אבישגתיאטרון בובות
New member
אז אני אספר....../images/Emo254.gif
ביום חמישי שעבר הופעתי בפעם השניה במשחקיה של המתנ"ס ברמת ישי. משחקיה- זה אומר הרבה משחקי ג'ימבורי ומזרונים. מזיזים הכל הצידה ומבקשים יפה מהילדים שלא ישחקו בזמן ההצגה. תאמינו לי, שאם לא היו שם ההורים שלהם- הייתי מצליחה לשמור על הבקשה בתוקף. בשלב ההתארגנות- היתה לי בעיה עם ההגברה. זה לא היה כל כך נורא אלמלא, גם בפעם הקודמת היתה לי בעיה עם ההגברה ולקחתי את כל הכבודה לבדיקה ותיקון ומאז הכל היה פיקס עד.......לאותו רגע. מכיוון, שכבר למדתי לדעת שהבעיה עלולה להיות בסוללה- החלפתי אותה וזה לא עזר. ואופס, זו היתה האחרונה. בדרך כלל- יש לי מצבור סוללות . אבל הפעם כאמור- אופס! 5 ד' לפני תחילת ההצגה רצתי לשתי חנויות וקניתי סוללות- באחת את הכי זולות שנראות כאילו כבר השתמשו בהן ובשניה- את הכי יקרות. רצתי חזרה לחצתי פה ,לחצתי שם ובעיקר התפללתי לכל האלוהימים שאני מכירה וזה עבד! יופי, ב-3 ד' איחור- אני מוכנה. מה שהיה חסר לי זה קצת אוויר ומה שהיה לי בשפע זה לחץ-דם , אבל- התחלנו. אמא אחת התקשתה להושיב את האוצר שלה ( כמובן, עם קוקו עד התחת. מאיפה אני אמורה לדעת שזה בן?!?!?) ומכיוון שהוא היה הרבה יותר אסרטיבי ממנה - זה היה מבצע מפרך. זוג הורים ישב בקצה החדר ליד תינוקת בעגלה. הילדה הגדולה שלהם רצה הלוך וחזור מההורים ועד מילימטר ממני. נעמדה. ( הסתירה לכולם!) הקשיבה חצי דקה ורצה חזרה. פעם אחת- לא נורא. פעם שניה- מעיק . פעם 13 - לא מספיק כבר?!?!?!?!? הערתי להורים וביקשתי שכל אחד ידאג לילד שלו שישב לידו , אז ה"מנהלת" הסבירה לי שההצגה מיועדת לגיל הרך. איזה רך, תגידו?!?!?!? ההורים עדיין בגיל הרך? ובפורום כזה, כמובן שיהיה את הילד ה"גאון" שניגש ונוגע לי בדברים ואמא שלו חושבת שהוא כל כך מוכשר, יצירתי ועם בטחון עצמי! הזכרתי את הילדים ( והוריהם) שהתעקשו להוציא מתקני ג'ימבורי מהערימה ולשחק? את הבכיין, שאמא שלו מתעקשת שבגיל שנתיים ויום הוא חייב לשבת עד סוף ההצגה? טוב, לא אלאה אתכם. זה נמשך ככה 45 ד'. בסופן הודעתי ל" מנהלת" ( שהיא בעצמה בגיל הרך וחסרת אונים מול ההורים) שהצגה מצריכה תנאים בסיסיים. תנאים אלו אינם מתקיימים שם. ולכן, למרות רצוני ומאמציי ולמרות הצורך הפרנסתי שלי- צריך לתת לילדים לשחק במתקנים ואת ההצגות לקיים במקום אחר. ואם אין למתנ"ס מקום אחר- אז שיסתדרו בלעדי . ( טוב, ברור שהסברתי הכל בנועם, פדגוגיות ופלצנות). יצאתי עם פיק ברכיים, מחשבות אובדניות ( איך ללכת לאיבוד ולא ללכת הביתה להכין ארוחת ערב ולשטוף כלים) וכאמור, מחשבות כפירה על הסבה מקצועית. לא עדיף לעבוד בחנות פרחים? אל תדאגו, בשישי שבת היו לי 3 הצגות מוצלחות והשבוע צבינה שלי כבר תפסה קשרים עם רשות שמורות הטבע והגנים בפרויקט לימודי- חינוכי על צבי הים בחוף כרמל. יהיה טוב. לילה טוב.
