אז ככה

[magister]

אז ככה

אני נולדתי עם מחלת סרטן. בהתחלה קראו לזה "מלו דיספלסטיק סינדרום" אח"כ זה נהפך ל"פלסטיק אנמיה" ובסוף זה הגיע ללוקמיה. נולדתי עם זה. פגם גנטי לא תורשתי. בגיל 13 עברתי השתלת מח עצם, אחותי הייתה התורמת. ועכשיו שאני בן 28 שוב מצאו לי סרטן בשפה אז עברתי ניתוח ושוב אנ בריא. ושוב מוזר לי להיות בריא כי נולדתי חולה וככה ההיית כל הילדות שלי ובעצם אני כבר לא יודע מה יותר אני חולה או בריא. רציתי לדעת האם יש כאן עוד מישהו שנולד עם סרטן שמלחמה אל הבריאות, על החיים היא חלק מהזהות שלו הראשונית ביותר האם יש עוד מישהו כזה או שזה רק אני?

 

[rona39]

אולי לא נולדנו

עם סרטן, אבל מרגע שגילנו אותו הוא איתנו לכל החיים גם עם הבראנו. בכל מקרה, אני מאחלת לך שזו היתה הפעם האחרונה שנאלצת להלחם בסרטן. רונית

 

[magister]

שנולדים עם זה

זה לא צשהו שהוא איתך אלא משהו שהוא את. מבינה? זה כמו ההבדל ללת יד ביד עם לבין ללבוש מבינה?

 

[דגנילי]

ועוד משהו..

בפעם הראשונה שהחלמתי, אמרתי שאני בריאה - כלומר הבראתי..ויש סיכויים שזה יחזור... אחרי 6 שנים זה חזר - והרופא שלי אמר שהיתה לי הפוגה של 6 שנים.. עכשיו אני 10 שנים אחרי ש"הבראתי" מהפעם השניה שזה חזר.. אז זה נקרא שהבראתי או שאני בהפוגה?! כי כמובן יש סיכויים שזה שוב יחזור. אנחנו חולים לכל החיים, לא מבריאים וזהו זה.. זה לא כמו שחולים באבעבועות-רוח ומבריאים לחלוטין, וזה לא יחזור יותר. יש סיכוי שזה לא יחזור (שזה מה שאנחנו מקווים), אבל תמיד יש ה"ריסק" שזה יחזור שוב..אז אני מניחה שזה "הפוגה"...

 

[magister]

אני מבין מאוד מה שאת אומרת

יחד עם זאת, את נולדת בריאה, וואז חלית (זה נכון?) אני נולדתי חולה. כלומר-ששאלו בגן מה אתה רוצה להיות שתהיה גדול אז היו שאמרו-"אני רוצה להיות שוטר" או רופאה או חייל ודברים כאלה. אני אמרתי שאני רוצה להיות בריא. מבינה? חייתי 13 שנה חולה. כלומר מיום אפס הייתי שונה, אחר,לא כמו כולם, על פי הגדרה. זה כיאלו הזהות שלי שאני חולה. כל שאר החיים זה מסביב. וזה טבוע בי כל כך עמוק. מבינה?

 

[שלומפר1]

עניין עקרוני של הגדרה..

מהדברים שכתבת אני בעיקר מרגיש המון חוסר וודאיות לגבי עצמך - שזה דבר טבעי ואפילו מובן אם מגיל אפס כבר חיית עם ההכרה של אני שונה... קודם כול אני מאמין שההגדרה למצבך היא רמיסייה של המחלה הכוונה היא שכרגע לא רואים מחלה פעילה אך אתה בסיכון שזה יחזור.. אני מכיר את זה כי כל חיי העבור במעקב גם אם לא יגלו כלום- היה לי לוקימיה מסוג myelloyed stem cell disorder או myllasia displesia. עצם ההגדרה כי מוזר לך להיות בריא- היא מובנת כי כל חייך היית מוגדר חולה, וכעת שאתה בריא זה כאילו לקחו לך חלק מהזהות העצמית שלך, ואתה לא מבין איך להתמודד עם מצב כזה. שבשבילך הוא להיות חולה זה מצב בריא- כי זה מה שהמוח שלך מכיר מגיל אפס. אתה יודע שבתור לוחמים- כשמסיימים את הקרב צריך לנוח קצת לפני הלחימה הבאה... ואתה נלחם כול החיים- כל הכבוד! עצרת פעם לנוח, לתת לגוף למלא מצברים? והנפש שלך היא בסערה אדירה כול החיים אתה מרגיש כול הזמן טורנדו בפנים ובחוץ הכול שקט וזה משגע את המוח... ניסית פעם ללכת ליעוץ? לא טיפול! יעוץ שבוא ינסו לעזור לך להרגיע את הסופה מבפנים, ואח"כ להתמודד עם שאלות הזהות הקיומיות שלך, שהן לא פשוטות אך לוחצות מבפנים לחפש תשובה... ו28 שנה של חיפוש בלי תשובה זה דבר מאוד מתסכל ומכעיס ולא עוזר להרגע אלא ההפך.. אז אישית אני מאמין שאתה פשוט רוצה למצוא שקט ומרגוע כדי לנוח אחרי כל כך הרבה לחימה- ומגיע לך את השקט הזה כמו לכולם אם לא יותר. בהצלחה בכול שתבחא כי רק אתה יודע בסופו של דבר מה טוב בשבילך... שגיא

 

[magister]

תודה

אני מרגיש שהבנת חלק ממה שעובר עלי