אז איך אתם מתמודדים עם לא להתקבל ל

האדם

New member
אז איך אתם מתמודדים עם לא להתקבל ל

עבודות? זה לא רע בכלל! לא היה מקום אחד שלא דחה אותי עד עכשיו! באמת, אני מנסה למצוא את החיובי בכל דבר. אני אפילו סופר עד 10 (לאט!) לפני שאני חושב על להתפרץ. אפילו ללשכת התעסוקה הגעתי. זה לא כזה אוי ואבוי, זה טרנד עכשיו. מסתבר שאני "לא איכותי", כי אפילו לראיונות עבודה לא שלחו אותי. נתונים גרועים שהבאתי על עצמי... בכל מקרה לפחות אני מוצא את זה משעשע. לא יודע למה. אופטימיות? אולי אני מתחיל מחדש? ...או על מי אני עובד בעצם? אז עוד יום עבר, ועוד דיכאון קטן יגיע במהלך היום וגם אותו אני יעבור. יום טוב.
 

kisslali

New member
לדעתי יש בחיים "סולמות"

בתחומים שונים של החיים: של סבל, של התמודדות וכו'. לדעתי, בסולם ההתמודדות וההערכה העצמית למשל, ראיונות עבודה הם מהחוויות הקשות ביותר שאדם חווה (גבר יותר מאישה). כשזה הופך למשהו קבוע זה יכול לרסק אפילו את האדם הכי בטוח בעצמו. כשאני מסתכלת אחורה כך זה היה בשבילי ואם אגזים אומר שהייתי ב-10 ראיונות כל חיי. מזדהה מאד עם היאוש. מקוה שיסתדר לך בקרוב בהצלחה, ללי
 

noa128

New member
מזדהה עם התיסכול

בשוק העבודה של היום, באמת קשים הסטנדרטים. אבל גם אם "הבאת על עצמך נתונים גרועים" - בטוחה שגם לך יש לך מה להציע, ואת זה אפשר להדגיש בקורות החיים, ולא פחות מכך - בראיון. בפראפראזה על אימרת הגב' אסתי לאודר אללה ירחמה - "אין אשה לא יפה, יש אשה לא מטופחת"... בהצלחה אדם - אם תאמין בעצמך - יאמינו בך
 
הנה דרכים

יש לך מושג כמה אנשים היו רוצים להיות במקומך? השגת זימון לראיון זה הישג לא מבוטל בימים טרופים אלה. נראה לי שאתה מצליח לא רע. חוץ מזה, ככל שמתנסים יותר בראיונות, ככה משתכללים. כל ראיון הוא עוד שורה של ניסיון ואל תזלזל בזה. ובענין עבודה...לשכת תעסוקה טובה בשביל הסבה מקצועית. ואופטימיות היא הבסיס לסיכוי שלך להשיג עבודה כי אף אחד לא רוצה להעסיק אנשים דכאוניים. תמשיך לחייך. זה לא סימן לאדישות או לזה שאתה עובד על מישהו. זה סימן שאתה שומר על עצמך. ואחרון קטן- קראתי בכרטיס שלך שהתחביב שלך זה להתנשא על אנשים. אל תגיד לי שזה אמיתי... שתגלה לי מה התחביב האמיתי שלך?
 

האדם

New member
היי תלתלים

קודם כל, אני משתמש בכרטיס שפתחו בשבילי (עוד מהתקופה שלא הבנתי כלום באינטרנט, כנראה), ורק בזכות ההערה שלך שמתי לב שמה שמצויין שם זה לא הגיל שלי, ובטח שלא התחביב שלי... תראי, אין לי במה להתגאות. אין לי קורות חיים כי לא עשיתי שום דבר חוץ מלהשתמט חלקית משירות צבאי (ככה החברה רואה את זה) ולא לעשות בגרות מלאה. אני מנחש שאני נמצא נמוך מאוד במידרוג איכות של האוכלוסיה... זה משעשע אותי לחשוב שמבחינה סטטיסטית, אי שם במחשבי לשכת התעסוקה, אני לא בדיוק קורץ לאף אחד. כמובן שאני בתחילת הדרך, אבל אני משתדל להיות מציאותי. אני רוצה לעבור דירה, ולמזלי יכול להרשות לעצמי לשלם לשנה אחת מראש, כפי שאני אאלץ להתחייב, אבל אני חושב גם על היום שאחרי. האם אני אשיג עבודה? אפילו ניקוי חדרי מדרגות, אפילו עבודה במזון מהיר? זה נראה לי משימה בלתי אפשרית, לא קלה. אני רואה מה קורה מסביבי. זאת תהיה טעות לנסות, באמת, להתחיל מחדש, אבל למצוא את עצמי במקום חדש, אבל בעצם באותו מצב קיומי. נראה לי בזבוז. מצד שני, להשאר שקוע במקום? זה בטח לא יוביל אותי לאף מקום. זה מעסיק אותי בלי הפסקה.
 
