אז אתמול חגגתי יומולדת חצי שנה...
אתמול לפני חצי שנה עברתי את החוויה הכי טראומתית, כואבת, ומדהימה שעברתי בחיי. ויצאה מזה יצורה קטנה ונפלאה. אז כבר חצי שנה אני אמא. כבר חצי שנה שאנחנו משפחה ולא רק זוג... הרבה קרה בחצי שנה הזו... נלחמתי על ההנקה - ואני עדיין נלחמת אבל גיא רק יונקת. גיליתי באבא של גיא, האביר הפרטי שלי, הרבה צדדים שלא הכרתי. הרוך שלו לגיא... הסבלנות אליה... הסבלנות אליי ברגעים קשים ועצבניים... ההתעניינות שלו בנושאים שלא חשבתי שאפשר לדבר איתו עליהם... התמיכה שלו בי, בגיא, בהנקה שלי - פשוט כי הוא ידע כמה זה חשוב לי. העזרה שלו בהכל - בעיקר בבית כדי שאני אהיה פנויה לטפל רק בגיא. אין ספק שבלעדיו הכי היה הרבה הרבה יותר קשה אם לא בלתי אפשרי... וגם גיליתי כל מיני דברים על האנשים מסביב... על הסבתות... הסבים - שמפתיעים לטובה.. החברות- שחלקן מפרגנות ותומכות יותר וחלקן פחות... וגם על עצמי... למדתי לבטוח באינסטינקט האימהי ובתחושות האימהיות גם כשמסביב כולם חושבים שאני טועה או סתם היסטרית. גיליתי בתוכי עוצמת רגשות שלא הכרתי... האושר שבמבט שלה ובחיוך שלה שגוברים בשניה על כל רגעי ספק ויאוש שיש לי.. גיליתי כמה אני נהנית להיות בבית ולהתעסק רק בה... כמה לא חסרים לי עבודה, קריירה, אנשים אחרים... גיליתי המון דברים... ואני משערת שככל שהיא תגדל אני אגלה עוד... אני מצרפת משהו שכתבתי... POOH
אתמול לפני חצי שנה עברתי את החוויה הכי טראומתית, כואבת, ומדהימה שעברתי בחיי. ויצאה מזה יצורה קטנה ונפלאה. אז כבר חצי שנה אני אמא. כבר חצי שנה שאנחנו משפחה ולא רק זוג... הרבה קרה בחצי שנה הזו... נלחמתי על ההנקה - ואני עדיין נלחמת אבל גיא רק יונקת. גיליתי באבא של גיא, האביר הפרטי שלי, הרבה צדדים שלא הכרתי. הרוך שלו לגיא... הסבלנות אליה... הסבלנות אליי ברגעים קשים ועצבניים... ההתעניינות שלו בנושאים שלא חשבתי שאפשר לדבר איתו עליהם... התמיכה שלו בי, בגיא, בהנקה שלי - פשוט כי הוא ידע כמה זה חשוב לי. העזרה שלו בהכל - בעיקר בבית כדי שאני אהיה פנויה לטפל רק בגיא. אין ספק שבלעדיו הכי היה הרבה הרבה יותר קשה אם לא בלתי אפשרי... וגם גיליתי כל מיני דברים על האנשים מסביב... על הסבתות... הסבים - שמפתיעים לטובה.. החברות- שחלקן מפרגנות ותומכות יותר וחלקן פחות... וגם על עצמי... למדתי לבטוח באינסטינקט האימהי ובתחושות האימהיות גם כשמסביב כולם חושבים שאני טועה או סתם היסטרית. גיליתי בתוכי עוצמת רגשות שלא הכרתי... האושר שבמבט שלה ובחיוך שלה שגוברים בשניה על כל רגעי ספק ויאוש שיש לי.. גיליתי כמה אני נהנית להיות בבית ולהתעסק רק בה... כמה לא חסרים לי עבודה, קריירה, אנשים אחרים... גיליתי המון דברים... ואני משערת שככל שהיא תגדל אני אגלה עוד... אני מצרפת משהו שכתבתי... POOH