אז איך יודעים ש..

אז איך יודעים ש..

זהו? איך אני יודעת שמערכת היחסים בה אני נמצאת באמת הגיעה לסיומה ואין מה לעשות יותר בשביל להצילה?
 

שזמ

New member
יש על זה תעודה רשמית

כשיש לך תעודת פטירה שלו, כבר אין מה לעשות כדי לשפר את מערכת היחסים עד שהרופא לא חתם על התעודה. עדין יש תקווה מקווה שהועלתי
 
כן אבל אם..

זה נראה כאילו הוא באמת "מת"...שזה רק אני פה מנסה להציל את מה שהיה לנו פעם ושאין לי עם מי לדבר מלבד עצמי..גם אם הוא אומר שזה כן אכפת לו, יום למחרת הכל חוזר להיות אותו דבר..
 

שזמ

New member
לא הבנתי

בן זוגך מת? יש תעודה רפואית? מצבה? כל עוד הוא חי, יש אפשרות לנסות ולתקן אם זה לא מצליח- אולי אתם עושים את הדברים הלא נכונים?
 

סוד ורז

New member
אנסה לפשט ../images/Emo13.gif

היא התכוונה לשאול האם לדעתך זהו זמן מתאים לסיום נסיונות ההחיאה...... ? כך אולי יתקצר הזמן עד לקבלת התעודה הרישמית .....
 

rafagav

New member
הוא הבין מצויין!!

זו אחת מהפעמים הראשונות, בהן ראיתי שענה ברצינות!! שהרי קשר לא מת - אנו ממיתים אותו = יכולים, לפני-כן, להחיותו.
 

rafagav

New member
כל צד רואה כאילו...

כל צד חושב, שהוא המושיע והוא - רק בו תלוי הכל. ובאמת - בו תלוי החלק שלו - אל לו לתלות את האשמה באחר אלא - אם רצונו בהמשך (ולדעתי - אם היה טוב - לנסות לתת צ'אנס להמשך) - לפעול = לשוחח / לנסות להבין את השני. הרבהפעמים, איי הבנות מובילים למתח וכו' - נסי לברר.
 
פופאי היקרה

חפשי את פופאי שבתוכך. מהו התסריט שהיית כבמאית כותבת לפופאי להתמודדות עם הסיטואציה? ערב טוב לך ולכולם
 
אז זהו שכבר ניסיתי לפתור את הסיטואציה...

אולי אם אני אפרט קצת יותר על מערכת היחסים הזו, תוכלו לסייע יותר.. אני בת 20 וחברי גדול ממני בשנתיים פחות או יותר. אנחנו ביחד שנתיים וחצי וחשוב לי לציין שעד לפני 5 חודשים בערך הכל היה מצוין כמו שאומרים. אנחנו מאוד אוהבים ולא היינו רבים ואם כן היה יוצא לריב זה היה קורה לעיתים רחוקות ועל דברים שטותיים ביותר. הוא תמיד היה מחבק ומנשק ומביע אהבה והיינו מבלים הרבה ביחד רק שנינו לבד (גם עם חברים אבל בעיקר לבד). בתקופה האחרונה הוא לא מחבק ומנשק יותר אלא אם כן אני אומרת לו שיחבק אותי או שאני יוזמת את החיבוק או הנשיקה, ואם כבר הוא מנשק אותי, הוא נותן לי נשיקה קלה על השפתיים כמו אמא או איך שלא תקראו לזה. בנוסף, בכל פעם שאני מנסה לדבר איתו על דברים כאלה וכאלה שמפריעים לי במערכת היחסים שלנו, הוא ישר מתגונן ומתחיל לתקוף ונוצר מצב שאין עם מי לדבר אז ככה שאני מבליגה ומעבירה הלאה אחרי כמה זמן ששוב נמאס לי ואני שוב מנסה לדבר איתו ומסבירה לו שאני רוצה שהוא גם ידבר שיגיד מה הוא חושב ומרגיש והוא אומר שהוא לא מדבר על הרגשות שלו ושהוא לא כזה וככה הוא ואין מה לעשות ושינסה לשפר את מה שאמרתי ושייקח לתשומת ליבו רק שהוא לא עושה את זה ושוב אותה שיחה חוזרת על עצמה כל כמה זמן והוא מתעצבן כי אומר שאני "חופרת" ואני מסבירה לו שאני חוזרת על עצמי כי הוא לא מדבר ולא עושה כלום אז אני לא יכולה לנחש מה קורה איתו. אוף בקיצור אם לסכם בקצרה את מה שאמרתי: 1.הוא לא מביע חיבה,אהבה, רגשות...לא מחבק, לא אומר שהוא אוהב אותי אלא אם כן אני אומרת לו אז הוא אומר חזרה וגם זה בקושי... 2.אי אפשר לדבר איתו.. ורק לידע כללי כשאני מדברת איתו אני לא עושה זאת בתוקפנות ולא באה אליו בהאשמות..אני פשוט אומרת לו שאני מתגעגעת אליו, שלמרות שאנחנו מתראים כל יום אני מרגישה שהוא לא איתי, שאני מתגעגעת לחיבוקים שלו לנשיקות שלו..
 

rafagav

New member
איבדת את המגנט

את כבר לא ממש מושכת אותו... בזוגיות יש תן וקח... אם תשחקי קרירה - אל תתענייני, כמוהו עתה - אולי זה יוביל להתעוררותו? גם אל תבקשי חיבוק - זה יהיה קר ולא יסייע לך וממול - יראה לו, שאת ממשיכה לרצות = שהוא כלל לא צריך להתאמץ...
 

