והפעם זה כולל גם סופשבוע. ואני כאן לבד, גמורה מעייפות מהתיזוזים שהתינוק האנרגטי שלי ארגן לי, אין לי כוח אפילו לראות את הסרט שהבאתי. (מתנצלת מראש בפני נשות הגברים שבקבע- אתכם אני מעריצה)
ועוד אחרי הלילה שעבר על כוחותנו... הוא לא הצליח להרדם אחרי אחת מהנקות הלילה, ומצאתי את עצמי שוכבת ומנענעת לו את העריסה (התפקיד של בעלי - זה ההוא שבחו"ל). אגב, פתאום מצאתי את עצמי פותחת עיניים כשבדיוק מעלי מצוי המובייל שלו! אתן יודעות, זה די מפחיד הדבר הזה!
ומאחלת לך לילות קצת יותר קלים. אני תמיד חשבתי שמובייל זה מפחיד ואל שמתי עד עצם היום הזה אבל קיבלתי על הראש מאחות טיפת חלב שחושדת שהתינוק שלי יהיה בפער התפתחותי כנראה. אני שוקלת אם לשים או לא. אולי תראי את הסרט היום? איזה סרט זה?
אין מישהו שאת יכולה להיעזר בו? או להזמין הביתה? או בעזרה בתשלום כדי שתוכלי קצת לישון. בכל מקרה עוד מעט היד שמנענעת את העריסה חוזרת ושוב תהיו צוות. שולחת
הוא כבר למד שהוא חייב להביא משהו, והאמת שאני די מרחמת עליו- בסדר היום המטורף שיש לו שם (אין לו שניה לנשום, ממש), עוד לחשוב על מתנה, מה גם, ש... טוב, יש לנו אי אלו הבדלים בטעם...