spider P I G
New member
אז הגיע הזמן שלי...
אני קוראת כאן כבר מספר חודשים מבלי להגיב או להראות סימן חיים. אני לא יודעת מה גרם לי לכתוב פה הודעה, אבל הנה אני עושה את זה. אני בת 22 ולאחרונה הבנתי שאני א-מינית. או אולי לא בדיוק א-מינית?? לא יודעת... מעולם לא היה לי קשר רציני עם בחור, מהסיבה הפשוטה שתמיד בשלב שזה הגיע לסקס אני עצרתי את הקשר ונעלמתי לבחור. הצורך לסקס מעולם לא היה קיים בי. תמיד חיפשתי אהבה וחברות אמיתית, אף פעם לא מצאתי. אני חושבת שבגיל 19 זה התחיל להעיק על הפרטנרים שלי.. העניין של החוסר חשק. אז ניסיתי.. ופשוט לא הצלחתי. כאב לי מידי ופשוט לא הייתי מסוגלת. תירצתי את זה בהתחלה בזה שאני עדיין לא מוכנה, אבל זה בכלל לא היה נכון. בראש שלי סקס זה משהו שאין לי צורך בו. משהו סתמי, מעין התפשרות לטובת בן הזוג שלי. הלוואי והייתי מסוגלת לעשות את זה וזהו- אם זה היה ככה הייתי מתפשרת וסותמת את הפה, כי מערכת יחסים זה משהו שאני כל כך משתוקקת אליו ופשוט אין לי, כנראה שגם לא יהיה?! אני לא יודעת.. אני ממש מתוסכלת. אני רוצה למצוא מישהו שאני אהיה מסוגלת להיפתח אליו. עם השנים עטפתי את עצמי בשקרים שאני כל כך רוצה להשתחרר מהם. אני מרגישה שנשארתי מאחורי כולם. וזה לא שאני בתחרות עם מישהו אבל אני רוצה להתקדם כבר!! אני רוצה לחוות אהבה, וזוגיות... אני רוצה מישהו שיאהב אותי ויקבל אותי בזכות מי שאני.. רק שלא נראה לי שיש אדם כזה. אני רואה את כל החברות שלי כל כך נהנות עם החבר.. זה שיש להן מי שאוהב אותן... אני בחיים לא חוויתי דבר כזה. אני כבר מתחילה לחשוב שאני אהיה לבד כל החיים.. וזה כל כך מתסכל!!! לא יודעת למה כתבתי את זה.. אבל זאת אני.
אני קוראת כאן כבר מספר חודשים מבלי להגיב או להראות סימן חיים. אני לא יודעת מה גרם לי לכתוב פה הודעה, אבל הנה אני עושה את זה. אני בת 22 ולאחרונה הבנתי שאני א-מינית. או אולי לא בדיוק א-מינית?? לא יודעת... מעולם לא היה לי קשר רציני עם בחור, מהסיבה הפשוטה שתמיד בשלב שזה הגיע לסקס אני עצרתי את הקשר ונעלמתי לבחור. הצורך לסקס מעולם לא היה קיים בי. תמיד חיפשתי אהבה וחברות אמיתית, אף פעם לא מצאתי. אני חושבת שבגיל 19 זה התחיל להעיק על הפרטנרים שלי.. העניין של החוסר חשק. אז ניסיתי.. ופשוט לא הצלחתי. כאב לי מידי ופשוט לא הייתי מסוגלת. תירצתי את זה בהתחלה בזה שאני עדיין לא מוכנה, אבל זה בכלל לא היה נכון. בראש שלי סקס זה משהו שאין לי צורך בו. משהו סתמי, מעין התפשרות לטובת בן הזוג שלי. הלוואי והייתי מסוגלת לעשות את זה וזהו- אם זה היה ככה הייתי מתפשרת וסותמת את הפה, כי מערכת יחסים זה משהו שאני כל כך משתוקקת אליו ופשוט אין לי, כנראה שגם לא יהיה?! אני לא יודעת.. אני ממש מתוסכלת. אני רוצה למצוא מישהו שאני אהיה מסוגלת להיפתח אליו. עם השנים עטפתי את עצמי בשקרים שאני כל כך רוצה להשתחרר מהם. אני מרגישה שנשארתי מאחורי כולם. וזה לא שאני בתחרות עם מישהו אבל אני רוצה להתקדם כבר!! אני רוצה לחוות אהבה, וזוגיות... אני רוצה מישהו שיאהב אותי ויקבל אותי בזכות מי שאני.. רק שלא נראה לי שיש אדם כזה. אני רואה את כל החברות שלי כל כך נהנות עם החבר.. זה שיש להן מי שאוהב אותן... אני בחיים לא חוויתי דבר כזה. אני כבר מתחילה לחשוב שאני אהיה לבד כל החיים.. וזה כל כך מתסכל!!! לא יודעת למה כתבתי את זה.. אבל זאת אני.
