אז זהו, נגמרת לי חופשת הלידה...

[פשושולה]

אז זהו, נגמרת לי חופשת הלידה...

אני חוזרת לעבודה ביום חמישי הקרוב, אחרי 11 שבועות בדיוק... העבודה שלי "תחזיר" לי עוד 3 ימי חופש, אבל זהו, חוזרים לשיגרה. עבר לי נורא נורא נורא מהר, במיוחד מאחר ועד שעדן שוחררה מבית החולים היא הייתה כבר בת 5 שבועות, אז כאילו חופשת הלידה הייתה רק 6 שבועות. היו לנו רק 6 שבועות להסתגל ולהרגיל אותה ללו"ז (לא ממש הצלחנו בינתיים) ולבלות איתה. היא התחילה לחייך לפני שבוע וחצי בערך, וזה גורם לי לכזה אושר לחייך אליה ושהיא מחייכת חזרה... איך מתמודדים עם ההעדרות? איך מתמודדים עם הגעגועים? איך מתמודדים עם החששות שהילדה "תשכח" אותי? שהיא תאהב את סבתא שלה יותר מאשר אותי (או את המטפלת, תלוי עם מי משאירים אותה), איך להתמודד עם החשש שמישהו אחר יכיר את הבת שלי, הכי הכי שלי, יותר טוב ממני? אני רואה הבדלים בהתיחסות שלה לאבא שלה ואלי, כי אני מבלה איתה כל היום, והוא רק בערב. אני לא רוצה שלהיות בצד הזה, שהיא מתיחסת אליו פחות... דווקא בשבוע הראשון יש לי לחץ היסטרי, שיגמר אחרי שבוע, ואז אני אוכל להתחיל לחזור הביתה בארבע וחצי, אבל דווקא בשבוע הראשון אני אהיה בעבודה עד אמצע הלילה... אני מתמוטטת.

 

[מ ת י ל ד ה]

../images/Emo24.gif

לא פשוט בכלל, ואני לא יודעת איך מתמודדים עם היעדרות ממושכת... בהתחלה זה קשה מאד, אבל אני יכולה להבטיח לך שזה הולך ונעשה יותר קל עם הזמן... בהצלחה!

 

[1איתן ולהב שלנו]

../images/Emo24.gifיש פלוסים גם,

החזרה לעבודה נותנת איורור,במיוחד שנדמה לי שאת מחבבת את העבודה שלך (לא?),וכשחוזרים הבייתה,יש הרבה יותר סבלנות לעדן,וחוצמזה שסופי השבוע יהיו שלכם בלעדית...

 

[אפעופ]

שיהיה בהצלחה../images/Emo57.gif

תחזיקי מעמד בתקופה הראשונה הקשה. זה נעשה קל יותר עם הזמן (אמרה אפרת שבכתה כל יום כל היום בשבוע הראשון ואח"כ רק קצת

) אבל באמת - הזמן עושה את שלו.

 

[אפרת12]

קשה-קשה...

אבל לספר לך משהו

כשאני חזרתי לעבודה, אבא של סיון היה זה שטיפל בו. ובכל זאת, כשחזרתי בערב (מאוחר

) למי הוא התיחס יותר

אלי

אין לי כל כך טיפים לחזרה קלה לעבודה, בלי חששות וייסורים ונקיפות מצפון. מצד הגעגועים - סביר שתהיי כל כך עסוקה כך שהם לא יציקו בלי הפסקה. והיא לא תשכח - זה בטוח. חוץ מזה

מאחלת לך חזרה מהנה, ושתדעי לראות את היתרונות במצב.

 

[מאיה ורוני]

גם אני הרגשתי ככה

פחדתי פחד מוות מהחזרה לעבודה בעיקר מפני שלא יכולתי אפילו לצאת לשעתים בלעדיה מבלי להתקשר כל רבע שעה ולשאול מה שלומה. אבל אני חייבת לאמר היום שעשיתי את המעשה הנכון, חזרתי לחיים משל עצמי, פתאום היו לי כמה שעות ביום עם אנשים בגילי והרגשתי עצמאית למדי. חוץ מזה לדעתי, הקשר שלי עם שירי רק התחזק כי כשאני חוזרת אני מחבקת אותה כל כך חזק כי התגעגעתי אליה כל כך... והסבלנות שיש לנו לילדים אחרי שלא ראינו אותם יום שלם שונה לחלוטין. אל תקרעי את עצמך עם עבודות לתוך הלילה אבל תדעי שמתרגלים לזה מהר ויש לזה גם יתרונות. ואגב, הכי כיף זה להשאיר מאחור תינוק מחייך, זה נותן אנרגיות למשך כל יום העבודה!

