Guy Schlesnar
New member
אז את השיר של חווה אלברשטיין
בו היא מציגה את אהבתה הרבה לראשון לציון והסביבה,כבר שמעתם? יש דיון גדול על זה בפורום "בת ים חולון",אבל גם ראשון לציון נכללת בשיר הדבילי הזה,ויהיה נחמד לשמוע מה כאן חושבים על הדיעה של הגברת שתקועה בתל אביב,כי ראשון זה גועל נפש,ולונדון לא מחכה לה. "בת ים חולון" בבת ים בחולון, בראשון לציון, באשדוד, בקריות, צומחות אהבות אחרות. בבת ים, בחולון, בראשון לציון, באשדוד, בקריות, נלחמים, מלחמות אחרות. כאן הגבול הוא קרוב מאוד הוא בתוך כל חדרי מדרגות נלחמים בצפיפות, במחנק ברחובות המכוסים באבק באבק שנספג בכרים, באבק שנספג בשמיכות באבק שחודר גם אל החלומות. בבת ים בחולון בראשון לציון, באשדוד, בקריוץ, צומחות אהבות אחרות. בבת ים, בחולון, בראשון לציון, בעכו, בקריות נלחמים מלחמות אחרות. כאן צומחים ילדים בלי שדוץ, בלי פרחים ובלי אשליות. כאן צומחים ילדים ציפורים עפים בתוך מעליות, מחקים משחקי טלוויזיה מחקים משחקי כנופיות מחכים שהזמן יעשה את שלו. בבת ים, בחולון, בראשון לציון, בקריות, שם קשה לאהוב. ובכל זאת אוהבים. בין קולות השכנים, בין שטיחים דפוקים, בין קסטות ורדיו פרועים ובכל זאת אוהבים. בלילות שוכבים בעיניים פקוחות כבר אין כוח לחלום. חלומות הם שעות נוספות. בבת ים, בחולון, בראשון לציון, בקריות, שם קשה לאהוב. ובכל זאת אוהבים. חדרי מדרגות מאובקים? צפיפות? מחנק? אבק? תגידו לי,על מה לעזאזל היא מדברת? היא בכלל יצאה מגבולות תל אביב/הרצליה בחיים שלה שהיא כבר יודעת מה קורה בראשון וכמה אנחנו סובלים (אגב,אני מאוד סובל כרגע בחדר שלי,בבית הפרטי,3 קומות. מאוד מחניק לי פה). כזה שיר מטומטם וצר אופקים לא שמעתי עד עכשיו.
בו היא מציגה את אהבתה הרבה לראשון לציון והסביבה,כבר שמעתם? יש דיון גדול על זה בפורום "בת ים חולון",אבל גם ראשון לציון נכללת בשיר הדבילי הזה,ויהיה נחמד לשמוע מה כאן חושבים על הדיעה של הגברת שתקועה בתל אביב,כי ראשון זה גועל נפש,ולונדון לא מחכה לה. "בת ים חולון" בבת ים בחולון, בראשון לציון, באשדוד, בקריות, צומחות אהבות אחרות. בבת ים, בחולון, בראשון לציון, באשדוד, בקריות, נלחמים, מלחמות אחרות. כאן הגבול הוא קרוב מאוד הוא בתוך כל חדרי מדרגות נלחמים בצפיפות, במחנק ברחובות המכוסים באבק באבק שנספג בכרים, באבק שנספג בשמיכות באבק שחודר גם אל החלומות. בבת ים בחולון בראשון לציון, באשדוד, בקריוץ, צומחות אהבות אחרות. בבת ים, בחולון, בראשון לציון, בעכו, בקריות נלחמים מלחמות אחרות. כאן צומחים ילדים בלי שדוץ, בלי פרחים ובלי אשליות. כאן צומחים ילדים ציפורים עפים בתוך מעליות, מחקים משחקי טלוויזיה מחקים משחקי כנופיות מחכים שהזמן יעשה את שלו. בבת ים, בחולון, בראשון לציון, בקריות, שם קשה לאהוב. ובכל זאת אוהבים. בין קולות השכנים, בין שטיחים דפוקים, בין קסטות ורדיו פרועים ובכל זאת אוהבים. בלילות שוכבים בעיניים פקוחות כבר אין כוח לחלום. חלומות הם שעות נוספות. בבת ים, בחולון, בראשון לציון, בקריות, שם קשה לאהוב. ובכל זאת אוהבים. חדרי מדרגות מאובקים? צפיפות? מחנק? אבק? תגידו לי,על מה לעזאזל היא מדברת? היא בכלל יצאה מגבולות תל אביב/הרצליה בחיים שלה שהיא כבר יודעת מה קורה בראשון וכמה אנחנו סובלים (אגב,אני מאוד סובל כרגע בחדר שלי,בבית הפרטי,3 קומות. מאוד מחניק לי פה). כזה שיר מטומטם וצר אופקים לא שמעתי עד עכשיו.
