אז איך שרדתם את החג?

[שרון123]

אז איך שרדתם את החג?

אצלי ערב החג דווקא עבר בסדר. אירחנו כאן הרבה אורחים אהובים, ומלבד מספר רגעי קושי, הערב עבר בשלום ובשמחה יחסית. אבל למחרת, ועד היום, יש רגעים רבים של עצב וקושי ומחנק.

 

[דליה ח]

למזלי חטפתי "צננת" קלה...

כך שלא הייתי צריכה לפגוש יותר מידי אנשים, מלבד המשפחה הקרובה שלי. הודעתי שאני חולה קלות ,וזה הספיק כדי להרחיק את עצמי מכל השאר. את ערב החג בילינו עם הבן הקטן, אצל הבן הגדול שמשפחתו שהתרחבה לאחרונה. תינוקות תמיד עושים טוב על הלב, למרות שלא העזתי להתקרב אליהם. הקולות, החיוכים, אין טוב מזה לטשטש כאב .

 

[ETTY12]

חכי חכי שרון.....

רק התחלנו את החגים, לדעתי הכל אצלנו בראש, אם תקחי את המצב כמו שהוא כך יהיה לנו טיפה יותר קל. אצלי עבר נחמד התארחתי אצל משפחתו של בעלי, אבל הנה כבר התחילו הנדנודים לגבי סוכות. ולזה התכוונתי רק התחלנו , אבל הכל יעבור, גם החגים. מה לעשות אלו הימים היותר קשים של כולנו.

 

[שרון123]

בסוכות אנחנו ../images/Emo160.gif

כיפור כל אחד בביתו, אין משפחתולוגיה יותר מידי

 

[דנדוש2009]

אצלי החג היה ללא צבעים

ארחתי את המשפחה הקרובה+ סך הכול 27 איש, היה שמח וחגיגי, האורחים מאוד נהנו ומאוד החמיאו על האוירה והמשפחתיות. אבל עבורי הכול היה טפל, חסר צבע...בבוקר עלינו לבית קברות- איך אפשר אחרי כמה שעות לחגוג? כל ראש השנה היינו חוגגים אצלי וזה תמיג נפל כמה ימים סביב היום הולדת של דניאל, הרבה פעמים היינו משלבים שמחה בשמחה. דניאל היתה מחכה בקוצר רוח לראש השנה והיתה מאוד מתרגשת לפני כל אירוח כזה. הפעם החלל בתוכי היה עצום, בגלל זה כפי הנראה הכול היה חסר צבע ולא מרגש עבורי. מאז ועד היום יש בי גם הרגשה של חנק , אני עוד צריכה לעבור את יום שלישי הבא שזהו תאריך הולדתה. המורות שלה מבית הספר רוצות לעלות איתי לחלקת הקבר לבקר....

 

[שרון123]

אני מעריצה אותך שאת בכלל מסוגלת

לארח בשנה הראשונה, ועוד כל כך קרוב לתאריך יום ההולדת

מכירה היטב את תחושת החנק

ימי ההולדת הם קשים קשים קשים. וכשהם מעורבבים בחגים זה בכלל לא נתפס. תנסי להזכיר לעצמך לנשום, לפעמים זה עוזר.

 

[חיה אש]

ערב ראש השנה

היינו אצל חברים ...השתדלתי שיהיה בסדר ,אני מצידי הייתי נשארת בבית ואוכלת פרוסת לחם. אני לא מצליחה להביא את עצמי לארח אנשים לארוחות מסודרות - הכוונה לסדר שולחן -ערוך יפה ושגיא לא יהיה לידו לא מסוגלת לבשל לכמות אנשים ולכן אם יש אורחים שבדרך כלל אלה אורחים שאני יכולה לשתף את תחושותיי , כי אחרים אני לא מזמינה...אני קונה קייטרינג ולא סביב השולחן אלא בסלון...מי שמוכן להבין בקשה ומי שלא שלא יגיע. ןמכאן אני רוצה לאחל לכל הצמים - צום קל ונעים וגמר חתימה טובה אני הלילה טסה עם אחותי לניו יורק.... הבטן מתהפכת על ההחלטה הנועזת- אף פעם לא יצאתי לטיול לבד לתקופה של יותר מיומיים ומקווה שזו אכן החלטה נבונה ואצליח למצות את כל מה שאני רוצה... זה טיול לרוגע , לעשות מה שבא לנו , אם זו הצגה או ארוחה או סתם טיול הקיצר לא ממש מתוכנן מה בדיוק נעשה מידי יום אך מידי ערב נחליט מה "בא לנו" לעשות למחרת ...זו העיר שגיא הכי רצה להיות בה לצערי לפני שנה קטעו לו את הטיול והוא נאלץ לחזור לצבא שבוע לפני כך שלא היה איתנו בניו יורק... אז ניו יורק - אני מגיעה!