bittersweetend
New member
אז.. זה הסיפור שלי
אני מניחה שאתם רגילים לקרוא כאן פוסטים ארוכים, אבל אני מודה באמת לכל מי שמגיב/קורא את ההודעה הזו.
אני והבן זוג שלי ביחד 5 שנים. אהבה באמת גדולה שקשה לתאר במילים. אנחנו המערכות יחסים הרציניות הראשונות אחד של השניה.
עקב אילוצים, כרגע אנחנו גרים במרחק פיזי גדול ומתראים פעם בשבועיים לערך, דבר הקשה כלשעצמו. ההתמודדות היא לא קלה ויום יומית.
לאחרונה (ולא רק בעקבות המרחק) נוצרים חיכוכים רבים. החל בתהיות לגבי העתיד, ועד ל"האם זה מה שבאמת אני רוצה להמשך".
מחשבה על מגורים משותפים לא באה בחשבון, בגלל חוסר מוכנות של הבן זוג.
לאחרונה הכרתי בחור מדהים, לגמרי במקרה, אשר בדיוק נפרד מחברתו אחרי 4.5 שנים. הקשר הפך להיות אינטינסיבי, יום יומי, אפלטוני לחלוטין.
כשהקשיים עם הבן זוג החלו להערם, מצאתי את עצמי מתנחמת בבחור שהכרתי. ההחלטה על פרידה מהבן זוג לחלוטין עברה בראש, אבל הקושי הנפשי לאבד אותו היה גדול מידיי.
אז... מצאתי את עצמי נמצאת עם הבן זוג שלי, מנסה לתקן, בעוד שבמקביל אני מפתחת מערכת יחסים חדשה עם הבחור החדש. נקשרנו אחד לשניה מאוד, והעתיד נראה ורוד. אנחנו מכירים חצי שנה.
אני לא יכולה להגיד שראיתי אותו בתור הריבאונד שלי, כי באמת שפתחתי אליו משהו אמיתי. נפגשנו כמה פעמים אחרי שאמרתי לבן זוג שלי שזה נגמר, ההתחלה הייתה מאוד קשה (כי הזוגיות החדשה התפתחה בצל הפרידות)
וההתמודדות הפכה להיות קשה. האהבה האמיתית עדיין נמצאת אצל האקס. באחת הפעמים שהייתי אצל הבחור החדש, עלו טענות שהכל מצידי היה משחק בו ושלא באמת רציתי אותו, בגלל האון אנד אוף עם האקס שלי.
מכאן והלאה הכל הדרדר. 1542הספקתי לחזור לאקס שלי, ולשרוף את הקשר עם אותו בחור.
אבל למרות הכל, אני מרגישה שזו טעות. שהייתי צריכה לתת הזדמנות למשהו חדש. הבחור לא מעוניין לשמוע ממני, לא משנה כמה ניסיתי להסביר. התמונה שצוירה היא שאני נטו משחקת בו, מה שפשוט לא נכון- אני מבולבלת.
מה אתם הייתם עושים? ממשיכים הלאה מאותו בחור שפתחתם אליו משהו אמיתי? מנסים לתקן עם הבן זוג שאהב אתכם כ"כ הרבה שנים? אני קרועה, מבולבלת, ובעיקר עם חששות גדולים...
אני מניחה שאתם רגילים לקרוא כאן פוסטים ארוכים, אבל אני מודה באמת לכל מי שמגיב/קורא את ההודעה הזו.
אני והבן זוג שלי ביחד 5 שנים. אהבה באמת גדולה שקשה לתאר במילים. אנחנו המערכות יחסים הרציניות הראשונות אחד של השניה.
עקב אילוצים, כרגע אנחנו גרים במרחק פיזי גדול ומתראים פעם בשבועיים לערך, דבר הקשה כלשעצמו. ההתמודדות היא לא קלה ויום יומית.
לאחרונה (ולא רק בעקבות המרחק) נוצרים חיכוכים רבים. החל בתהיות לגבי העתיד, ועד ל"האם זה מה שבאמת אני רוצה להמשך".
מחשבה על מגורים משותפים לא באה בחשבון, בגלל חוסר מוכנות של הבן זוג.
לאחרונה הכרתי בחור מדהים, לגמרי במקרה, אשר בדיוק נפרד מחברתו אחרי 4.5 שנים. הקשר הפך להיות אינטינסיבי, יום יומי, אפלטוני לחלוטין.
כשהקשיים עם הבן זוג החלו להערם, מצאתי את עצמי מתנחמת בבחור שהכרתי. ההחלטה על פרידה מהבן זוג לחלוטין עברה בראש, אבל הקושי הנפשי לאבד אותו היה גדול מידיי.
אז... מצאתי את עצמי נמצאת עם הבן זוג שלי, מנסה לתקן, בעוד שבמקביל אני מפתחת מערכת יחסים חדשה עם הבחור החדש. נקשרנו אחד לשניה מאוד, והעתיד נראה ורוד. אנחנו מכירים חצי שנה.
אני לא יכולה להגיד שראיתי אותו בתור הריבאונד שלי, כי באמת שפתחתי אליו משהו אמיתי. נפגשנו כמה פעמים אחרי שאמרתי לבן זוג שלי שזה נגמר, ההתחלה הייתה מאוד קשה (כי הזוגיות החדשה התפתחה בצל הפרידות)
וההתמודדות הפכה להיות קשה. האהבה האמיתית עדיין נמצאת אצל האקס. באחת הפעמים שהייתי אצל הבחור החדש, עלו טענות שהכל מצידי היה משחק בו ושלא באמת רציתי אותו, בגלל האון אנד אוף עם האקס שלי.
מכאן והלאה הכל הדרדר. 1542הספקתי לחזור לאקס שלי, ולשרוף את הקשר עם אותו בחור.
אבל למרות הכל, אני מרגישה שזו טעות. שהייתי צריכה לתת הזדמנות למשהו חדש. הבחור לא מעוניין לשמוע ממני, לא משנה כמה ניסיתי להסביר. התמונה שצוירה היא שאני נטו משחקת בו, מה שפשוט לא נכון- אני מבולבלת.
מה אתם הייתם עושים? ממשיכים הלאה מאותו בחור שפתחתם אליו משהו אמיתי? מנסים לתקן עם הבן זוג שאהב אתכם כ"כ הרבה שנים? אני קרועה, מבולבלת, ובעיקר עם חששות גדולים...
