אז הלכתי לספידייט

[malaki]

אז הלכתי לספידייט

הלכתי לספידייט והחלטתי לספר לכם מה קרה...?
http://www.tapuz.co.il/blogs/viewentry/7441411

 

[dory141]

אוקיי, ניסיון מעניין

אני דווקא נמצא בתקופה מתמשכת, שבה אני דווקא רוצה את הלבד שלי. אם בעבר הייתי במסגרות (תיכון, צבא, אוניברסיטה ועבודה עם סביבה ארגונית תוססת), היום מתאים לי שאני עובד יותר ויותר מהבית. כנ"ל, שאני רואה פחות את החברים שלי. כולם נשואים והורים ואני עוד לא קפצתי שלב. אולי בגלל האיחור, אני מתחיל לחשוב יותר ויותר שנוח לי איפה שאני ואני לא רוצה לשנות את זה בקרוב. בשבילי שיא החברות הוא הליכה לאימוני כושר ופילאטיס. ועדיין, לא הפכתי לשונא אדם, אלא לאוהב אדם "ממרחק".

 

[malaki]

אז זהו ש...

במצב שלי אני כבר 5 שנים רווק והשקעתי בעצמי ובלהתמקד מה חשוב לי בזוגיות כך שהקשר הבא שאני מחפש יהיה משמעותי ולא עוד משהו חולף. רק שלא יתפרש חס וחלילה שאני עושה פרסומת לספידייט אבל הקונספט דיי מעניין... אגב סקופ: את החברה הרצינית הראשונה שהייתה לי הכרתי לפני 10 שנים פה בפורום והיינו 3 וחצי שנים ביחד...

 

[shayCn]

אני בערך באותו מצב

אחרי כמה שנים של זוגיות ונישואים, מתחיל להתרגל סופסוף ללבד וליתרונות בלהיות לבד. אצל חברים, אחי ואחותי, הילדים שלהם כבר עולים כיתות. מספיק שאני שומע את הבכי תמרורים שלהם על כמה שהם סובלים, כמה שקשה להם, כמה שאין להם זמן לחיות,לישון,לאכול וכיוב'..זה גורם לי לנשום לרווחה ולשמוח שאני מספיק הרבה יותר בלי ילדים.
לא שונא אדם, אבל נהנה לחיות בלעדיהם כסוג של ברירה. לאהוב את עצמי זה לא דבר רע.
באם וכאשר תנחת עליי הרוח לחפש ולרצות, אני מאמין שזה גם יקרה.

 

[dory141]

בדיוק, כ"כ רע לכם? תזכרו שהלכתם לזה במודע ועל תקטרו