אז גם את מאומצת!

Noga Lavie

New member
אז גם את מאומצת!

אתמול זיו הלכה לחברה, לשחק אחרי ביה"ס. כשבאנו לאסוף אותה, הבנות ביקשו שהיא תשאר לישון שם. מצד שני, זיו לא ממש הייתה בטוחה שהיא רוצה להשאר כל הלילה. בסופו של דבר, נשארנו לארוחת ערב וקישקשו עם ההורים, עד שהבנות כמעט נרדמו, אז הפרדנו כוחות ואספנו את זיו הביתה.

בעבר היה נדמה לי שהוריה של הילדה גרושים, והאב שאנו מכירים אינו האב הביולוגי של הילדה, אך כשאמרתי משהו לזיו על זה, היא הביעה פליאה מהיכן שאבתי את הרעיון המוזר הזה. "אביה של אליזה הוא אביה של אליזה, מה פתאום שיהיה לה אבא נוסף?"

כשהילדות שיחקו, צפו בטלויזיה, טיפלו בארנבונים, תרנגולות, תוכיים, צבי המיים וכלב, שיחת המבוגרים הלכה והתארכה על המוני נושאים, והקיפה המוני פרטים חסרי רלוונטית לכלום, מעבר לעצם שיחה חברתית. בין השאר תואר לנו מה שהתרחש לפני שבאנו אליהם.
הילדות דיברו על אירועי חייהן, ואליזה סיפרה על אביה נעדר למחצה כאב מן האגדות, המענה לכל חלומות ילדה בת תשע. כל מה שזיו הבינה הוא שלאליזה יש אבא שהשאיר אותה בבית חולים כשנולדה, ושהאב המוכר לה הוא אבא חדש מאז שאליזה הייתה כבת שנה. "אז גם את מאומצת!" היא הכריזה בשמחה.
שיחת המבוגרים המשיכה להתגלגל לנושאים שונים, גם הילדות היו עסוקות בענייניהן, ואני הייתי משועשעת כיצד אפשר למצוא אימוץ במקומות הכי פחות צפויים.
 

China8

New member
בהחלט....

הבת שלי, באופן די משעשע ולא מכוון, הרבה פעמים מוצאת לה חברות מאומצות. ממש חיבור שמימי שכזה.
כשביקרנו בארץ שנה שעברה בחופש הגדול היא הלכה לקייטנה. היא מדברת מעט עברית ומצאה לה, מכל הילדים, חברה מאומצת. אני והאמא השתעשענו מהתקשורת ביניהן אבל הן מסתדרות יפה גם עם יכולת ורבלית מוגבלת.
גם השנה בביה"ס חברתה הטובה של ביתי היא ילדה מאומצת, כזו שכל השכונה יודעת חוץ ממנה...
&nbsp
 

Noga Lavie

New member
רק שאצלנו

הילדה המדוברת אינה מאומצת באמת. היא אמנם מגודלת על ידי אב לא ביולגי, אך האב הביולוגי נוכח בחייה, ובעולם בו גירושים הופכים לנפוצים יותר ויותר, זה כבר די מקובל שבני ובנות הזוג של הורים ביולוגים מגדלים ילדים לא ביולגים.
אמנם יש דמיון, אך זה עדין לא אימוץ.
 
מעלה בי כמה דברים...

א. אפשר לחייך עד כמה ילדים מנסים להסביר לעצמם את העולם במושגים שהם מכירים מתוך עצמם....

ב. איזה כיף שהילדה משתמשת ב'אימוץ' באופן 'נזיל וזמין'. שפשוט לה להגיד את המילים.

ג. שהלואי שהיא 'תישאר כך'. בכתה ב' הבן שלי טפח על כתפו של החבר שלו באחת ההפסקות ואמר לו בסחבקיות 'בוא נתערב שאני מאומץ....מה? אתה לא מאמין לי? אז בוא נשאל ביחד את המורה...'. ואילו היום [תחילת כתה ח']- הס מלהזכיר. מרגיש שונה מאד מאחרים,היה מייחל להיות 'ילד רגיל' ופשוט להיוולד לי...כועס על מי מחבריו שגילה לאחרים 'את הסוד הגדול'.כאילו לא היו 'אלף' שנים של 'אימוץ לחלוטין על השולחן' בבית.אני מקווה שזו רק תקופה ושהיא תעבור.

חג שמח לכם שם נוגה
ובפעם הבאה שאת בישראל אשמח למצוא זמן ולהיפגש.
 
למעלה