אז הבאנו חתולה שנייה - וצריכים עצה
ברביעי בערב חזרנו הביתה עם חתולה שחורה, מקסימה, בת 8 חודשים העונה לשם ג'ין.
ויסקי, שהיה ילד יחיד בשנה וחצי האחרונות, לא מאד מרוצה.
ג'ין ממש ידידותית (כנראה כי לקחנו אותה מחנות חיות שבה יש בכל רגע נתון כ30 חתולים שמחפשים בתים), נפתחה אלינו מיידית, וכבר הספיקה לטייל בכל הדירה. הבעיה היא שכל פעם שהיא נכנסת לרדיוס של ויסקי הוא ישר מתחיל לקמר את הגב, לנפח את הזנב, לעשות קולות לא ידידותיים ואז לברוח!
היא מצידה לא מאיימת עליו בכלל ונראה שפשוט רוצה לשחק.
כשג'ין סגורה בחדר (נגיד בלילה או כשאנחנו יוצאים) הוא רגוע לחלוטין, ישן, אוכל, מגרגר, מתלטף. אבל כשהיא מסתובבת הוא בוחר נקודת תצפית ולא זז ממנה.
הערב שמתי לב שהוא פחות בורח ויותר מתקרב בעצמו כדי לרשוף עליה.
אני ממש לא רוצה שהוא ירגיש שהבית שלו לא שלו יותר, ומצד שני לא רוצה שהיא תהיה בפחד ממנו. אם כי כרגע זה מרגיש שזה משפיע עליו הרבה יותר.
מה עלי לעשות?
כל פעם שאני שומעת אלימות מילולית אני באה ונעמדת בצד כדי להפריד אבל לרוב הוא פשוט בורח. לתת להם להמשיך כך?
מה אם הוא יפסיק לברוח ויחליף לעבור לאלימות פחות מילולית?
ברביעי בערב חזרנו הביתה עם חתולה שחורה, מקסימה, בת 8 חודשים העונה לשם ג'ין.
ויסקי, שהיה ילד יחיד בשנה וחצי האחרונות, לא מאד מרוצה.
ג'ין ממש ידידותית (כנראה כי לקחנו אותה מחנות חיות שבה יש בכל רגע נתון כ30 חתולים שמחפשים בתים), נפתחה אלינו מיידית, וכבר הספיקה לטייל בכל הדירה. הבעיה היא שכל פעם שהיא נכנסת לרדיוס של ויסקי הוא ישר מתחיל לקמר את הגב, לנפח את הזנב, לעשות קולות לא ידידותיים ואז לברוח!
היא מצידה לא מאיימת עליו בכלל ונראה שפשוט רוצה לשחק.
כשג'ין סגורה בחדר (נגיד בלילה או כשאנחנו יוצאים) הוא רגוע לחלוטין, ישן, אוכל, מגרגר, מתלטף. אבל כשהיא מסתובבת הוא בוחר נקודת תצפית ולא זז ממנה.
הערב שמתי לב שהוא פחות בורח ויותר מתקרב בעצמו כדי לרשוף עליה.
אני ממש לא רוצה שהוא ירגיש שהבית שלו לא שלו יותר, ומצד שני לא רוצה שהיא תהיה בפחד ממנו. אם כי כרגע זה מרגיש שזה משפיע עליו הרבה יותר.
מה עלי לעשות?
כל פעם שאני שומעת אלימות מילולית אני באה ונעמדת בצד כדי להפריד אבל לרוב הוא פשוט בורח. לתת להם להמשיך כך?
מה אם הוא יפסיק לברוח ויחליף לעבור לאלימות פחות מילולית?
