אז בואו נדבר קצת על הטור...

shiray

New member
אז בואו נדבר קצת על הטור...

בעקבות ההודעה של נועה על מות הפורום, והצעות ייעול והחייאה, החלטתי להרתם למשימה. אז ככה, ברור שלפני שנתיים, בטור הקודם, היינו הרבה יותר פעילים, בגלל שידענו שאחרי כל הסטליסטים, יהיה אחד שיתקיים בארץ... ואחרי ההופעה בארץ, אני לא הייתי היחידה שיכלה לשמוע רק הופעות של הבחורינה, ולפני שנתיים גם היה את הלגס & בוטס שהקלו עלינו... אבל עדיין, לדעתי שווה קצת לדבר על הטור הזה, בעיקר בגלל שיצא לי לשמוע בו לא מעט הפתעות. הכוונה פחות לגרסאות לייב של השירים מהאלבום האחרון, פשוט כי הם לא הספיקו לעבור איזה שינוי קיצוני עם השנים (חוץ מסטרונג בלאק ויין, שהוא הקרול של פיפ מלפני שנתיים... מה שאומר קללות עסיסיות ובלאגנים, רק שהוא בסוף ולא בהתחלה), אלא יותר שירים קודמים שהשתנו בטור הזה (כמו שהיא משנה הרבה פעמים)... עוד שמתי לב, לפחות ממה ששמעתי בנתיים, שיש לה נטייה כיפית כזאת להוסיף יותר פסנתר בטור הזה, בעיקר בהשוואה לטור הקודם. אז זהו, םחות או יותר, אני כמובן אצרף דוגמאות לכמה גרסאות מעניינות, ואשמח לחוות דעת, מחמאות, טענות, מענות (לטורי, כן? תוציאו אותי מזה), וכן- השרשור הזה הוא בעיקר כדי לתת הזדמנות לאנשים פה להתרשם מהטור, שנראה לנו רחוק הפעם...
Little Amsterdam, מאמסטרדם כמובן... לדעתי (ולדעת נועה), גרסה ממש ממש מהפנטת...
a sorta fairytale הקבוע... עם פתיח נחמד, ופסתנר קצת יותר דומיננטי ממה שזכרתי מהטור הקודם
Talula שמככב השנה וד"א, הלינקים שצירפתי הם לאו דווקא השירים הכי טובים בטור לדעתי, או הגרסאות הכי טובות מהטור או משהו כזה, אחרת ההודעה בחיים לא הייתה נשלחת... אתם גם הרבה יותר ממוזמנים להוסיף לינקים לקטעים שאתם מצאתם מהטור.
 

shiray

New member
ידעתי שאני אשכח משהו מתבקש...

טורי.... פסנתר.... טור על חטא... שיר שהיא חורשת עליו עם סולו.... קיצר, אייסיקל - תהנו
 

רעוּת

New member
באותה מידה יכולת לשים קישור לרשימת שינדלר

ולאחל לנו "תהנו"
. (טוב, אני אולי הייתי נהנית...אבל אני מדברת על אנשים נורמלים, לא עלי) אולי היא מכירה בעובדה שאולי קוראים לאלבום שלה "attracted to sin" וכו', אבל השיר שעליו הכותרת הזאת מבוססת זה אייסיקל. וגם שהיא נהייתה גרועה אז היא צריכה לשיר בעיקר שירים מהעבר בתקווה שהיא תוכל להמשיך להוציא חרא של אלבומים לנצח ויסלחו לה על זה כל פעם מחדש רק בגלל שפעם היא היתה טורי איימוס.
 

noosh

New member
איך לא שמת את זה?

