אז אייקון
כרגיל, היה גדול, כרגיל, היה כיף. כרגיל, היה מגניב ומדהים לחשוב על זה שהמפעל הענק הזה מתנהל כבר 19 פעמים והכל בהתנדבות. זה כ"כ קבוע שזה הפך להיות קצת מובן מאליו, אבל לא. זה עדיין מגניב ומופלא.
הייתי בהרצאות טובות ונפלאות (זו של הילה פלג על ספרות נלווית לפרנצ'ייזים טלוויזיונים-קולנועיים שהיתה מאירת עיניים; זו של רז גרינברג על האנימטורים האחים פליישר; זו של אורן בן יוסף על הסכנה שבהגעת בני האדם לכוכבי לכת אחרים תמימים; זו של הילה בניוביץ'-הופמן על גיבורות על שהיתה פשוט קצרה מדי (צריך להכחיד את מוסד הסלוט של השעה להרצאות טובות)), הייתי בהרצאות "בסדר", והיתה ההרצאה האחרונה שנכחתי בה בכנס.
בד"כ ההרצאות באייקון לא נופלות לרמה של WTF. יש כל מיני סטיות טבעיות מהציפיות אבל לא משהו הזוי. הדוגמה השלילית הנצחית שלי היא הרצאה אחת מלפני שנים שעסקה באטלנטיס העתיקה ואחרי 45 דקות פתאום הפכה להיות הרצאה עם הוכחות מתמטיות כבדות. עד עכשיו אני לא מבין מה הלך שם. ובכן, נשבר שיא.
הרצאה שלא ברור אם המרצה לא הבין את הכנס, או שמי שגייס אותו לא הבין אותו. הרצאה שבה במשך רבע שעה הוא עדיין ניסה להסביר לקהל (שנאבק להבין, ובצדק) על מה ההרצאה. אחרי 45 דקות בלי שום התקדמות אנחנו נשברנו ויצאנו והצטרפנו לטפטוף שהיה מראשית ההרצאה. התקציר אמר פרת משה רבנו, ההרצאה היתה דרקון עם שבעה ראשים מהמיתולוגיה הקירגיזית עם השפעות אבוריג'יניות. ככה זה הרגיש. לא ברור מה הלך שם, אני מקווה שאנשים הלכו לבקש את הכסף, אני לא עשיתי את זה ואולי טעיתי.
האירועים שאני הייתי קשור אליהם היו מהנים מאוד, ולא זה המקום לפרט. ועל השערוריה בפסטיבל שלם שיש בו רק אירוע אחד של "בחזרה לעתיד" מישהו בקו זמן אחר ככל הנראה נתלה על חבל. מוזר מאוד.
הערות אחרות:
א. השינוי הכי גדול ומורגש הוא כמובן זה שהקופות יצאו החוצה וזה טוב. מצד שני, ביום הראשון בשעות הראשונות היה שם טירוף. תור כ"כ ארוך (כצפוי) שהגיע עד הזירה/קולוסיאום ולא היה מקום לעבור ביניהם.
חייבים לשים שם סדרנים (היתה לפחות אחת, אבל זה לא הספיק), חבלים כאלה שיעשו סדר בין התורים (היו, אבל ממש לא מספיק), שלטים עם חלוקת האותיות של המזמינים מראש (חבל על סדרנית שזה התפקיד שלה כשאפשר לשים שלטים; לפי שמות פרטיים? מי היה חושב על זה בכלל?).
והשמש, השמש היתה רצחנית כשצריך להמתין בתור הארוך. כן, אח"כ הגיעו סככות כאלה אבל זה כבר היה מאוחר מדי לכל מי שהתחיל את הפסטיבל ברגל שמאל.
