אז איך זה בעצם להיות משוחרר?

[רק בשביל לקבל חיוך]

אז איך זה בעצם להיות משוחרר?

שלום!, בעוד כשלושה חודשים אני צפויה להשתחרר. ורציתי לשאול אתכם המשוחררים שאלה שמציקה לי כבר כמה זמן. מה *באמת* ההבדל בין הצבא לאזרחות? אני ארגיש באמת ''חופשייה'' יותר? כי כרגע אני באמת לא מרגישה. כל הזמן אומרים לי שגם באזרחות אני אאלץ לעשות דברים שאני לא רוצה כי אני ''חייבת'' רק שזה לא יהיה כפקודה,שגם באזרחות אני אצטרך להיות ''פולטיקאית'' ושאוכלים יותר חרא,האם זה באמת נכון? הרי באזרחות אם עבודה לא מוצאת חן בעיני אני יכולה להתפטר,ואני לא מדברת על גיל 30 עם ילדים ומחויביות בצבא,עד שתפסול תפקיד ולך תדע לאן תגיע משם... גם יש תנאים שמתרגלים עליהם שגורמים לך להיות בדילמה אם לעזוב או ללכת אז מה אתם אומרים? שתפו אותי במה שקורה לכם באזרחות,איזה עבודות יותר כדאי ואיזה פחות שאדע להכין את עצמי

אודה לכם אם תתייחסו ברצינות

 

[צנופקינית]

באזרחות יש יותר אפשרויות

והמניעים הם שונים. אם בצבא את יכולה לחיות חודש בלי להוציא שקל (ותאכלס זה הגיוני) ולא לדאוג שיהיה לך גג על הראש, משהו לאכול, בגדים ללבוש (אז מה אם זה מדים?) ודרכי נסיעות ממקום למקום אז באזרחות אם את לא רוצה להיות הומלסית את חייבת לעבוד. לגבי העבודה- באמת אפשר להתפטר, ותמיד יהיו אלה עם היותר מזל שאוהבים מה שהם עושים ויש כאלה שפחות (ולפעמים רמת ההשקעה גם קובעת עד כמה תאהבי את העבודה) מצד שני גם יכולים לפטר אותך (ובצבא אין כזה דבר... תמיד מקבלים משכורת), כך שזה משחק לשני הצדדים... בסך הכל זה נחמד, אחרי חודש (ואפילו פחות) תשכחי איך זה להיות חיילת... העולם נראה פתאום מלא אפשרויות, צריך גם לדעת לא ללכת לאיבוד בתוך כל זה (ויש את ההכוונה לחיילים משוחררים, כפרה עליהם). לכל דבר יש יתרונות וחסרונות... ואף אחד לא מבטיח גן של שושנים... בהצלחה!

 

[M u s i c B o x]

מחזק מילה במילה!

 

[ט ו ל ה 1]

../images/Emo13.gif

הכוונה לחיילים משוחררים איך הם עוזרים?

 

[M u s i c B o x]

הכוונה

במציאת מקצוע ללימודים, עזרה במציאת עבודה, מידע על מענקים פקדונות וכו' הייתי שם פעמיים (לגבי עבודה) ומצאתי שם כל כך הרבה עבודות...שלא ידעתי במה לבחור אולי מחר אני אלך לשם שוב ואני אחפש שוב עבודה

 

[צנופקינית]

אגב בנוגע לעבודה-

אני ממליצה לבדוק עם עצמך אם יש תחומים שאת טובה בהם יותר (לאו דווקא דברים שעשית בצבא אלא גם בתיכון- יש הרבה אנשים שהיו מדריכים בתנועת נוער או עשו מגמת מחשבים, אומנות וכו') ואז לא חייבים דווקא ללכת לעבודות של חיילים משוחררים (ואז לקבל באמת יחס נוראי כמו שבובה אירית ציינה)

 

[רק בשביל לקבל חיוך]