http://www.youtube.com/watch?v=awNXLdGSn70 אפילו לשלומי זה גרם לבכות! ואני מסכימה, הגרסא של ליטל אמסטרדם היתה מהפנטת. איך שהיא זזה בין האורגן לפסנתר, באמצע המשפט. אני לא יודעת, הטור הרגיש לי כאילו יש המון שירים קבועים, ועדיין כמעט אף אחד מהם לא היה בהופעה שלנו. אבל אני חושבת שמה שהכי שמתי לב אליו, זה פחות... תזוזה? אני לא אגיד "אנרגיות", כי דווקא טורי נשמעת שהיא כן מביאה את עצמה לבמה, והקול שלה מעולה והביצועים גם. היא נשמעת שהיא -שם-. אבל זה פחות תזזיתי מפיפ, או קלייד, או שאר הפוסי, ומשהו מרגיש לי פחות רוקנרול ויותר "מופע". אני לא יודעת אם זה טוב או רע, זה פשוט מרגיש לי ככה. (זה גם מה שהפריע לי ב-LE באמסטרדם, לעומת זה שבארץ. אבל אולי אי אפשר להשוות שומדבר להופעה של הארץ. מצד שני, טורי הייתה יותר תזזיתית גם בהופעות אחרות בטור הקודם). אני יכולה לכתוב את חוות הדעת האישית שלי מההופעה, מה שלא עשיתי עד עכשיו. בלי קשר למיטס אנד גריטס, וכל מה שקרה לפני (וכמובן שהיה מרגש במיוחד, ואפילו ההולנדים הפסיכים כתבו עליי שאני freaked out and started trembling). נאמר לנו מפי גורמים אמינים (ע"ע רינת ושרון), שהקהל באמסטרדם הוא הקהל הכי טוב. וול, זה קצת חבל בשביל אירופה. ברוב ההופעה ישבנו, היו לנו מקומות מעולים, ראינו אותה אמנם קצת מרחוק, אבל בדיוק באמצע. וישב לידינו זוג ממש חמוד שגם שמר לנו על התיקים, בלי שביקשנו בכלל! לא משנה, לסיפור. כן. בכל מקרה, הקהל לא שר, ולא זז, ולא רוקד ולא כלום. הוא לא מגיב למה שקורה סביבו, מעבר למחיאות כפיים (נרגשות, יש לציין) וקריאות התלהבות. טורי יושבת ושרה, והקהל יושב ומקשיב. ואני לא יודעת, לי היה קצת קשה עם זה. אני כן מסתכלת על הופעה כעל דיאלוג בין האמן לקהל, על נתינה של כל אחד מהם לצד השני, ושאיבת אנרגיות ממנו. ורואים את זה, רואים את זה בהופעות פה בארץ, כמה קהל יכול לתת ואיך זה משלהב את האמן, וכמה אמן יכול לתת איך זה משלהב את הקהל. ואני לא יודעת למה זה לא ככה במקומות אחרים, אולי התפיסה שלהם היא יותר של "באתי לראות מישהו מופיע על הבמה, לשבת ולהקשיב", ואני לא מבינה איך הם מקבלים את זה בכזו פשטות. זה לא סתם מישהו שיושב ומופיע על הבמה, זה מישהו שסביר להניח שיש למוזיקה שלו המון כוח ועוצמה בשבילכם, מישהו שלפני כמה שעות סיפרתם לו בהתרגשות כמה הוא השפיע ומשפיע על החיים שלכם. המוזיקה הזאת מניעה אתכם, למה אתם לא מרשים לעצמם להתלהב, ולמה אתם לא נותנים לו, מראים לו קצת מזה? בכל מקרה, אנחנו שרנו בלחש ורקדנו במקומותינו עד כמה שיכולנו. לקח לי קצת זמן להכנס להופעה, אולי גם כי היא פתחה עם Give ועם Body And Soul, שני שירים שאינ לא מתחברת אליהם. כשספייס דוג הגיע, אז זה התחיל לנחות. בארץ קיבלנו סטליסט שהורכב בעיקר מלהיטים, לכן לשמוע את ספייס דוג בלייב היה... וול, מוזר, אבל