אז איך אתן קמות בבוקר?

[מור שלז]

אז איך אתן קמות בבוקר? ../images/Emo42.gif

כמעט ולא קורה לי, אבל היום בבוקר לא קמתי. השעון צילצל, הרגשתי עייפה, ופשוט המשכתי לישון עוד. ואז כשקמתי, כבר היה מאוחר מדי בשביל לעשות משהו, והייתי צריכה להספיק להעיר את הילדים, להכין ארוחת בוקר ושאר עניינים ולשלוח לקייטנות. אז מצד אחד, מותר לי, אין לי מטרה ספציפית שאני מתאמנת אליה, עכשיו זה הזמן לפרגן לעצמי עוד שינה אם בא לי. ומצד שני, מה לעשות, זה חסר לי. הספורט זו מתנה שאני נותנת לעצמי כל בוקר מחדש. ופתאום אני מרגישה עכשיו עייפה וחסרת אנרגיות, ודי ברור לי שהיום הזה היה נראה אחרת אם הייתי פותחת אותו בשחייה ואחר כך ריצה. אז מעניין אותי לשמוע: איך אתן קמות בבוקר? מה אתן אומרות לעצמכן, כשלפעמים מתחשק לישון עוד קצת, למרות שאתן יודעות שאחר כך זה יחסר לכן כל היום?

 

[efratramati]

בקושי ../images/Emo13.gif

לא אוהבת לקום ממש ממש מוקדם. ככה מבלה רבע שעה במיטה בניסיון להתרגל לזה שערה. אוספת את עצמי ומתקדמת לעבר כוס הקפה שלי... לפעמים אחרי רבע שעה אני ערה לגמרי ולפעמים זה קורה אחרי עוד חצי שעה, כשאני כבר בתוך הריצה, האופניים , השחיה ולפעמים זה נגמר בחצי שעה של זמן איכות של טיפול בגינה... לפעמים אני מתעוררת נפלא וכשמתחילה לרוץ מגלה שהכח שלי הוא לא ממש מה שחשבתי... כל יום זה סיפור אחר...

 

[efroch99]

הספרוט אצלי הוא בערב

אם הייתי צריכה לעשות את האימון בבוקר - ללא ספק הייתי מפסידה הרבה אימונים. אצלי יש אימון בוקר רק ביום שבת, וגם אז זה לא מוקדם כל כך - ולרוב אני קמה לאימון הזה עם המון חשק (בתנאי שהלכתי לישון בשעה סבירה ערב קודם לכן).

 

[didi651]

ראשית - אני המומה ../images/Emo8.gif

השעון מצלצל- אני מקללת, גונבת עוד 2-3 דקות ואז אין ברירה יוצאת מהמיטה. תוך כדי עושה ספירה בטבלת היאוש כמה זמן נשאר למרתון הקרוב. וגם מבטיחה לעצמי שאחרי המרתון חלאס עם הקימות המוקדמות. אני מעבירה בראש את הסיבות לקימה המוקדמת - קיץ, שמש, הנמשים המתרבים, קפה בנות וזה עובד כל פעם מחדש.

 

[omaopa]

דבר ראשון, קורה.....

