אז אין דמוקרטיה בארץ שלך

[שירה כמים 1959]

מה זה מעניין אותך
למה שלא תמשיכי לכתבו שירים על אהבה נכזבת
דוושא זה מה שמעניין אותך
הקשקוש הריאקציונרי הזה
שםפתאום יכולים לסתום לך את הפה
כן, דווקא זה מה שמעניין אותך -

פעם חשבת שרק הילדות שלך הייתה מחורבנת
ושהעולם בסך הכול טוב ובטוח
אם רק תתגברי על טראומות הילדות שלך
הכול ייפתח

אבל לא נפתח
נסגר ומרעיש ומפריח לך קוצים בדיוק במרכז הלב
איפה שהייתה אמורה לפרוח אהבה
ועכשיו קוצים עם סכינים של פצצות

פשוט חרה עולם
חרה אלוהים שלא קיים
פשוט, את אומרת, ומחפשת שביל עם דשא לדלג בו
ולצחוק

 

[שירה כמים 1959]

אמרת
לי אפאחד לא יסתום את הפה
אני הילדה הרעה, הבועטת
אני הפרא אדם של אבא
אמיצה כמו בן, קופצת למים הקרים של הסחנה כאילו מה?

כאילו מה.
מה יישאר ממך אחרי לכתך, איזה קובץ מילים מהרגעים שלא סתמת את הפה,
שעדיין האמנת

אבל בינתיים את חיה
ואת ממשיכה להאמין
ואין לך מה לעשות עם זה

 

[שירה כמים 1959]

חושפת שיניים חדות כמו במלחמה
למה?
למה?
שואלים אותך.
והרי הבית נחמד
והרי הדשא נחמד
והרי הגשם מרווה.

חושפת שיניים חדות כמו במלחמה
למה?
כי מלחמה

 

[שירה כמים 1959]

בית זה המקום
שבו את מגששת לבדך בחושך
אחרי מתג האור
ומוצאת
ואת יחפה לבדך במטבח
חתוך מתחכך ברגלייך
ואת מחפשת נחמה

 

[שירה כמים 1959]

בכל פעם שאני ממש ונורא כבר מתגעגעת לבית
אני נכנסת לקרוא על בתים דפוקים
בתים אחרים
בתים שרותחים מפגיעה

 

[שירה כמים 1959]

לאט לאט את לא מבקיעה דרך
חלון חדר האמבטיה שלך את לא
אומרת מילים עם ששש וצ'''
את הפסקת לחלום את קוברת
את החלום האחרון בלי לשים לב בכלל שאת עושה את זה
ואת הולכת הלאה לשיר מילים עם חית

 

[שירה כמים 1959]

אל תוותרי, הלילה עוד צעיר, לשכוח יש עוד זמן,
לצחוק עכשיו הזמן - אם תמצאי משהו שיצחיק אותך,
כשתמצאי משהו שיצחיק אותך - אח, איך שהגשם יורד,
את תתפעלי כששוב ושוב ושוב - וחייזרים הם כבר לא מלה של תמהונים,
אח אח, איך שהעולם השתנה, את נדה לך, ועל אף כל המאמצים
את הופכת להיות אשה זקנה

מנחמים אותך
שרק תמשיכי לחייך
שרק תהיי בריאה
יש לך אנרגיות של צעירה

מנחמים אותך כי יודעים שאת כבר מעבר לקצה

אבל את, מה לעשות, את גם זקנה ואת גם
מיטיבה לקלל, והסלנג שך צעירי היום
כבר בוער וחומק לך מעבר לגדר

 

[שירה כמים 1959]

הייתה לי התחככות לא טובה איתו
ואיתה ויאיתה ואיתה
הרבה התחככויות לא טובות
וגשם שעדיין מסרב לרדת
ומה את בכלל מחכה
כשהחור בבטן הולך וגדל
ועדיין לא בא

 

[שירה כמים 1959]

ויש גם כעס
בשולי השדות
יש כעס מרכזי מאוד
וכשבא האיש לבנות

 

[שירה כמים 1959]

ואם ואם ואם
אז אולי יהיו לי גם תלתלים
והגשם יהפוך זרזיפים
ונדלג