מה תקוע, מי תקוע?

מה זה הקשקוש הזה "נמוך במידרוג איכות האוכלוסיה"? לספר לך על כמה שעשו מיליונים בלי בגרות חלקית אפילו והיום בעלי תואר שלישי מלקקים להם את הנעליים? יש מקומות עבודה (פתוחים להעסקה) שלא דורשים תואר שאחרת לא היו מקומות עבודה לצעירים...אז הנה עוד תשובה ממני אליך: אתה פשוט מתחיל מאיפה שאתה והולך קדימה. אין מקום לחרטה על מה שהיה כי מה שעשית אז היה טוב לאז. והיום - תעשה מה שטוב להיום וגם טוב להגשמת המטרות והחלומות שלך (מהדיון המקביל). בימים משוגעים אלה המון מובטלים הם בכלל אקדמאים עם תואר ראשון ושני בערך. אולי אתה מחפש במקום הלא נכון?! אולי אתה לא מאמין בעצמך? ואם בגרות חלקית מפריעה לך - אולי תהפוך בגרות מלאה למטרה? אז בוא נתחיל בחוק מספר אחד - אין בלתי אפשרי. יש קשה. נו אז מה?
 
תשובה לאדםם

שלום לך בכל מצב תלוי מאיזה זוית אנו מביטים על התמונה/מצב. אי מציאת עבודה אינה סיבה לדיכאון, נסה להביט בזמן הפנוי שניתן לך בצורה חיובית, זמן ללמוד, זמן להקשיב לפנימיות שבך, זמן לבדיקה פנימית באיזה צומת הינך מצוי , לאן עליך לפנות? מה בהרגלי החשיבה/התנהגות מביאים אותך לאי מציאת עבודה - וכד'... זמן זו מתנה , שים לב כי במבט לאופק כשהינך רואה בית,גינה וכביש הוא נראה בצורה מסויימת, ככל שהינך קרב הוא נראה אחרת ואם ותעלה על גבעה ותביט על אותו בית,גינה וכביש הוא נראה אחרת. על אותו משקל תביט על מצבך ותחכים. בהצלחה
 

האדם

New member
אני יודע למה את מתכוונת

והבעיה שלי היא לא כ"כ שלמות עצמית, כמו שהיא לקום בבוקר בשביל כלום. אני לא רוצה להכנס כאן לעניין הפילוסופי. ת'כלס, על פני השטח, אני לא רואה מה הצעד הבא שלי, וזה מייאש. דירה? עבודה? לא בטוח.
 

hrabba

New member
אני יודעת שמה שאני אכתוב

עכשיו יעזור כמו כוסות רוח למת, אני מכירה את ההרגשה, הייתי שם ויעידו על כך חבריי פה בפורום אבל אני יכולה לאמר לך דבר אחד - זה זמן וזה עובר עוד שבוע... עוד חודש.. לאט לאט אם אתה רוצה, אני אשלח לך לינקים לחיפוש עבודה באינטרנט
 

האדם

New member
תודה.

אני קצת חושש ממעבר דירה לפני שיש לי עבודה מובטחת, ואולי זאת טעות! קשה לי להיות אדם "זורם", ואני קצת קר אולי, אבל אני עדיין לא רוצה להתרחק מאנשים ולהתקבע באיזו דעה שלילית על כל המין האנושי. אולי רק בזכות זה, יציאה מהבית היא דווקא לטובה. במקרה הכי גרוע - אני פשוט אדע שהייתי אידיוט !
 

noa128

New member
בגדול - אתה צודק

אבל אם אתה אומר שיש לך אפשרות לשלם שנה מראש, ואתה שוכר דירה בהחלטה לקחת את המעבר הזה כ'שער' לשינויים נוספים - מרגיש לי שמשם תבוא גם עבודה, היכרויות אולי לימודים - מה שתרצה... לפעמים שינוי המקום והאוירה נותנים השראה לשאר... וגם - במקרה הכי גרוע - תחזור לגור עם ההורים - אחרי תקופה מחוץ לבית - לפעמים יש בזה לא מעט פינוק....
 

האדם

New member
היום אני אנסה להתקבל לעבודה

אני קצת דואג ומתרגש מזה, כי הפעם אולי יש לי סיכוי רציני להשיג את העבודה. כמובן, שזה משנה את סדר העדיפויות שלי לגבי דירה וכו'... נקווה רק שלא יצחקו עליי בפרצוף! אבל אני אופטימי!
 
למעלה