juggernaut
New member
אז היום היינו זרים.
אחרי שנתיים ומשהו של ביחד, ואחרי אינספור הבטחות לעתיד, ואחרי פרידה ארוכה, מסורבלת, קשה ומפרכת - היום ראיתי אותך בקמפוס.
היום היינו זרים. אולי מכרים, כאלה שפעם הכירו.
אמרנו שלום, כאילו אין היסטוריה מאחורינו.
נתתי לך משהו ששכחת אצלי, כאילו סתם.
אמרת לי תודה מנומסת כזאת, כאילו זה משהו אגבי, כשזה בעצם לחלוטין לא.
וכן, אמרנו הכל. וכן, ההיגיון אומר שהדרכים שלנו חייבות להיפרד.
שאי אפשר להמשיך ביחד. שזה לא מתאים .
וכן, אני יודע שההחלטה הסופית הייתה שלי, אבל זה לא אומר שזה עושה את זה יותר קל. אין יום שלא עובר לי בראש האפשרות לחזור ולתקן הכל.
אבל אי אפשר. כשלא רוצים את אותם הדברים מהחיים, לא משנה כמה ננסה, לא באמת נצליח להיות ביחד.
אז היום היינו זרים. היום התנהגנו כאילו אנחנו לא מכירים.
והיום הכאב היה בלתי נסבל.
טוב נו, רק עוד שני סמסטרים כאלה...
מתרגלים?
אחרי שנתיים ומשהו של ביחד, ואחרי אינספור הבטחות לעתיד, ואחרי פרידה ארוכה, מסורבלת, קשה ומפרכת - היום ראיתי אותך בקמפוס.
היום היינו זרים. אולי מכרים, כאלה שפעם הכירו.
אמרנו שלום, כאילו אין היסטוריה מאחורינו.
נתתי לך משהו ששכחת אצלי, כאילו סתם.
אמרת לי תודה מנומסת כזאת, כאילו זה משהו אגבי, כשזה בעצם לחלוטין לא.
וכן, אמרנו הכל. וכן, ההיגיון אומר שהדרכים שלנו חייבות להיפרד.
שאי אפשר להמשיך ביחד. שזה לא מתאים .
וכן, אני יודע שההחלטה הסופית הייתה שלי, אבל זה לא אומר שזה עושה את זה יותר קל. אין יום שלא עובר לי בראש האפשרות לחזור ולתקן הכל.
אבל אי אפשר. כשלא רוצים את אותם הדברים מהחיים, לא משנה כמה ננסה, לא באמת נצליח להיות ביחד.
אז היום היינו זרים. היום התנהגנו כאילו אנחנו לא מכירים.
והיום הכאב היה בלתי נסבל.
טוב נו, רק עוד שני סמסטרים כאלה...
מתרגלים?