אז ככה...

[Tomish]

אז ככה...

התאהבתי בחומה, פשוט אלבום מקסים.... עכשיו שאלה על מה תכלס מדבר החומה כאילו מה הקונספט? ואם אפשר שיר שיר זה יהיה נחמד אם אני לא טועה עשינו את זה פה בפורום אבל אני לא מוצא את זה...

 

[itaikuskus]

הודעה להנהלה

לא עדיף פשוט לקחת את כל החמודים שהתאהבו בחומה ולאגד אותם בשרשור אחד? ככה לפחות אני ארגיש פחות רע עם עצמי.

 

[ציףציף1000]

הוא לא הראשון ולא האחרון

.שגילה את אמריק.... את ה"חומה". קח בחשבון שיהיו עוד רבים אחריו. ולכולם מגיע יחס רציני, מכובד ושוויוני.

 

[itaikuskus]

בסדר גמור

אבל כמו שלפעמים מאגדים את כל החדשים לשרשור אחד, כדאי למען הסדר הטוב לאגד את כל השאלות/הצהרות על החומה לשרשור אחד.

 

[ציףציף1000]

זה לא במקום, אלא אם מדובר בהערות זהות.

 

[פינקי החזיר המעופף]

מה יש נגד החומה?

אני חושב שכל האנשים פה שונאים אותו לא כי הוא פחות טוב אלה בגלל שזה מעצבן שהוא האלבום הכי מוכר של הפינק פלויד. החומה היא בהחלט לא אלבום מושלם וגם בהחלט לא האלבום הכי טוב של הפינק פלויד , אבל היא לא רעה בכלל. את הקונספט והליריקה גם אני באופן אישי שונא אבל יש כמה שירים עם לחנים מדהימים שתמיד כיף לשמוע שוב. אלבום החומה הוא נחמד ביותר יחסית לפינק פלויד וגם יחסית לכל להקה אחרת. הוא אומנם נחמד ולא הרבה יותר מזה אבל אני תמיד נהנה לשים אותו במערכת ולהתרגש כל פעם מחדש.

 

[nikkush]

אלבום החומה הוא בהחלט האלבום הכי טוב שלהם

הוא בהחלט מושלם ובהחלט משאיר מאחוריו את שאר אלבומי הלהקה הנחמדים והפשוטים

 

[Tomish]

חמוד תקרא ל...

שמע אחי אל תרים תאף עם כל הכבוד, לוקח זמן ל"התאהב" בחומה וגם לי לקח זמן אז עכשיו ש"גיליתי" את החומה אני רוצה לדעת עלייה עוד, אז חשבתי לא יודע אולי בפוום ממ פינקפלויד יעזרו לי אם לא, לא צריך מה העניין?

 

[ציףציף1000]

קוסקוס קם הבוקר על צד שמאל

לא צריך לקחת כל דבר ללב. תאמין לי, זה לא בריא.

 

[itaikuskus]

אני אמרתי לך לא לעשות את זה?

לא יודע מה לא הבנתם, זה לא שחלילה הצעתי למחוק את ההודעות האלה, אלא לצרף את כולם לשרשור נושא אחד, כדי שייראה מסודר וקל יותר. אבל אם זה הגישה שאני נתקל בה, אז לא צריך, אף אחד לא עושה כאן טובה לאף אחד.

 

[RoieL]

זו לא אשמתך,

פשוט כולנו נרגשים מהצטרפותו לפורום של הפרופסור העולמי לענייני פינק פלויד לאחרונה.

 

[Shining Wizard]

נחמד ששאלת.