וזה לא אסון. לי זה קורה בעיקר כשאין לי מטרה ברורה באופק וזה יכול גם להיכנס אצלי לרצף של כמה שבועות שאני מתעצלת לפחות פעם בשבוע. אבל, בגדול, בתקופות שכאלה, עדיף תמיד לקבוע עם שותף/ה שאז הסיכוי להבריז יותר נמוכים כי "לא נעים לי". על אף האמור לעיל, רצ"ב רשימת האמירות שלי שמוציאות אותי מהמיטה בבוקר. למען הגילוי הנאות אומר שכ-ל פ-ע-ם מחדש אני שונאת את הקימה המוקדמת הזאת ועוד לא היתה ולו פעם אחת שקמתי בקלות: "אם לא תקומי עכשיו, תצטרכי לרוץ בערב ואת יודעת שאת שונאת לרוץ אחרי יום שלם של התעסקויות" "את זוכרת את הג'ינס בארון? נראה לך שתיכנסי אליהם אם תמשיכי ככה?!" "את זוכרת את ההוא שחשב שאת בת 32? נראה לך שהוא ימשיך לחשוב ככה אם תמשיכי ככה?!" "במילא תצטרכי לקום עוד מעט לילדים. תקומי כבר עכשיו ויהיה לך איזה שעה של פנאן לפני שאת צריכה להיות אמא" "את לא רוצה לנסות את הבגד/נעליים/MP3/גרביים/שיר (מחק את המיותר) החדשים?" "את באמת רוצה שXXX ישיג אותך גם במירוץ הבא??" "נו, באמת, תפסיקי להיות עצלנית ופאתטית ותקומי!" ולקינוח - הנשק הסודי שלי. יש לי ליד המיטה תמונה שלי לפני שהפכתי לרצה......

 

[נשיקולדה המקורית]

איזה עיתוי ../images/Emo4.gif

בדיוק הבוקר גמני לא התעוררתי. השעון (או יותר נכון הטלפון הסלולארי) צילצל בזמן ואני החלטתי להמשיך לישון. וכך פיספסתי אימון ריצה מסורתי של יום ד'... אבל, לקחתי יום חופשה שתוכנן מראש (כנראה זו הסיבה שהגוף הרגיש שאפשר למשוך עוד שעה-שעתיים...

). כשהתעוררתי, נסעתי לחד"כ האהוב עלי (אחד ויחיד מתוך הרשת בה אני מאמנת) והשלמתי חוסרים. ריצה על מסילה (כי בחוץ כבר היה חם מידי), משקולות ולקינוח ספינינג לשחרור הגף והנפש. עשיתי עוד כמה סידורים וחזרתי הביתה... לישון, כנראה שהגוף מאותת לנו לא סתם וזה בדיוק מה שהייתי צריכה ביום חופשי זה

וכל זאת כשנותר זמן לא רב למרתון ברלין... אבל לימדו אותי שמנוחה עוזרת להתאוששות ואחרי מנוחה התוצאות טובות יותר. נחיה ונראה

 

[חניתס]

../images/Emo140.gifאז ככה מור!

בס"ד אני כל בוקר רוצה או לא רוצה צריכה לקום ב5:00 בזמן שאני עובדת מניקה את התינוקת וב7 אני כבר צריכה להיות "על הכביש" אין לי הנחות!!! אבל..... עכשיו אני בחופשה הגדולה ואחרי ההנקה אני כן מפרגנת לעצמי להמשיך ולישון עוד... זה ממלא אותי ומטעין אותי לכל היום!!! והיום שלי הוא עמוס!!! וארוך מאוד!!! וזה בכלל בכלל לא פוגם לי בספורט כי אני הכי אוהבת לעשות אותו מהשעה 5:00 אחה"צ והלאה... אפילו ב12:00 בלילה!! בעיקר רכיבות ומכון כושר. כשיש לי יום קליל במטלות היומיומיות אני מפרגנת לעצמי רכיבה מוקדם בבוקר!! (זה כמובן תלוי בפרטנרים)

 

[behappy]

דווקא בדרך כלל ממש בלי בעיה

אני בנאדם של בוקר. עכשיו יש לי כמה הגשות סופיות לאוניברסיטה ואני קמה ב-5-6 כדי להספיק לכתוב בצלילות לפני שיוצאת לכל מטלות היום. אלה השעות הכי טובות שלי לכתיבה, לריצה, להכל. כשעברנו הנה ניקיתי את הבית בפעם הראשונה בשעות כאלה, החבר קם ב-7 ונגנב

היום דווקא היה לי קטע לא ברור, השעון צלצל בעשרה ל-6 וגנבתי עוד חצי שעת שינה והמשכתי לחרופ גם ברכבת. שיטות טובות להתעורר- מים עם מיץ לימון, תה ירוק עם ג'ינג'ר או קוביית ג'ינג'ר מתוק, מים קרים קרים, מקלחת, שטיפת פנים, ואצלי זה כמו פבלוב: שמה נעלי ריצה ומתמלאת מרץ.

