אז למה בעצם אנחנו לבד?

אז למה בעצם אנחנו לבד?

לכל הגולשים כאן שאף פעם לא היו במערכת יחסים זוגית, האם אתם יכולים לנסות להסביר, מדוע? אני פונה במיוחד לאלו בגילאי 25 ומעלה.
האם אתם חושבים שיש בכם משהו דפוק? כמובן שאין בכוונתי לפגוע במישהו/י, פשוט אני לא יכולה שלא לתהות כך לגבי עצמי.

אני בת 28, אף פעם לא הייתי במערכת יחסים זוגית רצינית. יחסי מין? אני בתולה, אך התנסתי בדברים אחרים כשהייתי בת 16-17 עם מישהו שרצה אותי רק בתור יזיזה. אני די חסרת ביטחון, כשהייתי ילדה, הייתי חסרת ביטחון לגמרי ועברתי כמה דברים לא נעימים שרק הגבירו את חוסר הביטחון, היום כמובן אני במצב יותר טוב. במהלך השנים הרבה גברים רצו אותי, אך אני התייחסתי בביטול ודחיתי את כולם, האמת שהרחקתי את כולם סביבי כולל חברים וחברות מרצוני. חשבתי שאני יכולה להיות לבד אבל בשנים האחרונות אני מרגישה מאד בודדה. כמובן שהסביבה גם משפיעה עלינו, זוגיות, חתונה ילדים ורק אני כאילו נשארתי מאחור. נמאס לי לשמוע, "איך בחורה כזאת יפה לבד", "איך אין לך חבר"?, "לא יכול להיות" וכו...

איך אוזרים אומץ לפתוח דף חדש? כמובן שיש חשש שיסתכלו בעין עקומה, בת 28 ואף פעם לא היה לה חבר? כנראה משהו דפוק בה.
מצטערת אם התגובה שלי פסימית מדי, הייתי חייבת לפרוק קצת.
 

not lonely

New member
תפרקי חופשי

כל מה שנראה לך.
אני מבין חלק ממה שכתבת.
איך אוזרים אומץ לפתוח דף חדש? - לפי דעתי תרשמי לאתר הכירויות.
דבר שני, תשתתפי פה יתר. אני מצאתי שזה עזר לי קצת להוציא דברים החוצה. דברים שלא הייתי מדבר עליהם ביום יום.

מי שיסתכל עליך בעין עקומה אל תתקרבי אליו אפילו, הוא לא שווה אותך. כנראה שהוא דפוק בעצמו.
אני חושב שיש בזה משהו טוב אם הייתי מכיר בחורה כזאת.

לא קרה לי או שכן (ואני לא יודע) אבל אף פעם לא יצא לי לשאול אם היא בתולה או אם הייתה בזוגיות.

אה, וברוכה הבאה
 
אתה צודק

קודם כל, תודה על התגובה.
האמת שלכתוב בפורום הזה, זו כבר התחלה לא רעה. הרי קצת מביך לדבר על זה ופה לפחות יש אנשים שמבינים אותי ומרגישים פחות או יותר כמוני.
לגבי אתרי הכרויות, זה מרגיש שם כמו שוק בשר ודי מאולץ ולא טבעי אבל בטח הרוב מרגישים כמוני..אני מניחה שצריך להתגבר על התחושה הזאת.
 

not lonely

New member
ויש שם בשר איכותי


לא טבעי, יכול להיות.
אבל אם לא יוצא לך לפגוש הרבה בחורים ביום יום אז זאת אלטרנטיבה טובה.

אגב, אחלה ניק יש לך. שיר מעולה!
 

RoieS316

New member
פשוט קופצים למים

גם אני הגעתי למקום שהגעתי בגלל בעיות שונות ומשונות וכמובן חוסר ביטחון (הרי שם הקוד של כולנו הוא חסרי ביטחון בהווה או בעבר), ובסופו של דבר הכל עניין של פשוט להעיז ולנסות, על אף שזה מאוד קל לומר, קשה מאוד לבצע.

אז תנסי אתרי הכרויות, תשתלבי בפורום הזה שבנתיים עושה רושם שיש בו אחלה אנשים.
אולי את גם משדרת סוג של ריחוק, את צריכה לבדוק עם עצמך.
לא קרה לך שהתחילו איתך במקומות מסוימים?
 

iba90

New member
נו קדימה למה אתה מחכה?

חברה של המנהלת שלך צריכה לשמוע שאתה מחבב אותה!!! קפוץ למים ;)
 
אני בהחלט משדרת סוג של ריחוק

לא מתחילים איתי הרבה, נועצים מבטים ומסתכלים לא מעט, זה כן. אני יודעת שכלפי חוץ אני נראית סנובית ולא מעוניינת. אני בהחלט צריכה לעבוד על זה, להתסכל חזרה מדי פעם במקום להתעלם מרוב מבוכה..ורוב הפעמים אני נתפסת כמתנשאת.
 

not lonely

New member
אכן שרשרת נכון

זה נראה לך בגלל שמישהו כבר הגיב לפניך להודעה שלו
 

iba90

New member
הלוואי והייתי יודע...