אני *אנסה* לפרט את הקונספט ואת הרעיון של השירים, פלוס כמה הערות אישיות בכל נושא. יש סיכוי שאני טועה בחלק מהמקרים, אז חברי פורום ותיקים יותר בוודאי יוכלו לתקן אותי. בכל אופן, הקונספט של החומה: הכל התחיל לפני 30 שנה, בהופעה גורלית של פינק פלויד בקנדה. בשלב הזה, פינק פלויד כבר היתה להקה מנוסה מאוד, ומצליחה בצורה פנומנלית לאחר היציאה של האלבומים Dark Side Of The Moon ו-Wish You Were Here. במקום לנגן במועדונים קטנים ואינטימיים כמו שעשו בתחילת הדרך, עברו הפלוידים לנגן באיצטדיוני ענק. ב-1977 יצא האלבום Animals. אחת מההופעות לקידום האלבום היתה הטריגר לכתיבת "החומה". רוג'ר ווטרס התחיל להרגיש עוד לפני אותה הופעה גורלית איך ההצלחה נותנת בו את אותותיה, ולא לטובה. הוא הפסיק להנות מההופעות, ובעיניו ההופעות הפכו למשהו מכוער ושלילי. בהופעות הוא הרגיש פער אדיר, ניכור, בינו לבין הקהל. ואולי בצדק. באותה הופעה גורלית באיצטדיון בקנדה, רוג'ר ניגן קטע אקוסטי שקט, בזמן שהקהל היה עסוק בלהרעיש כמו קופים ולהצית חזיזים באיצטדיון. אני חושב שגם יש תיעוד של רוג'ר צורח על המעריצים הסוררים שיש אנשים בקהל שבאמת רוצים לשמוע את השיר, וקיבינימט, גם הוא רוצה לשמוע את השיר, אז שיעופו משם ויעשו את הבלגן שלהם בחוץ. ואז הגיע השיא: רוג'ר ווטרס ירק בפרצופו של אחד מהמעריצים הסוררים האלה. מראיונות שנערכו איתו במשך השנים, אפשר להסיק שרוג'ר אמנם נגעל מהקהל הפרוע והנלהב בצורה פנאטית, אבל מעצמו הוא נגעל אפילו יותר, במיוחד לאחר שירק בפרצופו של אותו מעריץ. הניכור, הדה-הומניזציה של האמנים, ההרס של הסימביוזה בין האמן לקהל שלו, המעריצים הערפדיים שבאים להופעות לא כדי להנות מהמוזיקה, אלא רק כדי להנות מהתחושה של ההופעה,ושמעדיפים לשבת מתחת למערכת ההגברה של הלהקה כדי להיפגע פיזית מהצלילים שבוקעים ממנה... זו בעצם היתה נקודת הפתיחה של "החומה". הרעיון העיקרי היה מחאה נגד הופעות רוק באצטדיונים, בטענה שלרוק אצטדיונים יש הרבה במשותף עם הכנסים והאסיפות של הנאצים בנירנברג, ומעט מאוד במשותף עם מוזיקה ואמנות. או כמו שרוג'ר ניסח באופן מושלם: "רוקנרול הפך לתאוות בצע במסווה של בידור, ממש כמו שמלחמה היא תאוות בצע במסווה של פוליטיקה". האמירה הזו היא הלב של "החומה". כמובן, זה לא נגמר כאן. רוג'ר ווטרס הוא אדם מריר ומתוסבך הרבה מעבר להופעות הקשות והלא נעימות שבהן השתתף. הפנימיות הקפדניות שבהן למד, הניסיון השלילי שלו עם הצבא, העובדה שאביו נהרג במלחמת העולם השנייה, תחושת המחנק מצד אמו, הגירושין המכוערים ומורטי העצבים שלו מאשתו הרשונה בשנת 1975, הצפייה שלו בטירוף שאחז בסולן הלהקה הקודם, סיד בארט - כל אלה הצטרפו למחאה של ווטרס נגד רוק אצטדיונים, ונתנו ל"החומה" מימד אוטוביוגרפי. המחשבות והתחושות של ווטרס מקבלות ביטוי דרך דמות של כוכב רוק, פינק, שמנקודת מבטו מסופר האלבום "החומה". הזמר פינק סובל כמעט מכל מכה שאפשר להעלות על הדעת: הוא גדל ללא אב לאחר שזה נהרג במלחמה, אמו היתה שתלטנית וחונקת, בתי הספר שבהם למד היו תעשיתיים, לא אישיים ומדכאים, ואשתו בוגדת בו. פינק נפגע ללא הרף, ובכל פעם שהוא נפגע, הוא "מוסיף עוד לבנה" לחומה המנטאלית שהוא בונה מסביב לעצמו. הצרה היא שכאשר החומה המנטאלית מקיפה אותו ואוטמת אותו מפני מגע עם העולם החיצון, פינק מבין שאולי בניית החומה היתה טעות נוראית. בשלב הזה, לרוע מזלו, כבר מאוחר מדי. שילוב של דיכאון, סמים והחומה המנטאלית שבנה גורמים לו להזייה מטורפת במהלך אחת מההופעות שלו. הוא מדמיין שהוא מנהיג נאו-נאצי או פאשיסט, בזמן שהקהל הם תומכיו הפנאטיים. כשהוא הוזה שהוא והמעריצים המשולהבים יוצאים לחסל כל דבר שלא נראה להם, ההיגיון הפשוט שלו צועק: "מספיק! אני לא רוצה להיות חלק מזה!". בהזייה אחרת, פינק מעמיד את עצמו למשפט, שבו מעידים כל אלה שהיתה להם יד בבניית החומה שלו. בסופו של דבר, השופט גוזר עליו להפסיק לאטום את עצמו מפני העולם החיצון, ולהפיל את החומה. זה הרעיון הכללי של האלבום. ניתוח של שיר אחרי שיר אוסיף מאוחר יותר, אם יהיה לי זמן. מקווה שעכשיו זה ברור יותר.