אם יש משהו שנורא חשוב לי בעבודה

זה שאני לא ארגיש שאין לי חיים. כי כרגע ככה זה בצבא,אני עובדת בערך 12 שע' ביום,זה מטורף לגבי עבודה יש לי כל מיני תחומים שמעניינים אותי אבל לדוגמא יכול להיות שלעבוד כעורכת באזרחות לא יהיה ''לטובתי'' כי זה הרבה שע' ויכולים ''להקפיץ אותי'' במשך היום לתקן דברים. איך משיגים עבודה שבאמת עובדים בה עד שעה מסויימת ולא משאירים אותי שעות נוספות מעבר? כל הזמן אומרים לי שגם באזרחות זה ככה,אני אשתגע אם זה יהיה באמת נכון מה,אין באמת עבודות שמתחילות ב9 ומסתיימות באמת ב5? או שזה מיתוס? ברור שיותר חשוב שאני אהנה,אבל לפעמים אני מרגישה שמה שאני עושה לא שווה את זה... לא רוצה להרגיש אותו הדבר באזרחות

 

[צנופקינית]

את צודקת ולא צודקת

וזה גם תלוי עד כמה את לחוצה לעבוד ולהרוויח כסף (ועבודה זה חלק מהעניין של לקום בבוקר וללכת למקום אחר ולהכיר אנשים ולא להתחפשן כל היום מול הטלוויזיה). אם את לא לחוצה- את יכולה להרשות לעצמך להיות בררנית ולבוא עם דרישות גבוהות (אגב- לרוב אם דורשים ממך יותר אז את גם מקבלת יותר, רוב האנשים שאני מכירה ועובדים בעבודה שיכולים לקרוא להם כל רגע הם אנשים עם רכב צמוד). החיפוש שלך ייקח יותר זמן אבל בסופו של דבר תמצאי את מה שאת מחפשת. אם את כן לחוצה אז עם חוסר הניסיון בגיל שלנו קשה להיות בררנים... בסך הכל אני רואה שכשאני הולכת לראיונות אז מתראיינים עוד אנשים שכבר יש להם ניסיון ולרוב- זה יתרון אדיר! תנסי לראות מה הדברים הכי חשובים לך שאת לא מוותרת עליהם (לי למשל היה חשוב עבודה דינאמית ועם אנשים שלא יהיו מנייאקים) אבל עד שאני אצבור ניסיון אני מוכנה להתפשר על שעות (והאמת היא שעכשיו, כשלא יורד לנו מס הכנסה, שווה לנו לעבוד שעות נוספות כי זה יותר כסף שהוא נטו שלנו- כיף כיף כיף!) כל עוד תביני שזה זמני ולצורך התקדמות- אני חושבת שתסתדרי...

 

[רק בשביל לקבל חיוך]

מה שהכי חשוב לי זה

שאני ארגיש שאני זורמת בעבודה,האנשים כמובן-לא היו משהו בצבא האמת,ולהרגיש שאני לא עובדת כמו מטורפת ברור שבשנה הראשונה אני אעבוד מלא בגלל המס הכנסה,לא יהיה לי כל כך אכפת מהשעות... אבל בהמשך אני לא רוצה ללכת לעבודה במשרד לדוגמה שעובדים בו עד 5 ושימשכו אותי כל יום עד 8 בערב כי זה קורה הרבה בצבא שלי,ומסביב ובמיוחד מאמא נאמר לי שזה ככה בכל מקום. שאני ארגיש מנוצלת וחסרת כוח,לא רוצה להרגיש ככה... אני לא בררנית,פשוט יש דברים שבצבא הייתי חייבת לשתוק לגביהם או לא יכולתי לעשות כלום ואני לא רוצה שהם יקרו לי גם באזרחות

 

[צנופקינית]

ממה שנשמע לי...

