אז איך לעזאזל זוכרים את החומר? מאת רן שמשוני
אז איך זוכרים?
רבים חושבים שבכדי לשפר את הזיכרון יש ללמוד כלים ופטנטים. למשל, שיטת הסיפור שהמשתמשים בה ממציאים סיפור דמיוני המקשר בין שורת מילים שהם מבקשים לזכור. אך בהקש הלימודי זיכרון הוא המצב התודעתי שבו אנו נמצאים כאשר אנו לומדים. בבואנו לייעל ולשפר את יכולת הזכירה שלנו, חשוב הרבה יותר להתייחס לעקרונות הזיכרון הטוב ופחות לפטנטים.
עקרונות הזיכרון הטוב
עניין: כולנו זוכרים פרטים רבים שקשורים לנושאים שמעניינים אותנו: תחביבים, ספורט וכדומה. זה גם קל יותר לזכור מידע מעניין. בדרך כלל, אנחנו לא מתאמצים כדי לזכור אותו, נדמה שהוא פשוט נקלט בזיכרון ונשמר שם. אותו עקרון פועל גם בנוגע ללמידה: ככל שהילד שלנו ימצא עניין רב יותר בחומר הלימודי, כך הוא יזכור יותר ממנו וליותר זמן.
הבנה: כאשר אנו מבינים משהו, גדל הסיכוי שנזכור אותו. ההבנה מאפשרת לילד לקיים דיאלוג עם חומר הלימוד, לעבד ולהפנים אותו. בפועל, ללא הבנה נתקשה מאוד בזכירת מידע. גם אם נצליח לזכור, לרוב יהיה מדובר בלא יותר מאשר חלקיקי מידע.
ערנות ותשומת לב לפרטים: כל אחד מאיתנו מכיר את המצב שבו חרף כל הכוונות הטובות, מחשבותינו נודדות לטיול שעשינו אתמול, למטלה מסוימת שעלינו לבצע בעבודה או בבית, וזאת תוך כדי שאנו מבצעים פעולה שדורשת ערנות וזכירה. הערנות הנדרשת לצורך למידה פורייה אינה רק ערנות פיזית, אלא גם ערנות מנטלית. ערנות זו מתבטאת בהבנה ומודעות עצמית לכך שכרגע אתה לומד ושמטרתך היא לזכור את מה שאתה לומד.
מאת: רן שמשוני , איש חינוך ומומחה למיומנויות למידה, בעל תואר שני בחינוך ותואר ראשון בהנדסה. ממקימי חברת "פסיפס" ובעל ניסיון של 15 שנה בהנחיה והקניה של מיומנויות למידה להורים, סגלי חינוך וילדים. ממחברי הספר “סודות הלמידה”, נושא תו התוכן של מכון אדלר.
אז איך זוכרים?
רבים חושבים שבכדי לשפר את הזיכרון יש ללמוד כלים ופטנטים. למשל, שיטת הסיפור שהמשתמשים בה ממציאים סיפור דמיוני המקשר בין שורת מילים שהם מבקשים לזכור. אך בהקש הלימודי זיכרון הוא המצב התודעתי שבו אנו נמצאים כאשר אנו לומדים. בבואנו לייעל ולשפר את יכולת הזכירה שלנו, חשוב הרבה יותר להתייחס לעקרונות הזיכרון הטוב ופחות לפטנטים.
עקרונות הזיכרון הטוב
עניין: כולנו זוכרים פרטים רבים שקשורים לנושאים שמעניינים אותנו: תחביבים, ספורט וכדומה. זה גם קל יותר לזכור מידע מעניין. בדרך כלל, אנחנו לא מתאמצים כדי לזכור אותו, נדמה שהוא פשוט נקלט בזיכרון ונשמר שם. אותו עקרון פועל גם בנוגע ללמידה: ככל שהילד שלנו ימצא עניין רב יותר בחומר הלימודי, כך הוא יזכור יותר ממנו וליותר זמן.
הבנה: כאשר אנו מבינים משהו, גדל הסיכוי שנזכור אותו. ההבנה מאפשרת לילד לקיים דיאלוג עם חומר הלימוד, לעבד ולהפנים אותו. בפועל, ללא הבנה נתקשה מאוד בזכירת מידע. גם אם נצליח לזכור, לרוב יהיה מדובר בלא יותר מאשר חלקיקי מידע.
ערנות ותשומת לב לפרטים: כל אחד מאיתנו מכיר את המצב שבו חרף כל הכוונות הטובות, מחשבותינו נודדות לטיול שעשינו אתמול, למטלה מסוימת שעלינו לבצע בעבודה או בבית, וזאת תוך כדי שאנו מבצעים פעולה שדורשת ערנות וזכירה. הערנות הנדרשת לצורך למידה פורייה אינה רק ערנות פיזית, אלא גם ערנות מנטלית. ערנות זו מתבטאת בהבנה ומודעות עצמית לכך שכרגע אתה לומד ושמטרתך היא לזכור את מה שאתה לומד.
מאת: רן שמשוני , איש חינוך ומומחה למיומנויות למידה, בעל תואר שני בחינוך ותואר ראשון בהנדסה. ממקימי חברת "פסיפס" ובעל ניסיון של 15 שנה בהנחיה והקניה של מיומנויות למידה להורים, סגלי חינוך וילדים. ממחברי הספר “סודות הלמידה”, נושא תו התוכן של מכון אדלר.