the Girl of Love
New member
אז... כנראה שנפרדים.
אני יודעת שזה לא הפורום הנכון, אבל פעם קודמת שכתבתי פה הרגשתי שאני ממש לא לבד... אז מתנצלת מראש על ההפרעה, כי זוגיות כנראה שזה לא.
היום בבוקר , הוא בא לחבק אותי מאחור.. והרים אותי בלי לשים לב שהוא לוחץ לי ממש חזק על היד וכאב לי כאבי תופת. אני אדגיש את זה כי באמת, ברור לי שהוא לא התכוון בכלל..
מפה לשם, הכאבים היו עצומים. הרגשתי שהיד שלי מתפוצצת מבפנים. לא הפסקתי לבכות.
הוא (כצפוי) בטוח שאני עושה את עצמי. ״את תינוקת.. תתבגרי. לא חווית כאב מעולם כנראה״.
היינו אמורים ללכת לקניות, לא הפסקתי לבכות וביקשתי ממנו שיקח אותי הביתה (ישנתי אצלו)
הוא בתגובה: ״ את יודעת מה. אין לי כוח למשחקים שלך. רוצה הביתה, תהרסי לעצמך, אקח אותך הביתה.״ שתקתי.
הגעתי הביתה. הוא המשיך לעבודה.
אני לא מצליחה להזיז את היד בלי כאבים מטורפים. מתקשרת למוקד של הכללית, ישר מקבלת הפנייה למיון.
מגיעה לבית חולים. שלוש שעות אחרי זה, הוא שולח לי הודעה ״איך היד?״
שלחתי לו בתגובה תצלום של התיק הרפואי...
הוא בתגובה: ״זהו. זה נגמר. את לא תהרסי לי את החיים עם הדרמות שלך.״
כמעט התפרצתי בבכי.
במקום שגם כשאני כבר בבית חולים, לצאת מהעבודה ולבוא אליי..
אתם יודעים מה, עזבו את זה.
קח את עצמך ותתקשר דבר ראשון.
כלום. אני בבית חולים וצריכה לשמוע ממנו ״זהו, זה נגמר״
ואני הילדה הקטנה...
(סיימתי חמש שעות בבית חולים עם תחבושת ומרשמים נגד כאבים. יופי.)
אוף.
איך תמיד אני לא בסדר
אני יודעת שזה לא הפורום הנכון, אבל פעם קודמת שכתבתי פה הרגשתי שאני ממש לא לבד... אז מתנצלת מראש על ההפרעה, כי זוגיות כנראה שזה לא.
היום בבוקר , הוא בא לחבק אותי מאחור.. והרים אותי בלי לשים לב שהוא לוחץ לי ממש חזק על היד וכאב לי כאבי תופת. אני אדגיש את זה כי באמת, ברור לי שהוא לא התכוון בכלל..
מפה לשם, הכאבים היו עצומים. הרגשתי שהיד שלי מתפוצצת מבפנים. לא הפסקתי לבכות.
הוא (כצפוי) בטוח שאני עושה את עצמי. ״את תינוקת.. תתבגרי. לא חווית כאב מעולם כנראה״.
היינו אמורים ללכת לקניות, לא הפסקתי לבכות וביקשתי ממנו שיקח אותי הביתה (ישנתי אצלו)
הוא בתגובה: ״ את יודעת מה. אין לי כוח למשחקים שלך. רוצה הביתה, תהרסי לעצמך, אקח אותך הביתה.״ שתקתי.
הגעתי הביתה. הוא המשיך לעבודה.
אני לא מצליחה להזיז את היד בלי כאבים מטורפים. מתקשרת למוקד של הכללית, ישר מקבלת הפנייה למיון.
מגיעה לבית חולים. שלוש שעות אחרי זה, הוא שולח לי הודעה ״איך היד?״
שלחתי לו בתגובה תצלום של התיק הרפואי...
הוא בתגובה: ״זהו. זה נגמר. את לא תהרסי לי את החיים עם הדרמות שלך.״
כמעט התפרצתי בבכי.
במקום שגם כשאני כבר בבית חולים, לצאת מהעבודה ולבוא אליי..
אתם יודעים מה, עזבו את זה.
קח את עצמך ותתקשר דבר ראשון.
כלום. אני בבית חולים וצריכה לשמוע ממנו ״זהו, זה נגמר״
ואני הילדה הקטנה...
(סיימתי חמש שעות בבית חולים עם תחבושת ומרשמים נגד כאבים. יופי.)
אוף.
איך תמיד אני לא בסדר