זאת עם הכנפיים
New member
אז למה באמת אנחנו כאן../images/Emo35.gif../images/Emo70.gif
למה בכלל נשים הן כאלה קשות להשגה?! למה בכלל הגברים הם מאצ'ואיסטים שפועלים ע"פ האגו שלהם!? למה קשה כל-כך להתחיל עם מישהו/מישהי?!? למה אין דרך קלה להעביר דייט ראשון בקלות?! למה הם לא מתקשרים אחרי הפגישה הראשונה, ואם כן, אז רק אחרי כמה ימים טובים של ציפיה?! למה שכשהכל מתנהל על מי מנוחות, מדהים, ושמח, משהו חייב לקרות ולהרחיק או להרוס.!? למה הקנאה גורמת לכל-כך הרבה צרות?! למה זה תמיד כל-כך קשה כשזה נגמר.. אפילו אם הסוף היה צפוי מראש?! יש כל-כך הרבה "למה?!" ביחסים בין המינים.. יותר מדי. ברמת העקרון אין תשובה אחת לכל שאלה.. לרוב השאלות לא קיימת תשובה. לקחתי על עצמי לנסות למצוא את המטרה העיקרית של הכל, בתור כלל. זה מתוך הניסיון האישי שלי, והסיפור שלי שקיים עד היום. מקווה שתאהבו. אז לפני 8 חודשים ויום אחד בודד <
>, זה קרה. מצאתי את אהבת חיי. בן רגע, בדרך לא דרך. מצאתי את האושר המדהים ביותר שניתן לקבל. מצאתי את הנשמה התאומה שלי, בפירוש. <פה המקום לציין שעד שהכרתי אותו, לא האמנתי באותו המושג - נשמה תאומה, וגם לא במושג האהבה במבט ראשון. אבל זה תפס אותי כל-כך חזק, שהייתי חייבת להאמין. אני עדיין מאמינה וכל חיי אאמין
.> הכל היה כל-כך מושלם ומדהים וסוחף ונפלא.. במילה אחת - אגדה. זה לא שלא היו מדי פעם בעיות קטנות, אבל הכל מתגמד למראה אהבה יפה, זה תמיד ככה. שומדבר לא הזיז לנו, לא היה דבר בעולם שיעמוד בפנינו. עד היום אין דבר שעומד בפני האהבה שלנו.
3 חודשים לאחר מכן.. הנסיך הלך לצבא
, וצבא, כמו שרק הוא יודע לעשות, לוקח אותו לשבועות מספר בכל פעם, וממש ממש מפריע לתקשורת שלנו במהלך שבועות רבים. כבר למעלה מ5 חודשים עברו מאז, ואני עדיין בחיים. הישג מרשים יש לציין. גם עכשיו, כשממש ממש קשה, מתגברים על הכל. אותה האהבה. זאת שמעשירה את החיים של שנינו. זאת שמשמשת לנו אויר לנשימה, תקווה ועתיד משותף שידוע שיהיה, כי אי אפשר בלעדיה ולעולם לא נוותר. לרגע לא הפסקנו לאהוב. לרגע גם לא נפסיק. הוא הדבר הכי טוב שקרה לי, ולטענתו אני המתנה שלו מהעולם. מי שלא חווה אהבה אמיתית מימיו לא ידע את יופיה. אז לפני-כן, לפני שהכרתי את פיטר-פן שלי.. שאלתי את עצמי לא פעם את אותן השאלות שהעלתי למעלה. הרבה "למה!?" ויותר מדי "למה דווקא לי?!".. מחשבות של מרמור או של חוסר אונים. עכשיו הבנתי. העולם פשוט ממתין לרגע הכי מדוייק להעניק את כל מה שהוא יכול עבורנו. שהרי אותה האהבה, המדהימה והתמימה, היא היא, משמעות החיים האמיתית. אם הייתה היא קלה להשגה, היא היתה נטולת הערכה. ועל כן, מי שיש לו אותה, צריך כל בוקר להודות על קיומה. אפשר גם אחרת. ומלחמת המינים אמנם לנצח תשאר, כי לעולם יהיו כאלה שעוד לא מצאו את האהבה שלהם, האנשים בעולם הם ברי חלוף, ותמיד תהיה סרקולציה אנושית שתשמש בשר למלחמת המינים הזו. אבל ברגע שזוכים לחוש את זיו אהבת האמת, פוסקת המלחמה. ועת שלום מגיעה. מה שחשוב לדעת באהבה אמיתית הוא שהיא לא מסתיימת לעולם. איך אמרה יהודית קציר בספרה "למאטיס יש את השמש בבטן": "פעם, לפני שפגשתי אותך, חשבתי שכל האהבות סופן להגמר, ורק מה שנותר לנו חשוב באמת. עכשיו אני מבינה שיש אהבות שנמשכות כל החיים. גם האהבה שלנו תמשך עד שאחד מאתנו ימות, לא, בעצם רק כששנינו נמות. בעצם, גם אז לא, כי אני בטח אכתוב אותה פעם.. וגם אם אתה לא תהיה בדיוק אתה בסיפור הזה שלי, ואני לא אהיה בדיוק אני, והמילים והמעשים יהיו אחרים, הנשימה תהיה אותה הנשימה.". מה שרציתי להדגיש זה החשיבות של האהבה.. עד כמה היא מוחקת את כל המלחמות בעולם, עד כמה היא להיות שרויים באגדה, שמטרתה אינה לנתק מהמציאות, אלא להפוך את אותה המציאות לטובה יותר.
למה בכלל נשים הן כאלה קשות להשגה?! למה בכלל הגברים הם מאצ'ואיסטים שפועלים ע"פ האגו שלהם!? למה קשה כל-כך להתחיל עם מישהו/מישהי?!? למה אין דרך קלה להעביר דייט ראשון בקלות?! למה הם לא מתקשרים אחרי הפגישה הראשונה, ואם כן, אז רק אחרי כמה ימים טובים של ציפיה?! למה שכשהכל מתנהל על מי מנוחות, מדהים, ושמח, משהו חייב לקרות ולהרחיק או להרוס.!? למה הקנאה גורמת לכל-כך הרבה צרות?! למה זה תמיד כל-כך קשה כשזה נגמר.. אפילו אם הסוף היה צפוי מראש?! יש כל-כך הרבה "למה?!" ביחסים בין המינים.. יותר מדי. ברמת העקרון אין תשובה אחת לכל שאלה.. לרוב השאלות לא קיימת תשובה. לקחתי על עצמי לנסות למצוא את המטרה העיקרית של הכל, בתור כלל. זה מתוך הניסיון האישי שלי, והסיפור שלי שקיים עד היום. מקווה שתאהבו. אז לפני 8 חודשים ויום אחד בודד <