ביום חמישי שעבר הופעתי בפעם השניה במשחקיה של המתנ"ס ברמת ישי. משחקיה- זה אומר הרבה משחקי ג'ימבורי ומזרונים. מזיזים הכל הצידה ומבקשים יפה מהילדים שלא ישחקו בזמן ההצגה. תאמינו לי, שאם לא היו שם ההורים שלהם- הייתי מצליחה לשמור על הבקשה בתוקף. בשלב ההתארגנות- היתה לי בעיה עם ההגברה. זה לא היה כל כך נורא אלמלא, גם בפעם הקודמת היתה לי בעיה עם ההגברה ולקחתי את כל הכבודה לבדיקה ותיקון ומאז הכל היה פיקס עד.......לאותו רגע. מכיוון, שכבר למדתי לדעת שהבעיה עלולה להיות בסוללה- החלפתי אותה וזה לא עזר. ואופס, זו היתה האחרונה. בדרך כלל- יש לי מצבור סוללות . אבל הפעם כאמור- אופס! 5 ד' לפני תחילת ההצגה רצתי לשתי חנויות וקניתי סוללות- באחת את הכי זולות שנראות כאילו כבר השתמשו בהן ובשניה- את הכי יקרות. רצתי חזרה לחצתי פה ,לחצתי שם ובעיקר התפללתי לכל האלוהימים שאני מכירה וזה עבד! יופי, ב-3 ד' איחור- אני מוכנה. מה שהיה חסר לי זה קצת אוויר ומה שהיה לי בשפע זה לחץ-דם , אבל- התחלנו. אמא אחת התקשתה להושיב את האוצר שלה ( כמובן, עם קוקו עד התחת. מאיפה אני אמורה לדעת שזה בן?!?!?) ומכיוון שהוא היה הרבה יותר אסרטיבי ממנה - זה היה מבצע מפרך. זוג הורים ישב בקצה החדר ליד תינוקת בעגלה. הילדה הגדולה שלהם רצה הלוך וחזור מההורים ועד מילימטר ממני. נעמדה. ( הסתירה לכולם!) הקשיבה חצי דקה ורצה חזרה. פעם אחת- לא נורא. פעם שניה- מעיק . פעם 13 - לא מספיק כבר?!?!?!?!? הערתי להורים וביקשתי שכל אחד ידאג לילד שלו שישב לידו , אז ה"מנהלת" הסבירה לי שההצגה מיועדת לגיל הרך. איזה רך, תגידו?!?!?!? ההורים עדיין בגיל הרך? ובפורום כזה, כמובן שיהיה את הילד ה"גאון" שניגש ונוגע לי בדברים ואמא שלו חושבת שהוא כל כך מוכשר, יצירתי ועם בטחון עצמי! הזכרתי את הילדים ( והוריהם) שהתעקשו להוציא מתקני ג'ימבורי מהערימה ולשחק? את הבכיין, שאמא שלו מתעקשת שבגיל שנתיים ויום הוא חייב לשבת עד סוף ההצגה? טוב, לא אלאה אתכם. זה נמשך ככה 45 ד'. בסופן הודעתי ל" מנהלת" ( שהיא בעצמה בגיל הרך וחסרת אונים מול ההורים) שהצגה מצריכה תנאים בסיסיים. תנאים אלו אינם מתקיימים שם. ולכן, למרות רצוני ומאמציי ולמרות הצורך הפרנסתי שלי- צריך לתת לילדים לשחק במתקנים ואת ההצגות לקיים במקום אחר. ואם אין למתנ"ס מקום אחר- אז שיסתדרו בלעדי . ( טוב, ברור שהסברתי הכל בנועם, פדגוגיות ופלצנות). יצאתי עם פיק ברכיים, מחשבות אובדניות ( איך ללכת לאיבוד ולא ללכת הביתה להכין ארוחת ערב ולשטוף כלים) וכאמור, מחשבות כפירה על הסבה מקצועית. לא עדיף לעבוד בחנות פרחים? אל תדאגו, בשישי שבת היו לי 3 הצגות מוצלחות והשבוע צבינה שלי כבר תפסה קשרים עם רשות שמורות הטבע והגנים בפרויקט לימודי- חינוכי על צבי הים בחוף כרמל. יהיה טוב. לילה טוב.
