אז ככה: בעיניני אוכל התחלקנו
היא עשתה חלק ואני חלק לשמחת שתינו. היתה אווירה נהדרת, הם דיברו בסלון ושאלו אותו עליו ועל מה שהוא עבר במלחמות וכאלה והוא סיפר להם ואנחנו תיבלנו ... הם היו אחלה באמת (Aני הצדדים) או כמו שאומרים "התנהגו יפה", באמת, הפעם אני חייבת לפרגן ולומר שהם היו עשר. מעל ומער למצופה בכל מקום. ואני כל כך חששתי... לקראת סיום הארוחה שארכה וארכה... אמרתי להם "אם תהיו טובים" נקח אתכם לבית והם שמחו לשמוע שסידרנו כבר מראש עם בעלי הבית שאנו באים איתם לביקור וגם שם היה אחלה (בעלי הבית מקסימים גם) ואנחנו שוב ושוב התאהבנו בבית. אח"כ נסענו לחיפה, הדבר היחיד שהיה קשה זה שחבר שלי נסע פעמיים הלוך חזור לחיפה (אנחנו מנסים לשכנע את אבא שלו שיעבור למודיעין)... בכל מקרה היה מעולה. ויש לי עצה שלקחתי חלקית מהפורום וחלקית שיפרתי בכל הקשור למתנות וכאלה: אמרתי לכל אחד מהצדדים בנפרד לא להביא כלום. לאמא שלי היה קשה להתרגל לרעיון (היא מאד בקטע של "מה שנהוג") אבל הסברתי לה ש"בפורום אמרו ש...) והיא קנתה את הרעיון ולא הביאה מתנות של שעונים וכאלה. וגם לאבא שלו העברנו מסר בנושא והיה פשוט אחלה, מרגש, מומלץ!