שאלה באמת מעניינת...
הרי בלילה אנו רואים את השמיים שחורים עם "מקורות של אור" - הכוכבים והירח. מדוע אם כן בבוקר השמיים נהפכים לכחולים, ולא רואים כמו בלילה את השמש כמקור אור על רקע של שמיים שחורים? חיפשתי קצת באינטרנט, ומצאתי לכך כמה הסברים: א. הבהירות של השמש (או במילים אחרות, עצמת האור, במובן של כמות האור או הפוטונים) גדולה בהרבה מזאת של הירח. ב. תופעה שמתרחשת במעבר של אור באטומי החנקן והחמצן המצויים באטמוספירה (כמובן שכאשר נצפה בשמש בתמונות שנלקחו מן החלל, לא נראה המרחב כחול אלא שחור). תופעה זאת הנקראת פיזור ריילית' (rayleigh scattering), והיא גורמת לאור להתפזר כאשר אורך הגל שלו הוא עשירית מהקוטר של האטום. האור המגיע מהשמש הוא בכל אורכי הגל, ולכן את רואה את השמש, וכן את כל אורכי הגל של המתקבלים מהשמש, אבל כתוצאה מהתופעה הנ"ל האור הכחול מתפזר ביותר קלות, וזאת הסיבה שאת רואה את השמיים בכחול. אם כבר פתחת את הענין אז עוד כמה נקודות מעניינות: 1. השמיים לא באמת רק כחולים, הם הפיזור הוא על תווך של אורכי גל, ולמעשה השמיים יותר סגולים מאשר כחולים (מבחינת עוצמת הספקטרום) אך משום שהרגישות של העין יותר טובה לצבע כחול מאשר לסגול אנו רואים את השמיים בכחול. 2. השמש אינה מפיצה את כל האור הנראה באותה עצימות, למעשה עוצמת האור הצהוב היא החזקה ביותר (על כן לא פלא שהשמש נראית צהובה). יש לי עוד דברים מעניינים לכתוב, אבל אני חושב שאני קצת חופר יותר מידי, אז אני אלך לישון עכשיו, יהל וכל שאר אם יש לכם עוד שאלות, אני אשמח לחפש תשובות (אגב, הכל מצוי באינטרנט, אם תתענינו תמצאו תשובה שתספק אותכם!) (יהל, מקווה שזה מובן, אם לא אני אשתדל להסביר שוב).