 

[גווניבר]

אוי, גם אני ../images/Emo10.gif

אתמול שחיתי שעה בין 21:00 ל-22:00, אחרי שנתיים שלא שחיתי. והיום לא הצלחתי לקום לשיעור פילאטיס. מחר אני לא אתעמל בגללל הצום, ואני ממש מקווה שביום שישי אני אצליח להזיז את עצמי לשיעור.

 

[רצה רחוק]

אל תשנאו אותי, אני קמה לפני השעון

מכוונת תמיד שני שעונים- אחד בטלפון ואחד עצמאי. כמעט תמיד מתעוררת לפני שניהם... אני ישנה רק מפני שצריך, הלואי ויכולתי לוותר על שינה ולהספיק לעשות עוד כמה דברים ביממה... אני מתעוררת בקלות ובשמחה, מתה על זריחות בצבע ורוד זוהר ומעדיפה לראותן תוך כדי ריצה או רכיבה. בד"כ אני מתאמנת פעמיים ביום, כך שהאימון השני הוא בצהריים או בערב. הייתי שמחה להרוויח גם שקיעה תוך כדי אימון אבל הבנות שלי שותות את דמי בשעות האלה...

 

[גמדים קטנים]

אני לא מתניעה בבוקר

ממש טיפוס של בוקר, ודווקא בגלל זה אני מקדישה את השעות האלה לעבודה או לימודים, כי אח"כ אני נהיית מסטולה מעייפות. אבל ספורט - זה פשוט לא עובד!!! ריצת בוקר אצלי היא כמו לתת פול גז בניוטרל (וזה לא עניין של לאכול לפני), השרירים שלי פשוט לא מדברים איתי. בגלל זה אני הולכת לרוץ בערב, כשכבר אין שום דבר מועיל שצריך להיעשות, או שהמוח שלי עוד מסוגל לעשות אותו. ואז אני עייפה, לא מרוכזת, מוצאת את עצמי מרוחה על השביל ומבינה ששוב נתקלתי בשורש בולט... גם בקונג פו כבר יצא לי לגלות שאני "מנקרת". היתה תקופה שהייתי מתאמנת בקונג פו בין 5:30-7:30 בבוקר ואני זוכרת שזה נתן לי בוסט מטורף של אנרגיה. זה היה ממש כיף, אני די מתגעגעת אבל מה לעשות, בלי קבוצה זה לא יקרה. השאלה שלי היא איך אתן הולכות לישון אחרי אימון ערב? עם כל הפיהוקים תוך כדי, בבית אני נהיית הייפר ולא נרדמת, למחרת נדפק לי כל היום.

 

[נשיקולדה המקורית]

../images/Emo48.gif

כוסית יין ואפילו חצי כוסית זורקת אותי לעולם שכולו טוב... והכי טוב הכי אימון ערב

 

[נשיקולדה המקורית]

אחרי אימון ערב, כמובן ../images/Emo9.gif

 

[גמדים קטנים]

תודה אני אנסה ברגעים קשים

 

[אפרסקית המחץ]

לעבוד אחרי אימון הערב

אחרי אימון הערב יש לי עוד שעתיים-שלוש של עבודה (אחרי שהתאמנתי בבוקר ועבדתי כל היום), ואחריהן אני פשוט נשפכת למיטה. אני משתדלת לשמור את כל התשובות למיילים ותכנוני יומן לשעות האלה.