מדהים. אני ממש אוהבת את השיר הזה, והוא התאים לי נורא. מכאן הכל נהיה יותר ויותר חזק. קארבון, שלא חשבתי שאשמע אי פעם בלייב. ווירג'יניה היה כה יפה, זה לא שיר שאני כלכך מתה איתו, אבל הביצוע שלו פשוט היה יפה. ו, נו, ליטל אמסטרדם. בביצוע באמת מופלא. זה ק הלך והשתפר עם כל שיר, גם בלס, שהיה פחות טוב מבארץ, די הרג, ואז הגיע הסולו, ו-Leather, ובהתחלה בכלל לא שמתי לב שהלהקה עזבה, ואז השיר לכד הכל פנימה. ואז Here In My Head. אני לא חושבת שיש טעם לפרט עליו יותר מדי. זו ממש היתה מתנה. לפני שהיא נגנה את וינסנט, היא אמרה שהיא מרגישה שהאנשים פה יבינו אותו יותר מכולם. זו היתה מחווה מאוד יפה לאמסטרדמים, ובכלל, ניכר עליה שהיא באמת נהנתה מהשהות שלה בעיר. היא נראתה קורנת. כשהתחיל פרשס, אנשים התחילו לקום. שירה ואני, כיאה לישראליות טובות, רצנו מיד לקדמת הבמה, מצאנו שני כסאות לעמוד עליהם (בדקנו קודם שאחרים עשו את זה לפנינו, כמובן), ואז יכולנו באמת לרקוד ולצעוק. לטורי באמת היו אנרגיות, וכאן היא נתנה להן דרור. והרגישו שהיא נותנת לחלקים בה להתפרץ החוצה, גם בפרשס (אני דווקא אהבתי את היעדר ה-Girrrrrrrl, הקהל כבר שר את זה בעצמו עוד לפני שהיא פלטה את הגרסא הקצרצרה שלה), וגם ב-Strong Black Vine, שהביצוע שלו בלייב הרבה יותר טוב מבדיסק, והיא גם התחילה לאלתר בו קצת, ועשתה את זה באמת בצורה מעולה. ההדרן היה קצר, כיאה להדרנים בטור הזה. טאלולה הפתיע אותנו, גם בפתיחה וגם בבחירה. הוא היה כיפי, וטוב, לא שיר שאתה מצפה לשמוע, ואולי גם לא מהשירים שאתה הכי אוהב באלבום, אבל לשמוע אותו לייב זה אחרת. היא נותנת בו משהו אחר. וביג וויל, וול, לא מהאהובים עליי, אבל באותו הרגע באמת שהכל זורם. לגבי השירים מהאלבום החדש - איכשהו, למזלי, כמעט כל השירים שהיא נגנה מהאלבום החדש הם השירים הבודדים בו שאני אוהבת יותר מהשאר. למעט Give, שלפחות מוזיקלית הוא טוב, ו-Lady In Blue, שגרסת הלייב שלו משמעותית יותר טובה מגרסת האלבום. הוא באמת היה טוב בלייב, נסחף טוב וסולו הפסנתר היה נפלא. ובכלל, לכל אחד מהשירים היא הכניסה פן חזק ועוצמתי יותר, שקצת דחף הצידה את גרסאות האלבום וגרם להן להשמע אפילו יותר דלות ממה שהן. אין ספק שהאלבום הזה טוב יותר לייב. ולגבי ההופעה עצמה - מרגשת. לא חשבתי שאינ אתרגש, אבל היא היתה מרגשת. לא, היא לא היתה מה שהיה בארץ, אבל היא היתה יותר ממה שציפיתי לו. טורי עדיין שם, ועדיין יותר להופיע, ולתת, להרגיש את המוזיקה ולתת לה להשתנות איתה בהופעה. כן, היא הרגישה אולי מהקוצעת יותר, אבל לא, זה לא הרגיש בוטוקס. זה פשוט הרגיש היא, אחרת. אבל היא. אני לא באותו המקום, וכיאה למוזיקה של טורי, היא לא באותו המקום איתי. היא משתנה יחד איתי והיא מקבלת משמעויות אחרות. היא מתחברת אליי אחרת, אני אליה. פשוט, טוב לדעת שהיא עוד שם.
 