 

[sipor]

היי כנראה שאנחנו ילדנו סמוך

אחת לשניה.. גם אני אוטוטו חוזרת.. הארכתי בשבוע ! איזה בדיחה! בכל מקרה, אם תחזרי בשעה 16:30 יש לך חצי יום איתה, אחרי שהתאווררת וראית עולם, מה רע? יש לך עוד לפחות 4 שעות איתה, והם שעות איכות. הבת שלי בגיל הזה,רוב הזמן ישנה, אני תכנתתי אותה שתישן רוב שעות הבוקר והצהרים ואחרי צהרים היא ערה לגמרי, בכוונה ככה, כדי שהיא תחזור מהמטפלת היא תהיה ערה איתי ואוכל להיות איתה! וגם אם לא, את תשכחי זה עדין גיל שהם ישנים די הרבה, את עדין תהי האמא שלה שתקומי בלילה, שתרחצי אותה ושתפנקי אותה כמו שרק אמא יודעת לעשות, לא יאומן אבל הם מרגישים את ההבדל ללא שום קשר לשעות שאת תהי איתה. זה לא הכמות אלא האיכות. ויש עוד הרבה יתרונות, סוף סוף חוזרים למסלול החיים ואת חוזרת לאיזשהו מרכז ולא רק המטפלת והתומכת של הילדה, תפגשי קצת מבוגרים תקומי בבוקר, תתלבשי ותתגנדרי ויהיה לך שעות של שקט. יש לך יתרון עצום, סבתא שלה שומרת עליה, את יודעת שהיא בידים טובות שאוהבות אותה, אין כמו זה.. כך שתוכלי באמת להיות רגועה בעבודה וזה המון. וחוץ מזה. תני לזמן לעשות את שלו.. זה בטוח קשה בהתחלה אחר כך מתרגלים ואחר כך מתחילים להנות ואחר כך יודעים שאי אפשר היה אחרת. את מזכירה לי את אחותי שחזרה לעבודה שהיילדה היתה בת שנתיים והכנסנו אותה לגנון (את הילדה כמובן!) אחותי חיכתה שהילדה לא תרצה ללכת לשם ושתרצה רק אמא, במקום זה הילדה נפנפה לשלום לכולנו .. ורצה לכל הילדים כאילו תמיד הייתה שם.. אחותי הייתה אומללה וכל כך התעצבה וחשבה לעצמה הינה היא לא צריכה אותי יותר... אפילו לא מפריע לה שהיא לא איתי... והכל הרי בעיני המתבונן.. הילדה הייתה צריכה חברה, את אמא שלה היא גם צריכה אבל בשעות אחרות.. מה שאחותי לא הבינה שזה נהדר שאין לה דאגות שהילדה תבכה בגן.. בהשלכה קצת שונה פה אצלך.. ילדים בסופו של דבר נהנים ורוצים גיוונים.. ואצל סבתא זה הכי כיף בעולם.. אבל אצל אמא.. אין תחליף. בקיצור.. קחי אויר (אני יעשה זאת בדיוק בעוד שבוע.. גיבורה משהו !) ותתני לחיים לזרום.. בסוף תתרגלי ויהיה אחלה- מבטיחה !

 

[פשושולה]

תודה לכולן על התמיכה ../images/Emo24.gif

כמה חיכיתי לתגובות שלכן... רציתי נורא לשמוע איך עברה עליכן החזרה. אני אמנם לומדת עכשיו (החל משבועיים אחרי הלידה, חוץ מהתקופה בבית החולים כמובן), אבל מתקשרת כל שעה וחצי וממש מאושרת לחזור הביתה כל פעם, למרות שכשאני בלימודים, אני מצליחה להתנתק... ממש קשה לי המחשבה שיום אחרי יום, ככה מלא מלא ימים, אני לא אהיה איתה כל היום.

 

[אור67]

הי מתוקה,

אני מאוד מבינה את ההרגשה שלך, כמוך-גם אני הייתי מוטרדת מאותם דברים. משום מה כשאני חושבת על זה , כמו מתוך סרט אמריקאי זול (או סרט ישראלי לא מוצלח במיוחד) עולה בי ה

של :"כי אין אהבה בעולם , כמו אהבה של אמא.." את אמא של עדן. שום אילנות שבעולם לא ישנו את זה. לילה טוב שקט ונעים.

 

[משוש30]

יקירתי המתוקה!! ../images/Emo24.gif

קודם כל אני יודעת שזה בעייתי אבל על ימי אשפוז מגיע לך הארכה של חופשת לידה אבל אני מבינה שאין על מה לדבר פה... איך מתמודדים? אין לי הרבה מה להגיד...זה קשה. מתן מחייך לאמא שלי ולעידן פי 10 יותר מאלי לדעתי הילד לא יודע כבר מי זאת האישה הזרה הזאת שמנסה מדי פעם לדחוף לו ציצי לפה. בעבודה עצמה אני כמעט לא מתגעגעת (אין זמן) אבל כשאני מגיעה הביתה הגעגועים מציפים והוא כבר ישן ואי אפשר אפילו "לצ'קמק" אותו קצת... אני מקווה שבסופו של דבר העניינים יתאזנו אבל זה קשה ותהיי מוכנה לזה. מה נסגר בסוף? מי יטפל בה? החמות? שולחת לך המון נשיקות וחיבוקים תחזיקי מעמד

 

[פשושולה]

עדכונים מהיום הראשון....