בפועל התור היה ארוך יותר אצל המזמינים מראש מאשר בקופות הרגילות, לפחות בזמן שאני עמדתי והתייבשתי שם. וגם מרצים שהזמינו כרטיסים מראש יכולים לקבל את הכרטיסים שלהם בדוכן המודיעין. למה צריך לטרטר אותם מהמודיעין (שגם ככה חייבים לעבור בו) לתור הרגיל, כשכל ההבדל הוא להציג תעודה מזהה? גם בדוכן המודיעין אפשר לבקש את זה.
ב. המיזוג באשכול - הקופות נבעטו החוצה האולם המרכזי היה קצת נשים יותר, אבל הקומה העליונה היא עדיין סיוט. רק אם יושבים ליד דלת של אחד החדרים והיא נפתחת, פתאום מרגישים זרימה של חמצן/אוויר/קור. אולי צריך להשאיר את הדלתות פתוחות בין אירועים. זה יתן 10-20 דקות של מיזוג שיוצא החוצה אחרי כל אירוע, זה המון. כן, לסדרנים שנחים/מסדרים בפנים יהיה יותר רעש, כנ"ל למרצים שמתארגנים, אבל זה יזרים חמצן לכל המסדרונות ההזויים האלה.
ג. שלטים. יש לקחים טובים שמדי פעם מיושמים ושוב נעלמים איכשהו. שלטים מעל הכניסה למסדרונות האשכול, ככה נמנע מאנשים הצורך להכנס עד לסוף המסדרון רק כדי להווכח שזה לא האשכול שהם צריכים ולצאת החוצה בחזרה. אפשר אפילו לשמור אותם משנה לשנה.
שלטים גדולים ומאירי עיניים מעל החלקים השונים של דוכן יד שניה. למה זה צריך להיות כתוב בכתב יד בטוש קטן ולא מושך תשומת לב? אפשר אפילו לשמור אותם משנה לשנה.
ד. דוכן יד שניה התנהל טוב, בפעמים שביקרתי בו. החדר המרווח והממוזג היה מעולה.
ה. להפריד את הכניסה לסינמטק 1 וסינמטק 2. חזרנו לימים של פעם, כשיש תור עצום בכניסה לסינמטק 1 מהסיבות הטכניות (שכנראה לא ייעלמו לעולם, גם לא אחרי 19 שנים של אייקון), ומי שבכלל צריך את סינמטק 2 תקוע בתור יחד עם כל החבורה של סינמטק 1. אותו סדרן יכול לעמוד בכניסה השניה של גרם המדרגות השני. עשו את זה באשכול, אולי אפשר לעשות את זה גם בסינמטק.
ו. מבאס מאוד להגיע ממזרחו של רח' הארבעה, לפנות ימינה לדה-ווינצ'י לכיוון השער המזרחי של המתחם, רק כדי להגיע לשומר שאומר שהוא פתאום סגור וצריך להגיע לצד השני. מבאס עוד יותר לעשות את זה בחום המטורף והאוגוסטי. לפתוח את השער ישחרר לחץ מהחצר והצפיפות של המעבר בין הדוכנים. אי אפשר? החלטות של העיריה? לפחות לתלות שלטים על הגדר שימנעו מאנשים את הסיפור האידיוטי הזה.
ז. כרגיל, חולפות במוחי כל מיני מחשבות קיומיות במהלך הפסטיבל. האם כל התוכן הלא-מד"בי הזה אכן שייך? האם כל התוכן שבבירור לא שייך אכן שייך? האם התשתיות יקרסו בשלב מסוים מפאת הכמויות העצומות? האם מתישהו נפסיק להעמיד פנים שיש זכות קיום לאירועי הפתיחה והסיום?
ח. מאז שהוחל להקפיד על תמונות וזכויות יוצרים התוכניה הפכה להיות משעממת לגמרי. אני לא יודע אם זה שיקול למשהו, אבל.
ט. אוגוסט. מה יהיה עם מזג האוויר האוגוסטי הזה שרודף את האייקונים? אני זוכר פעם שיצאתי מהסינמטק לפני שנים והיה גשם. מתי זה יחזור?
תודה לכל מי שהיה מעורב, להתראות במאורות!