 

[ציףציף1000]

יפה כתבת!

תודה וויזרד

אכן, אלו בגדול הנושאים שישנם ב"החומה". זהו אלבום עמוס (לעייפה, לטעמי) בכל השדים שווטרס נאבק בהם, באותה תקופה. לא חייבים להזדהות עם הכל, אבל חלק מהדברים יהיו מוכרים, לרובנו.

 

[Tomish]

תודה רבה רבה

לתגובה כזאת ציפיתי... מה כולה ביקשתי, הרי לפני כמה חודשים היה פה כל יומיים ניתוח של כל שיר של החומה את זה ביקשתי תודה וויזרד

 

[Jason2]

שכחת את הקטע האחרון

שאומר שגם שאחרי שהיפלת את החומה אל תצפה שכולם יחכו לך שם. רוב האנשים כבר הרימו ידיים.

 

[Shining Wizard]

לא התייחסתי ל-Outside The Wall...

כי ממה שזכור לי, אין בו אמירה חד משמעית לגבי מה שקרה לפינק בסוף. רק דבר אחד בטוח: החומה נפלה.

 

[a9981]

הסבר נהדר

גם אני תהיתי בעצמי על נושאי האלבום. ללא הצלחה יתרה. כתבת את הדברים בצורה כה בהירה, עד שלא נותר לי אלא להכות בכף ידי על מצחי ולשאול את עצמי איך זה שלא "עליתי" על הדברים הללו לבדי.

 

[Shining Wizard]

והנה ניתוח של השיר הראשון:

In The Flesh? So ya, thought ya Might like to go to the show To feel the warm thrill of confusion, That space cadet glow. Tell me is something eluding you, sunshine? Is this not what you expected to see? If you wanna find out what's behind these cold eyes You'll just have to claw your way through this disguise. אז חשבתם שאתם רוצים ללכת להופעה להנות מהריגוש החם של הבלבול מהזוהר החללי הזה תגידו, חמודים, משהו לא ברור לכם? לא זה מה שציפיתם לראות? אם תרצו לדעת מה נמצא מאחורי העיניים הקרות תצטרכו לקרוע ולתלוש את התחפושת הזאת. "החומה" מתחיל באש ותמרות העשן של השיר "In The Flesh?". הפירוש של הביטוי הוא "בכבודו ובעצמו", מה שמתאים מאוד. בעיניי, צריך לחייב כל אמן וזמר רוק לשיר את השיר הזה בתחילת כל הופעה שלו, בגלל המסר האוניברסלי שכל אמן, ובפרט מוזיקאי, יכול להתחבר אליו - "באתם להופעה כי כיף לכם בהופעות? באתם להופעה כדי לשמוע מוזיקה בקול רם, ולראות זיקוקים וגימיקים? תשכחו מזה. מי שבא להופעה הזו הולך לראות רק אותי, ומה שיש לי לומר... אם הוא ינסה לחפור עמוק ומספיק ולהבין אותי עד הסוף". גם בקונטקסט של האלבום המסר הזה עובד. פינק מדבר אל הקהל בהופעה, ואלינו, המאזינים. לפני שהוא מתחיל לשפוך את הלב, הוא מזהיר את הקהל והמאזינים: "לכל מי שמחפש שיבדרו אותו וישעשעו אותו, אני לא הכתובת, ואתם מוזמנים לעוף מכאן. לאלה שבאמת רוצים להכיר אותי, תחזיקו חזק. אגב, קוראים לי פינק. נעים להכיר." עם מסר כזה, השיר הוא הפתיחה המושלמת לאלבום שהוא אישי ואוניברסלי בו זמנית. לא ברור כל-כך למה יש סימן שאלה בשם השיר. האם יש ספק שבאמת פינק, *בכבודו ובעצמו*, מדבר אלינו? אולי. כמו שהדברים שבאים לאחר השיר הזה חושפים, פינק אף פעם לא היה בטוח מאוד מי הוא, מה הוא... ולמה זה מגיע לו.

 

[maymeital2]

ואוו יפה!!

ובכלל ממש נחמד השרשור הזה ויהיה נחמד אם ננתח בו את כל השירים באלבום !!!