אז עבר לו ביעף היום הראשון חזרה בעבודה. הייתי בטוחה שאני אבוא רק לשעתיים שלוש, והייתי יום שלם כמעט (8.30 ועד 4.30...) כל פעם שחשבתי על עדן נצבט לי הלב, וניסיתי לא לחשוב עליה. כל כך התגעגעתי, שכשהגעתי הביתה פשוט התנפלתי עליה בנשיקות וחיבוקים ודחפתי לה ציצי (הילדה לא הבינה מאיפה ההתלהבות הזו עם הציצי, אבל לא הבונבונת שלי שתגיד לא לאוכל...), ולשמחתי ( אני יודעת שאני מאד מפגרת, אני ממש מודעת לזה...) סירו לי שהילדה עשתה לסבתה יום קשה, כי היא מאד התגעגעה אלי (כך הכריזו כל הנוגעים בדבר) ובאמת, איך שהגעתי נרגעה הילדונת וחייכה אלי חיוכים מדהימים ביותר. דרך אגב, אני שונאת, אבל שונאת את השיר "אין אהבה כמו אהבה של אמא". זה מזכיר לי רגעים יפים פחות עם החמות, שאמרה בנוכחותי לבן שלה שהוא עושה טעות שהוא רוצה להתחתן איתי, והיא יודעת הכי טוב כי היא אוהבת אותו הכי הרבה כי אין כמו אהבה של אמא...כן כן, זו אותה חמות ששומרת לי היום על הילדה... אכן מגיעים לי ימי חופש נוספים על חשבון האשפוז של הילדה, אבל אני לא יכולה לקחת אותם עכשיו, אבל אני אקבל אותם בעתיד - הבוס שלי מתעקש. איזה מקסים הוא, לא? לצערי, אני כנראה (99%) אעבוד ביום א' וד' עד 12 בלילה ככה, אז בכלל יהיה נורא, אבל אני מקווה שזה יעבור מהר, ונחזור לשגרה - עבודה עד 4.

 

[dorlim]

../images/Emo24.gif איזה כיף לקבל כזו קבלת פנים

בעניין ימי האשפוז - את צריכה לראות עד איזה תאריך ביטוח לאומי משלם לך ( צריך ליידע אותם על האישפוז כדי לקבל את התופסת הזו) ובמקביל לוודא שממקום העבודה ישלמו לך מהיום שאחרי תום התקופה המחושבת ע"י ביטוח לאומי כולל האישפוז.

 

[עינבלית]

../images/Emo24.gifנשמע עצוב-חמות כזו

יופי שהבוס מתעקש, כדאי באמת לקחת את החופש הזה מקסימום עד שעדן בת 9 חודשים- אח"כ, כידוע לי, הזכויות שלך מבוטלות. ודבר נוסף-יש חוק לגבי אם מניקה, עד שהתינוק בן שנה! וזה לא חוקי להעסיק אותך עד 12 בלילה. ועוד דבר אחרון- את זכאית להפסקה פעם ביום של ללכת להניק את הבת שלך. אני לא יודעת אם כל החוקים האלו רלוונטים לך, אבל חוק זה חוק ושווה לבדוק את האופציה, לפחות בימים שאת מתכננת להשאר עד חצות- לעשות גיחה-שתיים הביתה בשביל להניק! כל טוב עינבל

 

[פשושולה]

אף אחד לא מכריח אותי לעבוד עד 12

בלילה, אבל אין ממש ברירה, יש לי דברים לעשות עם דד-ליין מאד צפוף, אז אין ברירה. זה מה שהיה ממש לפני שיצאתעי לחופשת לידה. היה שוב פרוייקט דומה, ונשארתי עד אמצע הלילה (סוף חודש תשיעי, ממש כמה ימים לפני הלידה). אני לא מתכוונת לחזור הביתה באמצע היום, זה רחוק מידי וטרטור מידי בשבילי. אבל אני כן מתכוונת לנצל את שעת ההנקה, וגם ככה הבסו שלי מאד גמיש איתי. תודה לגבי המידע על ביטוח לאומי. אני צריכה באמת להיכנס לאתר שלהם בשביל לבדוק את הפרוצדורה. בסוף יהיה טוב. אני רק צריכה לגמור ללמוד קודם בשביל זה...

 

[1איתן ולהב שלנו]

נשמע טוב../images/Emo13.gif

 

[dorlim]

קשה לחזור לעבודה אבל יש בזה גם יתרו

פתאום מדברים עם "אנשים" על "נושאים חשובים" מקבלים קצת חופשה מנושאי ציצי-קקי-פיפי והילדים נכנסים לאיזשהו סדר יום (פחות או יותר) אמנם נכון, הילדה תהיה עם מישהי אחרת אבל אל דאגה היא לא תשכח אותך - להפך, היא תתגעגע אלייך