כרגיל, היה גדול, כרגיל, היה כיף. כרגיל, היה מגניב ומדהים לחשוב על זה שהמפעל הענק הזה מתנהל כבר 19 פעמים והכל בהתנדבות. זה כ"כ קבוע שזה הפך להיות קצת מובן מאליו, אבל לא. זה עדיין מגניב ומופלא.
הייתי בהרצאות טובות ונפלאות (זו של הילה פלג על ספרות נלווית לפרנצ'ייזים טלוויזיונים-קולנועיים שהיתה מאירת עיניים; זו של רז גרינברג על האנימטורים האחים פליישר; זו של אורן בן יוסף על הסכנה שבהגעת בני האדם לכוכבי לכת אחרים תמימים; זו של הילה בניוביץ'-הופמן על גיבורות על שהיתה פשוט קצרה מדי (צריך להכחיד את מוסד הסלוט של השעה להרצאות טובות)), הייתי בהרצאות "בסדר", והיתה ההרצאה האחרונה שנכחתי בה בכנס.
בד"כ ההרצאות באייקון לא נופלות לרמה של WTF. יש כל מיני סטיות טבעיות מהציפיות אבל לא משהו הזוי. הדוגמה השלילית הנצחית שלי היא הרצאה אחת מלפני שנים שעסקה באטלנטיס העתיקה ואחרי 45 דקות פתאום הפכה להיות הרצאה עם הוכחות מתמטיות כבדות. עד עכשיו אני לא מבין מה הלך שם. ובכן, נשבר שיא.
הרצאה שלא ברור אם המרצה לא הבין את הכנס, או שמי שגייס אותו לא הבין אותו. הרצאה שבה במשך רבע שעה הוא עדיין ניסה להסביר לקהל (שנאבק להבין, ובצדק) על מה ההרצאה. אחרי 45 דקות בלי שום התקדמות אנחנו נשברנו ויצאנו והצטרפנו לטפטוף שהיה מראשית ההרצאה. התקציר אמר פרת משה רבנו, ההרצאה היתה דרקון עם שבעה ראשים מהמיתולוגיה הקירגיזית עם השפעות אבוריג'יניות. ככה זה הרגיש. לא ברור מה הלך שם, אני מקווה שאנשים הלכו לבקש את הכסף, אני לא עשיתי את זה ואולי טעיתי.
האירועים שאני הייתי קשור אליהם היו מהנים מאוד, ולא זה המקום לפרט. ועל השערוריה בפסטיבל שלם שיש בו רק אירוע אחד של "בחזרה לעתיד" מישהו בקו זמן אחר ככל הנראה נתלה על חבל. מוזר מאוד.
הערות אחרות:
א. השינוי הכי גדול ומורגש הוא כמובן זה שהקופות יצאו החוצה וזה טוב. מצד שני, ביום הראשון בשעות הראשונות היה שם טירוף. תור כ"כ ארוך (כצפוי) שהגיע עד הזירה/קולוסיאום ולא היה מקום לעבור ביניהם.
חייבים לשים שם סדרנים (היתה לפחות אחת, אבל זה לא הספיק), חבלים כאלה שיעשו סדר בין התורים (היו, אבל ממש לא מספיק), שלטים עם חלוקת האותיות של המזמינים מראש (חבל על סדרנית שזה התפקיד שלה כשאפשר לשים שלטים; לפי שמות פרטיים? מי היה חושב על זה בכלל?).
והשמש, השמש היתה רצחנית כשצריך להמתין בתור הארוך. כן, אח"כ הגיעו סככות כאלה אבל זה כבר היה מאוחר מדי לכל מי שהתחיל את הפסטיבל ברגל שמאל.