ממש נהניתי לקרוא.

באמת שהרבה זמן לא שמענו סיקור על איך טורי,ת'כלס,כרגע מביאה את עצמה בהופעות. זה היה ממש מעניין.. התלהבתי על עניין האמסטרדמים האנונימיים ששמרו לכן על התיקים סתם כך
את יודעת למה היא קישרה בינם לבין וינסנט?(גם אם הקשר ברור כשמש. אני פשוט לא מכירה את השיר אפילו
)
 

noosh

New member
ואן גוך (שעליו נכתב השיר) היה הולנדי

אז אני משערת שזה בגלל זה. אני ממש אהבתי את ההקשר.
 

avivs

New member
תודה על הסקירה.

נשמע שהייתה הופעה טובה, למרות הקהל המעצבן. אבל אין מה לעשות, אם טורי רוצה קהל טוב היא יודעת לאן לבוא. (אישית אני חושב שמישהו סיפר לה על רעות ומאז טורי פסלה אותנו
)
 

shiray

New member
מגיבה גם...

עוד לא קראתי את שאר התגובות, כדי שאני אזכור מה אני רוצה להגיב, אז סורי אם אני אחזור על דברים שכבר כתבתם ואני אגלה את זה אחרי השליחה... בכל אופן, לגבי התזזיתיות שלה על הבמה, זה דווקא משהו שלא כ"כ שמתי לב אליו עד עכשיו, וכשאת מעלה את זה, אני דווקא יחסית בעד... מוזר להגיד שאני בעד זה, אבל זה עוד משהו שמזכיר את ההבדל בין הטור הקודם לזה, ושוב- לא שלא אהבתי את הטור הקודם, אהבתי בו הרבה חלקים, אבל אתם יודעים איך זה- מגיע משהו יותר טוב ופתאום אי אפשר שלא להמעיט קצת בערך הדבר הטוב הקודם... בכל מקרה, באמת בטור הקודם היא נתנה יותר שואו, עם הדמויות והחלפת תלבושות באמצע וכל ההצגה של הדמויות (שתיית סנגריה, כל הסקס פסנתר באופן העוד יותר מוגזם, וזה לא שהיא לא עושה את זה באופן טבעי... בטור הזה גם ראינו שהיא הוסיפה את המיקרופון לעניין:)), והפעם זה מרגיש יותר היא. יותר היא והפסנתר. למרות שיש להקה, ולמרות שחלק הסולו קצר יחסית להופעה (אבל זהה לטור הקודם), הפסנתר מרגיש הרבה יותר דומיננטי בגרסאות הנוכחיות של השירים מאשר לפני שנתיים, וההופעה הרבה יותר פשוטה מהבחינה הזו, ואני דווקא אוהבת את זה. ברור שהיא מהוקצעת, היא כבר עושה את זה כ"כ כ"כ הרבה שנים, אבל זה ממש לא מרגיש לי יותר מהוקצע מהטור הקודם. וכן, בעייתי להשוות הופעות להופעה שלנו, כי עובדה שזה מחזה נדיר גם בשבילה (ע"ע הראיון באוסטרליה), ואם נשווה עכשיו הופעות שלה אלינו, אפשר לסגור את הבסטה. זה הקהל האירופאי, ואמרתי לך גם אז- נדמה לי שרינת יותר התכוונה לזה שהמעריצים ההולנדים שלה חמודים ונחמדים, בעוד שהאמריקקים בק סטברס... כי לפחות ממה ששומעים ברקע- בהופעות הם נותנים יותר... ומה זה נותנים יותר? אולי טורי אוהבת גם את השקט מדי פעם. אנחנו היינו קהל מושלם, ואחד הרגעים הכי זכורים, לצד הצרחות בווייטרס והרמת כ-ל הידיים בקרוסיפיי, הייתה הדממה בווינטר. וני גם חייבת לציין שמצחיק אותי הדיון הלא-כרונולוגי בעליל לגבי ההופעה שלנו... כי ליטל אמסטרדם היה השיר הרביעי, ואז ההופעה השתפרה פלאים (ז"א לפניו היה קורנפלייק, שאנחנו כבר רגילים... אני גם זוכרת שישר אחרי בודי אנד סול היא התחילה להציג את הלהקה, ולפני שהיא ניגנה תו אחד, אמרתי לנועה "מה היא מציגה אותם עכשיו?! מה קשור?! היא הולכת לעשות קורנפלייק??"ֿ). כמובן שההדרן היה כייפי, אבל שוב- לצד הדממה בסולו... ועל מי את עובדת עם ה"לא חשבתי שאני אתרגש" אחרי איך שהיית כל היום?! אז נכון, נפל לך האסימון הרבה אחריי, אבל עדיין... טוב נו, לי לפחות היה ברור שאני אתרגש, למרות שכבר המון זמן בקושי שמעתי אותה... וגם אז, לאו דווקא את השירים האהובים עליי, אלא את אלה שיותר התאימו, אז הופתעתי כמה מהר אפשר לחזור אחורה לאהבת המוזיקה של טורי (חזרתי להקשיב לה כמה ימים לפני ההופעה), אבל היה לי ברור שאני אתרגש.
 