שזמ

New member
בת 20... מה אני מבזבז זמן על קטינות מה?

כמה דברים... קודם כל, ברוכה הבאה למועדון. תמיד אחרי כשנתיים יש ירידה של המתח. כן, אני יודע,בשנה הראשונה השתוללתם ועלו זיקוקים והכל. השכנים התלוננו שהרעשים מהבית שלכם הורסים להם את הלילה וזה עבר. זו תופעה טבעית לחלוטין. יש לה אפילו הסבר ביולוגיה, משהו שקשור לרמת ההורמונים במוח גם אם תעזבי אותו, יהיה לך אותו הסיפור עם הבחור הבא השאלה היא אם אתם מצליחים לבנות משהו ולהסתכל קדימה או לא. זו כמובן החלטה שלך/כם אבל אל תבכי על העבר אלא תחשבי מה קורה הלאה
 
../images/Emo45.gif אכן... תופעה טבעית

בהתאהבות לא רואים מטר קדימה. להבדיל מאהבה שמורכבת מעבר להורמונים מרגש ומוח.
 
פופאי האם אני מבינה נכון?

המגע והמילים חסרים לך. מה מתרחש בזוגיות שלכם מעבר לשיחות על "כמה אתה אוהב אותי" האם בנושאים אחרים מעבר לרגשות נוצרת שיחה? נסי לתאר תמונה של יום בחייכם. נסי להיות ממוקדת בעובדות ולהימנע מפרשנות.
 
אמ..

קודם כל, נכון אני "רק" בת 20 אבל אני מכירה הרבה זוגות נשואים שהתחילו את הקשר שלהם מאז שהם היו בני 18.. וגם אצלי היו ויש לנו הרבה דיבורים על תכנון עתיד משותף יחד מכל המשתמע מזה. הזוגיות שלנו לא סובבת כולה סביב מוטיב החיבוק והנשיקה וה" אני אוהב/ת אותך". אנחנו מסוגלים לנהל שיחות שלא כולן סביב פוצי מוצי. אנחנו מתראים אחד עם השני כל יום ועל אף שאנחנו לא גרים יחד, אנחנו ישנים ביחד כמעט כל יום. באמצ"ש בדר"כ הוא חוזר בשעות הערב מהעבודה, לעיתים גם מאוחר מאוד בלילה כך שהוא מגיע עייף ואין לו כוח לשיחות מעמיקות אך אנו מדברים בכל זאת על איך היה היום ומה היה ואיך בלימודים ומה עם המשפחה. את זמן האיכות העיקרי בינינו אנחנו מבלים בסופ"ש, יותר רגוע ושקט ולא צריך לחשוש לזמן... מה שאני מנסה להגיד זה שזה לא התאהבות של ילדה בת 12. נכון אני עדיין "צעירה" אך אני יכולה לראות אותו בתור האדם שאיתו אני יתחתן ואקים משפחה. וזה ידוע לי היטב שבתחילת קשר "ההורמונים משתוללים" והפגנת חיבה היא במלוא המרץ והלהט ולא מפסיקים לחייך ופרפרים ושטויות. אך אין זה אומר שלא צריכה להיות הבעת רגשות..
 
מה זאת אומר..?..

כיצד ניתן עוד להביע רגש ללא מעשים או מילים? הבעות פניו "חלקות" כך שלא ניתן לנחש מה הוא מרגיש..אני לא אומרת שהוא גוש קרח. הוא מחייך וצוחק וכשהוא כועס או עצבני ניתן להבחין בכך מצוין. כשהעלתי בפניו את הסוגייה הוא טען שכזה הוא ושהוא לא אוהב לדבר על רגשותיו ושככה היה מאז ומעולם. אני באופן אישי, זוכרת כי בתחילת הקשר שלנו הוא כן הראה ודיבר על רגשותיו לכן קשה לי להבין מאיפה נובע הריחוק הזה. גם לפעמים כאשר אנחנו מדברים ואני בוכה, הוא נשאר אדיש לדמעותיי ומדבר בציניות על כך שהבכי לא יעזור לי ושזה לא משנה לו שאני בוכה, שכשכ מה שאני רוצה זה להרגיש אותו..
 
פופאי יקרה

העלית בכל הודעותיך המון נושאים שדרושים ברור הרבה יותר עמוק. תחום האימון בא לתת מענה לאנשים שמבקשים לבצע שינוי וליצור מציאות חדשה עבורם. המסגרת הוירטואלית מאפשרת התחלה של תהליך אימוני, היא איננה מאפשרת תהליך אימון מלא. ההחלטה בידך האם להיעזר באימון או בכל דרך שתבחרי. חשוב לי ציין שאימון הוא דרך אחת לסייע לעצמך ישנן גם דרכים אחרות. חשוב שתבחרי את הדרך שהכי מתאימה לך. בהצלחה.
 
למעלה