אז ככה אבישג היקרה

lior_r

New member
אז ככה אבישג היקרה

קודם כל שלום! אני ליאור, כבן 22,וגם אני כמוך אובחנתי בזמן הצבא והשתחררתי ממנו עקב המחלה. בימים אלו ממש (ובמשך כמעט השנתיים האחרונות) אני תובע את משרד הביטחון להכרה כנכה צה"ל. (למרות שאני לא מרגיש מי יודע מה נכה ...
) אני מאד מזדהה עם מצבך כי כשאני הייתי במצבך היה עוזר לי מאד לדעת מה שאני יודע היום. מה ששונה בינינו שאת כבר השתחררת ואם אני מבין נכון לא תבעת עדיין כלום. אני לפני שהשתחררתי הגשתי בעצמי תביעה שאותה כתבתי לבד (דרך ר"מ 2) אחרי שבכלל הייתי מבואס ורציתי להדחיק לגמרי את המחלה הזאת... מה שנתן לי את המרץ להמשיך זה שקיבלתי הכרה זמנית לחצי שנה הכרה שנקראית ל.מ.ד = לפנים משורת הדין. הכרה זאת נותנת לך לתקופה זו טיפול רפואי מלא (מימון זריקות זה לא קצת כסף) ואולי יותר חשוב : דמי קיום (יענו תמלוגים). החצי שנה הסתיימה לה ואחרי ששלחו אותי לפרופסור מטעמם, שכמובן קבע שאין שום קשר בין הטרפצת ממנה אני סובל לשירות הצבאי (הקשה) שלי דחה קצין התמלוגים את התביעה (ואיתה הלכו התמלוגים והכל...). זה היה קטע מבאס ומלחיץ כי היה צריך להגיש ערעור לבית המשפט (או "ועדת העיעורים " איך שזה נקרא) תוך 30 יום... אז היה שני אפשרויות- א. להיכנע ולוותר (וזה משהו שמאד קל לעשות אבל צריכים להיות חזקים ולהתמיד - ככה מגיעים לתוצאות נגדם...) ב. להשיג עורך דין טוב ומהר. רק שתדעי שאחרי שהעורך דין מגיש את הערעור הראשוני צריך להשיג חוות דעת מפרופסור אחר שיקבע עד כמה כן יש קשר לשירות הצבאי. אז עשיתי את זה , שכרתי עו"ד (ולא חברות כמו פיצוי נמרץ, שאני בספק אם הם מתמחים בתביעות עם הייחוד על הטרפצת). כרגע העו"ד השיג לי המשך טיפול רפואי (ללא תמלוגים) מהם עד למשפט. הטיפול ממשה"ב הרבה יותר שווה - התחייבויות (טופסי ה 17 שלהם) הם בחינם, תרופות מחוץ לסל (ואגב עייפות תראי כמה הודעות קודם מה שכתבתי על זה) ועוד. אמנם, היחס מצד הפקידות מגעיל , הביורוקרטיה נוראה, אבל לומדים שיטות להתמודד עם זה (אחרי שפקידה אחת פשוט טרקה לי את הטלפון בפרצוף אני יודע...) אז זהו בינתיים, הסיפור הוא ארוך ובטח שיש לי עוד דברים להוסיף כך אם תרצי את יכולה לכתוב לי מסר בנושא. אני מאחל לך רק בריאות ואל ייאוש . ליאור
 

אבישג20

New member
ליאור היקר .../images/Emo23.gif

העניין איתי הוא שבזמן שהייתי בקורס קצינות התחילה לי הדלקת בעצב הראיה . קמתי בבוקר ולא ראיתי בעין . הלכתי לקצין העיר והוא החזיר אותי בבושה הביתה כי "אני מזייפת " . יומיים אחרי זה , סירבתי להתחיל את הקורס כי ביקשתי להתפנות לבי´´ח , ויום אחרי זה כבר הייתי מאושפזת . הדלקת הסתיימה , ורק אחרי שמונה חודשים כשהיה לי התקף ברגל ימין , רק אז גילו שזו אכן טרשת . מבין ? עכשיו , אין לי מושג מה אני אוכל להוציא מזה , אבל אשמח אם תיתן לי איזה שם או מספר טלפון של עו´´ד שעליו אתה ממליץ , רק אם אתה יכול כמובן . וזהו . תודה על ההיענות.
 

lior_r

New member
אבישג, אל ייאוש , זוכרת?

היי, אני מבין שההתקף בעין היה הראשון שלך. כפי שאני יודע טרשת מאבחנים אם יש יותר מהתקף אחד ולכן לא איבחנו אותך לפני שהשתחררת. אבל זה עדיין לא אומר כלום! כדי להיות מוכרת ע"י משרד הבטחון עלייך להוכיח שני דברים: 1. שאכן את חולה במחלה. (ועל זה לא יהיה לך מן הסתם בעיה...) 2. שיש קשר, במובן המשפטי, של גרימה או החמרה בין השירות הצבאי לפרוץ המחלה. את הדבר השני הרבה יותר קשה להוכיח ונטל ההוכחה היא על התובע, כלומר אנחנו. אבל (!) זה רק אומר שאם היה לך משהו מיוחד בצבא (לחץ נפשי, פיסי, מחלות שונות ) ההשפעה שלהם מן הסתם לא תמיד מיידית וגם אם האבחנה היתה אחרי הצבא עדיין יש לך קייס. אגב באיזה פרופיל התגייסת? לגבי עורכי דין , אני מניח שיש רבים ואני יודע על מספר שמות ואם את רוצה אני אכתוב לך על כך במסר יותר אישי. שתדעי שיש תקדימים על אנשים שחלו בצבא , תבעו והם היום מוכרים עם כל הזכויות. אני בייחוד אזכור אדם אחד שדיברתי איתו בטלפון בזמנו (נכה 100+), ובדיבור מאד איטי עקב בעיות בדיבור אמר לי: ת ד פ ו ק א ו ת ם... יש אנשים שלקח להם אפילו 13 שנה בבית משפט עד להכרה... סה"כ אני ואני מניח גם את לא רוצים יותר ממה שמגיע לנו בזכות. שלך ליאור
 

אבישג20

New member
ליאורוש../images/Emo20.gif אם מותר לי לקרוא לך ככה

התגייסתי פרופיל 72 על בעיות של פלטפוס וכאלה , לא משהו רציני . העניין הוא שאני לא יודע ת אם יצא לי משהו , כמובן רק מה שמגיע , אולי רק מהסטרס שקשור איכשהו במחלה , וגם במהלך הקורס , לא יודעת . אני אלך לעו´´ד שחברה המליצה לי ונראה מה יהיה . בכל מקרה תודה רבה על ההתייחסות שלך , שלך , אבישג . ( או בשמי האמיתי , מורן .)
 
למעלה