 

[מור שלז]

../images/Emo29.gifאז באמת רצתי אתמול בערב

מצד אחד, נחמד לגוון. וגם לראות את השקיעה (במקום את הזריחה) היה שינוי מרענן. אבל, תגידו לי, מה זה החום והלחות האלה????? אפילו אחרי שהשמש שקעה, וכבר היה חושך, המשיך להיות חם ודביק. איך אתן רצות ככה??? ובאמת, לקח לי מלא זמן להירדם אחרי הריצה הזו... מה אני אגיד לכן - נחמד לגוון מדי פעם עם הערבים האלו, אבל אני חוזרת לבקרים הקרירים והנעימים שלי

 

[hartzitzit]

גם אני לא התעוררתי הבוקר...(בזמן)

גנבתי עוד 20 דקות שינה ואיחרתי קצת לבריכה... אני לא יודעת אם זה קשור, אבל היה לי יום ממש דוחה. גם הייתי עצבנית, גם כאב לי הראש כל היום, גם הרגשתי מנופחת וגם הוא לא נגמר... אני כלכך לא בן אדם של בוקר. אף פעם לא היה לי קל לקום, וכניראה גם לעולם לא אהיה. אבל (וזה אבל ענק) - מעולם לא הצלחתי לקום לפני הציפורים (להלן 05:00 או 04:50) באופן כלכך רציף כי מעולם לא היתה סיבה מספיק טובה. האימונים כלכך ממלאים אותי וכלכך מספקים אותי שפתאום אני קמה בשעות שלא ידעתי שקיימות בשעון. שמעתי לא מזמן הרצאה של נועה פלדמן (נדמה לי שזה שמה). היא סיפרה איך היא התחילה יום אחד לרוץ כי היתה לה מטרה. היום היא רצה אולטרה מרתונים או משהו כזה (וסליחה אם שיבשתי, אבל זו היתה רוח הדברים). כששאלתי איך קמים בבוקר, היא אמרה לי - את צריכה למצוא מטרה מספיק חזקה. אז באמת אספתי לי מטרות קטנות וקצרות טווח ומאז אני פשוט קמה...

 

[אפרסקית המחץ]

קמה כמו פנתרה בפנסיה ../images/Emo3.gif

מכוונת שני שעונים, קמה לפניהם וזוחלת מהמיטה לקפה ומהקפה לאוטו. מתעוררת ממש רק אחרי הריצה-משקולות של הבוקר. בימים הנדירים שלא קמתי בגלל עומס עבודה אני מבועסת ורעבה כל היום

 

[מור שלז]

אז היום בבוקר קמתי ../images/Emo42.gif בזכותכן ../images/Emo13.gif

כניראה שזו מן תקופה כזו, שבאמת אני עוד לא מחוייבת למטרה ספציפית, כי בדרך כלל זה מאוד לא אופייני לי, אני קמה כמו פנתרה. ובכל זאת, אחרי העייפות של אתמול, נורא רציתי להתחיל את היום כמו שאני אוהבת. אז שיננתי לי בראש את הטיפים שלכן (הג'ינס שבארון כיכב

) ו... יצאתי מהמיטה. כמובן שברגע שרכבתי לי בשקט, בקרירות של הבוקר, עם הזריחה, כבר היה מושלם

 

[ח ת ו ל ה פרסית]

כמו גרוטאה שתקועה בשלג

לא מתניעה ולא זזה וגם אם כן, זה אחרי שלקח לה שעות להתחמם. אני קמה לקולו העורב של שעון מעורר קטן וחמוד בן שנתיים. לפעמים משתבש לו הכוונון והוא מצייץ בערך בזריחה, אם יש לי מזל אז זה יותר בסביבות 6:30-7:00.

אין מצב שנאי קמה לפניו בבוקר, בטח שלא בהתדבות. ובכלל, אני מאלה שעושים בבוקר את אותם הדברים אבל לאט, אוהבת לעשות הכל באיזי בבוקר ולוקח לי מלא זמן וקפאין להתניע. ====> אצלי הספורט הוא בערב.