בפועל התור היה ארוך יותר אצל המזמינים מראש מאשר בקופות הרגילות, לפחות בזמן שאני עמדתי והתייבשתי שם. וגם מרצים שהזמינו כרטיסים מראש יכולים לקבל את הכרטיסים שלהם בדוכן המודיעין. למה צריך לטרטר אותם מהמודיעין (שגם ככה חייבים לעבור בו) לתור הרגיל, כשכל ההבדל הוא להציג תעודה מזהה? גם בדוכן המודיעין אפשר לבקש את זה.
ב. המיזוג באשכול - הקופות נבעטו החוצה האולם המרכזי היה קצת נשים יותר, אבל הקומה העליונה היא עדיין סיוט. רק אם יושבים ליד דלת של אחד החדרים והיא נפתחת, פתאום מרגישים זרימה של חמצן/אוויר/קור. אולי צריך להשאיר את הדלתות פתוחות בין אירועים. זה יתן 10-20 דקות של מיזוג שיוצא החוצה אחרי כל אירוע, זה המון. כן, לסדרנים שנחים/מסדרים בפנים יהיה יותר רעש, כנ"ל למרצים שמתארגנים, אבל זה יזרים חמצן לכל המסדרונות ההזויים האלה.
ג. שלטים. יש לקחים טובים שמדי פעם מיושמים ושוב נעלמים איכשהו. שלטים מעל הכניסה למסדרונות האשכול, ככה נמנע מאנשים הצורך להכנס עד לסוף המסדרון רק כדי להווכח שזה לא האשכול שהם צריכים ולצאת החוצה בחזרה. אפשר אפילו לשמור אותם משנה לשנה.
שלטים גדולים ומאירי עיניים מעל החלקים השונים של דוכן יד שניה. למה זה צריך להיות כתוב בכתב יד בטוש קטן ולא מושך תשומת לב? אפשר אפילו לשמור אותם משנה לשנה.
ד. דוכן יד שניה התנהל טוב, בפעמים שביקרתי בו. החדר המרווח והממוזג היה מעולה.
ה. להפריד את הכניסה לסינמטק 1 וסינמטק 2. חזרנו לימים של פעם, כשיש תור עצום בכניסה לסינמטק 1 מהסיבות הטכניות (שכנראה לא ייעלמו לעולם, גם לא אחרי 19 שנים של אייקון), ומי שבכלל צריך את סינמטק 2 תקוע בתור יחד עם כל החבורה של סינמטק 1. אותו סדרן יכול לעמוד בכניסה השניה של גרם המדרגות השני. עשו את זה באשכול, אולי אפשר לעשות את זה גם בסינמטק.
ו. מבאס מאוד להגיע ממזרחו של רח' הארבעה, לפנות ימינה לדה-ווינצ'י לכיוון השער המזרחי של המתחם, רק כדי להגיע לשומר שאומר שהוא פתאום סגור וצריך להגיע לצד השני. מבאס עוד יותר לעשות את זה בחום המטורף והאוגוסטי. לפתוח את השער ישחרר לחץ מהחצר והצפיפות של המעבר בין הדוכנים. אי אפשר? החלטות של העיריה? לפחות לתלות שלטים על הגדר שימנעו מאנשים את הסיפור האידיוטי הזה.
ז. כרגיל, חולפות במוחי כל מיני מחשבות קיומיות במהלך הפסטיבל. האם כל התוכן הלא-מד"בי הזה אכן שייך? האם כל התוכן שבבירור לא שייך אכן שייך? האם התשתיות יקרסו בשלב מסוים מפאת הכמויות העצומות? האם מתישהו נפסיק להעמיד פנים שיש זכות קיום לאירועי הפתיחה והסיום?
ח. מאז שהוחל להקפיד על תמונות וזכויות יוצרים התוכניה הפכה להיות משעממת לגמרי. אני לא יודע אם זה שיקול למשהו, אבל.
ט. אוגוסט. מה יהיה עם מזג האוויר האוגוסטי הזה שרודף את האייקונים? אני זוכר פעם שיצאתי מהסינמטק לפני שנים והיה גשם. מתי זה יחזור?
תודה לכל מי שהיה מעורב, להתראות במאורות!