מה את אומרת על נתב"ג? זה משמרות שהכמות תלויה בך, לפגוש הרבה אנשים ומאוד דינמי... אבל נראה לי ששנה ראשונה התנאים פחות טובים (בגלל הצעירות וכאלה

)

 

[רק בשביל לקבל חיוך]

האמת שחשבתי על זה

אבל צריך לעבור סיווג ביטחוני לא? ולא קל להתקבל לשם ממה שהבנתי התנאים שם טובים?,מתייחסים אליך כאל בנאדם?, מה שחשוב לי זה שיש כללים מסוימים ושע' ברורות שהולכים על פי הן לא שאשאר שעות נוספות סתם,ברור שזה עוד כסף וזה נחמד,אבל כל השירות שלי סבלתי מהשטויות האלה,ונאלצתי לשתוק כי זה צבא וכי אף אחד לא שואל אותי וכי אני עלולה לאבד את התפקיד וכו' וכו' תודה על העצה ועל ההקשבה

 

[צנופקינית]

לא עברתי את זה,

אני פשוט עכשיו מתלבטת לגבי זה ורואה מלא הצעות שלהם באתרי דרושים... לא הורג לנסות

 

[ט ו ל ה 1]

איפה הם נמצאים? ../images/Emo9.gif

או שיש מספר טלפון...?

 

[צנופקינית]

יש בהרבה ערים...

תכנסי לאתר של ההכוונה, משם אם לא תמצאי משהו קרוב אלייך אז תבקשי שיפנו אותך

אם יש מרכז בחדרה אז בכל עיר צריכה להיות הכוונה

 

[IrIsH BaBe]

לאחרונה יש איזה קטע כזה

בעבודות שמציעים לצעירים [הרוב אבטחה]- שאת חותמת טופס התחייבות לX חודשים. ופה אם כבר התחייבת ורק אחרי זה הבנת שהעבודה חרא- את לא יכולה לצאת סתם ככה, ידפקו לך וואחד קנס. בהתחלה הם מציעים לך גן של ורדים ורק אחרי שאת חותמת את מגלה חרא של עבודה\תת תנאים\חרא יחס. אז להזהר בעבודות שאת בוחרת. תתייעצי עם האנשים המתאימים קודם ורק אח"כ תחתמי על טופס כלשהו. וחוץ מזה ברוכה הבאה ל"עולם האמיתי"

 

[רק בשביל לקבל חיוך]

תודה|../images/Emo24.gif

אשתדל לא ללכת על חלטורות כאלה לא רוצה להידפק בסוף גם לא סגורה על אם בא לי לעבוד בעבודה מועדפת או לא...

 

[Haunted]

הרוב כבר נאמר

בסה"כ באמת נחמד באזרחות. את אדונית לעצמך (חוץ מהבוס בעבודה

) לחיילים בצבא לעיתים יש תחושה של חנק בגלל שהמסגרת הזו מכתיבה לך החל ממתי תקומי ומה תאכלי ועד למתי את רואה את ההורים. וכשתצאי לאזרחות כבר לא יהיה לך את זה. היציאה מהמסגרת הצבאית זה די הלם שלוקח לו איזה חודש-חודשיים לעבור. פתאום את קמה מתי שבא לך ועושה מה שבא לך, ולא צריכה יותר לעלות על א' ביום ראשון בבוקר. בקיצור, זו מנטליות שונה, ואת תביני את זה כשתצאי לאזרחות.

 

[רק בשביל לקבל חיוך]

תודה לכל העונים../images/Emo51.gif

 

[Raining pleasure]

האושר בלהשתחרר זה הידיעה שעשית את זה,

שסיימת צבא... מסגרת שהיא חובה וחשובה, ולדעת שלקחת את החובה הזאת וסיימת אותה, לטוב ולרע. זה בערך מה שעשה לי את זה כשיצאתי לחפש"ש.... לדעתי אני לא ארגיש שונה כשאשתחרר עוד שבוע וחצי.

 

[רק בשביל לקבל חיוך]

מסכימה עם מה שאתה אומר

אבל איך אפשר לא להרגיש שונה כשמשתחררים? בכל זאת,גם אם נהניתי מאוד בשירות וגם אם לא,זו מסגרת אחרת חיים אחרים,עולם אחר,לא? שיהיה בהצלחה לכולנו בכל אופן