אני לא יודע
אני יכול לכתוב לך מה אני עברתי והמסקנות שהגעתי אליהן ואיזה ספרים לקרוא. אבל זה לא אמיתי. זה לא מה שמאפשר למישהו להבין מה כתוב בספרים או להבין מה אני כותב כרגע. וזה הדבר הכי חשוב. בני אדם מושפעים ומחוברים אחד לשני, אבל יש להם עדיין את היכולת לבחור. איך אנחנו כבני אדם שהושפענו מהסרט הנפלא הזה ומהנטיה הטבעית שלנו למה שמעבר למטריקס, נראה לי שזאת הנטיה הטבעית של כל בן אדם. אם בצורה דיוניסית או אפולונית כאב והנאה - אלימות , או אינטיליגנציה וסדר הם לאו דוקא מנותקים, כאוס הוא נקודת החיבור שלהם. איך אנחנו יכולים להעצים את החוייה הזו שהסרט חשף עבורנו ולגלות אותה בכל רגע מהחיים שלנו. הלא זאת הסיבה שאנחנו חיים? אני לא יודע איך אפשר להשתחרר\לעבור את המטריקס. אבל אני חוויתי ואני חושב שכולנו חווינו ועדיין חווים את זה למספר רגעים כל כמה ימים , חודשים או שנים. אני חושב שהמטריקס ניזון מהכאב שלנו ומחוסר היכולת שלנו להתמודד עם לחצים וקונפליקטים ודרמה שקיימים אם נרצה או לא נרצה בכל מקום. ללמוד כיצד להשתחרר\לעבור את המטריקס\ להפסיק את הכאב, לא ניתן כל עוד אנחנו נתלים באבסטרקציות כמו הפורום הזה . או כמו המחשב או מסכים שונים(טלויזיה, שעון , פלאפון, אקס בוקס). הכלים הם הכרחיים - ככלים. אבל מעבר לכך האם יש לנו אלטרנטיבה? האם זה מה שאנחנו רוצים לעשות באמת? ולא מתוך פחד או השוואה עם משהו שקראנו או חשבנו אתמול בשעה מסויימת. מה עכשיו הדבר הנכון לעשות? מה עכשיו הדבר שאנחנו רוצים לעשות? להמציא או למצוא? אלו שני דברים שונים - אלו הן לא שאלות גבוהות ברמה אקדמית. זה מה שאנחנו כילדים בגן חושבים וחיים. העובדה היא שהעולם הולך לעזאזל כבר אלפי שנים. והוא ילך לעזאזל. אבל האם אפשר להפוך את זה לחוייה נעימה יותר ואולי בכלל למחוק את המונח עזאזל ובכך את התנועה עצמה? אי אפשר לעשות את זה מהמחשב בבית אלא תוך כדי תנועה. תוך כדי תשומת לב וקבלה - שלא יכולים להתקיים בנפרד. קבלה של מה שקיים- לא תיוג של מה שקיים - זה טוב, זה רע. מה רע, מה טוב? אני אף פעם לא יודע מה זה . אבל אי אפשר לדעת מה קיים אם לא מוציאים את הראש ובודקים. אני לא מטיף , אני לא יודע. אני תלוי ומחובר לכל בן אדם ודבר שקיים בחוץ. זה המטריקס. וזה לא דורש מחשבה וזה לא דורש הסכמה או ריב. זה המצב הקיים. זה נראה שהכל מכחיש את זה. הכל. זה המטריקס.
