אז אתמול התחלנו לכבס לקראת

GonnaB40

New member
אז אתמול התחלנו לכבס לקראת

שומרת את כל הריחוק הקר והמנוכר שלי כדי לעשות את הפעולות שלפני. בכל זאת, שבוע 37+2. אבל עדיין לא הייתי מסוגלת לקפל את הכביסה שלו.
מפחיד אותי.
אמרתי לבעלי, שאת הכביסה, אקרא לאמא שלי שתקפל איתי אחרי הלידה, בעז"ה.
ופתאום גם חווה בריקסטונים, שלא היו לי בלידות קודמות.
מוזר
 
ישששש!!!!!

סתם משמח אותי לקרוא את זה
 

GonnaB40

New member
תודה חמודה!

בעלי בכלל יורד עלי, ואומר לי שבהריון הזה, כל הבדיקות תקינות והכל תקין חוץ מהראש שלי. אז ברגע שאתקן את הבלגן שיש לי בראש הכל יהיה טוב.
ההריון שאיבדתי היה בשבוע 10 הפלה בציטוטק, בגלל שלא היה דופק והעובר לא התפתח. ומאז בחרדות. וכל שלב חרדה, למרות שהרבה כבר מאחורי זה. וקוראת באובססיביות הודעות על לידות שקטות, וסופרת כל שבוע שעובר. והחרדה הגדולה שלי עכשיו זה שמשהו יקרה בלידה עצמה.
כבר אין לו כוח אלי אחרי שהרגיע אותי אלפי פעמים. כבר שומרת הרוב לעצמי. אז לפעמים הוא יורד עלי קצת, וזה כדי לאפס אותי. וזה עוזר גם אם מעצבן.
בקיצור, לא אאמין עד שלא אראה תינוק חי אצלי בידיים. וגם אז ייקח לי זמן לצאת מזה, אני מניחה, אחרי כל כך הרבה זמן שהייתי בחרדות
 

ספרקית

New member
וואו, שבוע 37! מרגש מאוד!

מאחלת לך לידה קלה ומעצימה.
עדכני אותנו.
 

idit84

New member
איזה כיף!!

כל הכבוד לך.. זה ממש צעד צעד בדרך הנכונה.
שבוע 37 זה כבר רציני.. מחזיקה אצבעות שאוטוטו..
 

Halfwaythere

New member
איזה כיף :) אני באותו תלם ממש...

מזדהה מאוד עם מה שכתבת. גם כבר כיבסתי הכל. מלאה בחרדות, צירים כאבים וברקסטונים, וגם לא מעט עצבים ומתח, לצערי, שיוצאים בעיקר על הבעל. כבר התחלתי לתזמן צירים כמה פעמים. אפילו שלידה שלישית, פתאום לא בטוחה איך אזהה שאני בלידה, וכל דבר קטן, אפילו התנועות מלחיצות אותי.
&nbsp
מקווה שיעבור לך בקלות ומהר, אחרי הכל ממש לא נשאר הרבה, ומקווה שהלידה תשחרר אותנו מהמועקה הזאת, כי מגיע לנו, עברנו מספיק
 

GonnaB40

New member
אגב, יש לי הרגשה שלא יעשו לי זירוז

כבר חודש וחצי מדברים איתי על הקדמת לידה-
פעם בגלל חשד לסכרת ( שנשללה מן היסוד), ואחר כך בגלל שהעובר גדול ב3 שבועות מהרגיל.
מחר בהערכת משקל נוספת, אחרי שב35+4 הייתי על 3265 קג. נראה לי מחר נהיה סביבות ה3800 והוא אמר שאולי יקדימו לי בשבוע לפני שבועיים.
אבל ככל שעובר ומתקרב הזמן עד למחר, שבה יתנו לי עוד תשובה, אני מרגישה שלא אלד עד השבוע 40,41. אוףף כבר אין לי כוח. עם החום הזה, עם הכובד, עם המריחת מסטיק הזו של התשובות של מתי יילדו אותי.
רק שהכל יהיה בסדר.
ובנתיים רק עולה ועולה במשקל- הגעתי כבר ל-18.קג עלייה.וכנראה יש לי עוד חודש.
ולא עולה בגלל התינוק. עולה בגללי, בגלל שפרעתי כל עול. אוףףף
 

Halfwaythere

New member
תעדכני מה ההחלטה בסוף

בסוף, זה עוד שבועיים שלושה במקסימום, ולידה במועד עוברת יותר בקלות בדרך כלל לכל הצדדים. אבל גם אני כבר מתה ללדת, ולהשתחרר מהחרדות ולחזור לעצמי (למרות שברור לי שגם פיזית וגם רגשית יש דברים שכבר לא יחזרו למה שהיו)
&nbsp
מקווה שנשמע בשורות טובות בקרוב �� תעדכני
 
יו, עוד קצת ואת שם!

נשמע שהוא ממש בדרך, וגם את

שהמסע הארוך הזה יסתיים בשלום ובחיוך, לא משנה אם עכשיו או בשבוע 42, לא משנה עם כמה קילוגרמים עודפים, עם כביסה מקופלת או לא. העיקר שהסוף יהיה שמח.
 
למעלה