אז למה בכל זאת יקר כאן?
מצאתי כתבה היום בגלובס המביאה נסיון לתת מענה רציונלי ליוקר המחירים במרכול- תשפטו:
אז מה גורם למוצרים להיות יקרים כל-כך?
הנה ההסברים:
1. מע"מ. בישראל נהוג מע"מ אחיד לכל המוצרים, למעט פירות וירקות, שעומד היום על 18%. במדינות רבות בעולם, באירופה וארה"ב לא מושת מע"מ על מוצרי מזון או ששיעור המע"מ על מוצרי מזון נמוך במיוחד או לחילופין נהוג, מע"מ דיפרנציאלי. לדוגמא, באנגליה המע"מ על מרבית מוצרי המזון הבסיסיים הוא 0% ומע"מ רגיל נגבה על מוצרים כגון גלידות, מוצרי מתיקה, אלכוהול, חטיפים וכו'.
2. מכס. לחיוב נציין כי בשנים האחרונות ירדו שיעורי המכס על מוצרי מזון רבים, אך מנגד עדיין ישנם שיעורי מיסוי גבוהים על מוצרים אחרים דוגמת ירקות ופירות, דגים ומוצרי חלב. על מוצרי חלב לדוגמא קיים מכס של 55%, על חלקם מכס של כ-60% ובתוספת של 6.5 שקל לק"ג. המכס על דגים עומד על 15% ובחלקם ישנה תוספת של כמה שקלים לק"ג. על דבש קיים מכס של כ-17.3 שקל לק"ג, או 255%.
3. סובסידיה. במרבית מדינות העולם נהוגה סובסידיה למגדלים ולחקלאים, וכך גם בישראל. בניגוד לישראל, הסובסידיה בעולם מופנית ישירות למגדלים. בשווייץ, למשל, זכאים המגדלים לתמיכה ישירה מהממשלה, הן לפי כמות ייצור והן בסבסוד מכשור חקלאי כגון טרקטורים. בישראל, לעומת זאת הסובסידיה מתגלגלת על גב הצרכן. ראו את מחיר החלב כאן, שמורכב מ"מחיר מטרה", המחיר בו נמכר החלב הניגר מהמחלבה ליצרן. מחיר זה כולל בתוכו הגנת רווח למגדל הבקר ומתגלגל, בסופו של דבר, למחיר המוצר במרכולים.
4. כשרות. חובת הכשרות במדינת ישראל מביאה לגריעה של יותר מ-20% בימי העבודה. מפעל אשר מושבת בשבת ובחג בתוספת של כמה שעות לפני ההשבתה וכמה שעות לאחר ההשבתה מביאים לעלות תפעולית גבוהה למפעל וליחידת מוצר. משקולת כזו לא נהוגה, כמובן, בחו"ל.
הוסיפו לכל אלה עלייה חדה במחירי הארנונה, עלייה בשכירויות ובמחירי הנדל"ן, מחירי חשמל ומים גבוהים - ונבין מדוע מחירי המזון גבוהים כל-כך בישראל.
הבעיה האמיתית היא שלפנינו מעגל סגור, מעין משחק סכום אפס. מכסים וסובסידיות הרי נועדו, בבסיסם, לשמור על יכולת הייצור המקומית. מעבר לכך, גם אם נוריד מכסים, מע"מ וסובסידיות ממחירי המזון, ייאלץ האזרח הישראלי להשלים את אבדן המקורות של הממשלה מכיס אחר. עניין של סדרי עדיפויות, ויש שיאמרו: "לפחות תנו לאכול, נשלם במקום אחר אולי בשירותי בריאות, אולי בחינוך, אולי בביטחון, אולי ב..."
ואולי, רק אולי, הממשלה תמצא מקורות אחרים.
? הכותב הוא אנליסט בכיר במיטב דש ברוקראז'.
מצאתי כתבה היום בגלובס המביאה נסיון לתת מענה רציונלי ליוקר המחירים במרכול- תשפטו:
אז מה גורם למוצרים להיות יקרים כל-כך?
הנה ההסברים:
1. מע"מ. בישראל נהוג מע"מ אחיד לכל המוצרים, למעט פירות וירקות, שעומד היום על 18%. במדינות רבות בעולם, באירופה וארה"ב לא מושת מע"מ על מוצרי מזון או ששיעור המע"מ על מוצרי מזון נמוך במיוחד או לחילופין נהוג, מע"מ דיפרנציאלי. לדוגמא, באנגליה המע"מ על מרבית מוצרי המזון הבסיסיים הוא 0% ומע"מ רגיל נגבה על מוצרים כגון גלידות, מוצרי מתיקה, אלכוהול, חטיפים וכו'.
2. מכס. לחיוב נציין כי בשנים האחרונות ירדו שיעורי המכס על מוצרי מזון רבים, אך מנגד עדיין ישנם שיעורי מיסוי גבוהים על מוצרים אחרים דוגמת ירקות ופירות, דגים ומוצרי חלב. על מוצרי חלב לדוגמא קיים מכס של 55%, על חלקם מכס של כ-60% ובתוספת של 6.5 שקל לק"ג. המכס על דגים עומד על 15% ובחלקם ישנה תוספת של כמה שקלים לק"ג. על דבש קיים מכס של כ-17.3 שקל לק"ג, או 255%.
3. סובסידיה. במרבית מדינות העולם נהוגה סובסידיה למגדלים ולחקלאים, וכך גם בישראל. בניגוד לישראל, הסובסידיה בעולם מופנית ישירות למגדלים. בשווייץ, למשל, זכאים המגדלים לתמיכה ישירה מהממשלה, הן לפי כמות ייצור והן בסבסוד מכשור חקלאי כגון טרקטורים. בישראל, לעומת זאת הסובסידיה מתגלגלת על גב הצרכן. ראו את מחיר החלב כאן, שמורכב מ"מחיר מטרה", המחיר בו נמכר החלב הניגר מהמחלבה ליצרן. מחיר זה כולל בתוכו הגנת רווח למגדל הבקר ומתגלגל, בסופו של דבר, למחיר המוצר במרכולים.
4. כשרות. חובת הכשרות במדינת ישראל מביאה לגריעה של יותר מ-20% בימי העבודה. מפעל אשר מושבת בשבת ובחג בתוספת של כמה שעות לפני ההשבתה וכמה שעות לאחר ההשבתה מביאים לעלות תפעולית גבוהה למפעל וליחידת מוצר. משקולת כזו לא נהוגה, כמובן, בחו"ל.
הוסיפו לכל אלה עלייה חדה במחירי הארנונה, עלייה בשכירויות ובמחירי הנדל"ן, מחירי חשמל ומים גבוהים - ונבין מדוע מחירי המזון גבוהים כל-כך בישראל.
הבעיה האמיתית היא שלפנינו מעגל סגור, מעין משחק סכום אפס. מכסים וסובסידיות הרי נועדו, בבסיסם, לשמור על יכולת הייצור המקומית. מעבר לכך, גם אם נוריד מכסים, מע"מ וסובסידיות ממחירי המזון, ייאלץ האזרח הישראלי להשלים את אבדן המקורות של הממשלה מכיס אחר. עניין של סדרי עדיפויות, ויש שיאמרו: "לפחות תנו לאכול, נשלם במקום אחר אולי בשירותי בריאות, אולי בחינוך, אולי בביטחון, אולי ב..."
ואולי, רק אולי, הממשלה תמצא מקורות אחרים.
? הכותב הוא אנליסט בכיר במיטב דש ברוקראז'.