avivs

New member
מתוך מיוזיק נטו:

אחרי שהתבשרנו על אלבום חג המולד הראשון שיוציא בוב דילן, גם טורי אמוס מפתיעה ומודיעה שהיא תשחרר את אלבום החגים הראשון שלה בנובמבר. מי שמכיר את אמוס, יודע שזה לא כל כך מוזר שהיא משחררת אלבום שכזה. כילדה היא שרה בכנסייה שעבד אביה ובהופעותיה במהלך השנים היא חידשה שירי חג מולד כמו 'Little Drummer Boy' ו'Have Yourself a Merry Little Christmas'. האלבום 'Midwinter Graces' של הסינגר-סונגרייטרית האהובה יכלול 12 שירים, ביניהם ביצועים לשירים מסורתיים כמו 'What Child, Nowell' ו'Star of Wonder', לצד שירים מקוריים שלה כמו 'Pink and Glitter' ו'Our New Year'. לצורך הקלטת האלבום טורי גייסה את השותפים הוותיקים שלה, ביניהם: מאט צ'יימבליין, ג'ון אוונס בבאס ומק אלאדין בגיטרות. את רוב האלבום היא הקליטה בסטודיו הביתי שלה בקורנוול, בריטניה, כשאת שאר ההקלטות היא השלימה בקיץ האחרון בלוס אנג'לס ובניו יורק. זו היתה שנה מאוד עמוסה לאמוס, ששיחררה רק במאי השנה את אלבומה העשירי 'Abnormally Attracted to Sin'. בנוסף, היא נמצאת כעת בעיצומו של מסע הופעות אירופאי, שיסתיים ב-10 באוקטובר ואז היא תמשיך להופעות באוסטרליה. אני שומע אותם מדברים על האנשים שהיא עובדת איתם ועל המקום שבו היא הקליטה את האלבום ובא לי להקיא. אותם האנשים, אותו החור, ובסוף ייצא אותו ה@#$@
 

noosh

New member
|אה|

אותם אנשים, אותו החור? עם מאט צ'מברליין וג'ון אוונס (שניהם מדהימים!!!!) היו שם עוד מאז FTCH (וגם מק אלאדין לא הצטרף כזה מאוחר, לדעתי בסקארלט הוא כבר היה), סקארלט ווק גם הוקלט בבית שלה בקורנוול, זה לא שאנשים או הבית שלה זה באמת מה שמשנה. זה לא שלא יצאו מהם ואיתם ובאותו המקום דברים נפלאים. טורי השתנתה והיא כל הזמן משתנה, ולך תדע, אולי זה יהיה טוב. ואולי זה לא, אי אפשר לדעת, אבל לפחות אתה מוכן מראש לסיכוי הזה
. האמת שמה שהכי הפתיע אותי פה היה האזכור של בוב דילן :O לא ידעתי שהוא מוציא אלבום כריסטמס.
 

avivs

New member
מעניין אם גם על העטיפה של דילן

יהיה מלאך שיצביע על הנעליים שלו...
 
למעלה