא פעלה, עד שניסיתי משהו חדש, עצמתי את העניים להרבה זמן, ואמרתי לעצמי, "זה רק חלום" "זה רק חלום", וכשפתחתי את העניים הייתי במקום חשוך, עם שולחן, פחדתי שהעלמתי את החלום, אבל למזלי שניה אחר כך הכול הפך להיות בהיר והייתי בכיתה שלי, שברתי שוב פעם את מחסום ההיגיון, וזה עוד רגע שהייתי גאה בעצמי (יחד עם הרגע שניצחתי את השני עם יד אחת). חשבתי לעצמי מה אני עוד יכול לעשות? ברור שהלכתי לעשות משהו שאני בדרך כלל לא עושה, הלכתי לישבור עוד מחסום, הפעם את מחסום הבושה, הלכתי לילדה, נקרא לה ג' (לא יפית), שהעיניינים מסובכים, ושאני לא ממש בטוח מה העיניין, חיפשתי אותה, וכשמצאתי אותה ביקשתי ממנה לבוא רגע החוצה, וכשהיא יצאה, נישקתי אותה, אתם בטח חושבים שזה לא קשור, אבל תבינו, שמבחינתי, זה שזה קשור לחיים האמיתיים הפך את זה לקשור לחלום. והיא הייתה מובכת וגם אני, וזה הרגיש מביך להסתכל אחד על השניה, וזה פשוט, אני אפילו לא יודע איך לתאר את זה, ואז זה הופיע בעיתון בית הספר. אז נכנסתי לכיתה, עברתי מהם את החלק שבה ג' נמצאת, והלכתי לדבר עם נ', שבדיוק היה ליד חברה שלו, נקרה לה ק', ק' שאלה אותי למה עשיתי את זה, ואני כמו רוב החלקים בחלום, אמרתי, "זה רק חלום", למרות שאחרי כול מה שקרה בחלום זה כבר לא רק חלום, נ' התחיל לדבר עם חברה שלו,שאל אותה מה היא רוצה שהוא יתן לה, כי הוא רוצה לפנק אותה, ואני עמדתי בצד לרגע, שוב, מובך, ואז שאלתי את ק', איך אני יכול למנוע את כול הבושה הזאת מלהתרחש בחיים האמיתיים שלי, ואז, ואז היתעוררתי.
בדרך כלל בחלומות צלולים אני חופשי, בן אדם שונה ממי שאני פה, כי אין לי שום אחריות, מה שאני עושה לא משפיע, כול דבר שאני עושה, לא משנה כמה הוא רע, פשוט יעלם. אבל בחלום הצלול שהיה לי עכשיו, כול החברים שהיו מסביבי, גרמו לי להרגיש תחושה שיש השפעה למה שאני עושה, ושאני לא רוצה לאבד את האמונה שלהם בי, וזה החזיר אותי להיות מי שאני, וזה לא חייב להיות דבר כול כך רע, זה מה שהפך את החלום למשמעותי.
החלום היה מורכב מעצמי, ששובר את המחסומים שהמוח שלי הציב בשבילי, בהתחלה את מחסום היכולת, אחר כך את מחסום החלל, ולבסוף, את מחסום הבושה, אבל מה שהיה מדהים, זה שזה ששברתי את המחסום הזה, רק גרם לו לחזור פי 2 יותר חזק, יותר עמיד כמאט בילתי שביר, ואני לא חזק מספיק בשביל לשבור אותו לבד, אבל כנראה שאני תמיד יהיה לבד בקרב הזה, לפחות לזמן הקרוב.
אז מה התד מודע שלי אמר לי? האם הוא רוצה לגרום לי לוותר? או שהוא תיכנן בהמשך החלום לשבור את המחסום הזה שוב? האם יש סיכוי שאני יוכל לחזור לחלום הזה? כי החלום הזה, כמו מה שאמרתי, הוא לא סתם חלום, הוא כבר עולם אחר, עולם שמדבר עלי, שמנסה לדבר עלי, ונראה לי השתקטי אותו בטעות.
מקווה שתעזרו, או שלפחות סתם נהנתם בקריאה.