קשה לנו להתקרב לאנשים/אנחנו מפחדים מדחייה/אנחנו לא מאמינים בעצמינו/יש לנו דימוי עצמי נמוך/אנחנו לא מעריכים את עצמינו/אנחנו משדרים סגירות/סנוביות/קשה לנו לעשות מהלכים/אנחנו הססניים/אנחנו לא החלטיים...אלה רק חלק מהסיבות הכלליות...כל אחד ואיל שהוא מרגיש
 

GalaxyVoice

New member
תפרקי כמה שבא לך

בשביל זה הפורום הזה קיים


במקרה שלי, הסיבה העיקרית ללמה אני בתול ללא כל ניסיון בתחום הזה היא שאני אף פעם, אבל אף פעם לא ניסיתי להתחיל עם מישהי ...
למרבה הפלא, היו כאלו שהתחילו איתי (אפילו בצורה דיי אגריסיבית) ואני דחיתי אותן.
הבעיה העיקרית שלי שאני לא מסוגל לראות את עצמי במערכת יחסים בכלל . לא מסוגל אפילו לדמיין את זה, וזה פשוט נראה לי מוזר.
יש לי גם חרדה חברתית במידה מסויימת אז זה גם מוסיף, אבל היא לא כזאת דומיננטית כמו שהייתה פעם (יש לי קטעים מוזרים שאני מפחד פתאום להגיד למישהו שפגשתי שלום אם אני רואה אותו במקום אחר).
אבל כן. אני אלך עם העובדה שלא התחלתי אף פעם עם מישהי כסיבה דיי טובה ללמה אני בתול בגיל 25
 
מבינה אותך

כל החיים לבד ופתאום להכניס מישהו/י לחייך, קצת קשה.

תודה על התגובה.
 

supersonic777

New member
תראי,אם את הולכת לפסיכולוגית,תאמר לך שיש בעיה

השאלה:האם את חושבת שיש בעיה...?
"בעיה",רק אם את רוצה לקרוא לזה "בעיה".
אגב,ה"בעיה",מפריעה לך ביום יום,בהתנהלות העצמית שלך?
אז את לבד,"סו וואט"!
את תכירי,אין לך מה לדאוג.
 
אני אישית לא חושבת שיש טעם ללכת לפסיכולוג

במקרה שלי כמובן, הרי אני מודעת לכל ה'בעיות' ויודעת ממה זה נובע..שום פסיכולוג או מאמן אישי או Whatever לא יוכל לעזור לי. הבנאדם היחידי שיכול לעזור לי זו רק אני, אף אחד לא יעשה את הדברים בשבילי.
אני מקווה שאני אכיר מתישהו, הרי אף אחד לא רוצה להישאר לבד בעולם האכזר והמנוכר שלנו. כל אחד צריך לחזור לפינה השקטה שלו ולהיות מוקף חום ואהבה..מה שבאמת חסר בעולם.
 

חמוד1975

New member
מזדהה עם רוב דברייך

אני במצב דומה לשלך. "נשארתי מאחור" ואנשים שלא ממש קרובים אלי לא מבינים למה. אני כן מבין, רק מקווה שזה איכשהו ישתנה, אבל תוך כדי זה שאשאר נאמן לעצמי. אחרת עדיף לי להשאר לבד (וגם זה לא יהיה אסון בשבילי).
לגבי פסיכולוג/מאמן אישי, יש לא מעט שזה טוב להם. לעומתם, יש אנשים בעל אופי חזק ועקשני, שקשה להשפיע עליהם מבחוץ. תמיד ידעתי שאני כזה, אבל אחרי שניסיתי פסיכולוגים ומאמנת אישית ולא היו לזה כל תוצאות בשטח, הבנתי סופית שזה לא "תלוי בדבר". אולי גם את כזאת, ואם כן, אז צודקת לגמרי בדברייך שאת היחידה שיכולה לעזור לעצמך.
לגבי אתר היכרויות- זה באמת לא דבר רע, רק מציע לקחת את זה באיזי ולא במינון גבוה מדי. מי ש"עושה מזה פרוייקט" ולא מצליח, הרבה פעמים מוצא את עצמו מיואש יותר מאשר קודם. סה"כ הסיכוים שם נמוכים מאוד, אבל בהחלט קיימים.
אני תמיד מעדיף להכיר במסגרות יומיומיות (לימודים, עבודה, חוגים) או דרך חברים, מטעמים מובנים.
אולי הסביבה שופטת את חוסר הזוגיות כחיסרון, כמשהו "לא בסדר". אבל פשוט אין טעם לשקוע בזה. חייבים להיות נאמנים לעצמנו ולקוות שנמצא מישהו שיעריך את זה, ולא יראה בתוצאות של זה עד כה פגם. אולי במקרים מסויימים אפילו אף יראה בכך יתרון.
מאחל לך המון בהצלחה:)
 

tull383

New member
ממש הזדהיתי עם דבריך


כאילו אני כתבתי את זה...

היום אני במצב רוח עצוב משהו. אני מרגישה כ"כ תקועה.

לרוב אני משדרת סוג של ריחוק שאנשים מפרשים כסנוביזם.
היום התחיל איתי מישהו חמוד (!) בדרך הביתה. ניסה לדבר איתי.. ואני... למרות שחשבתי שהוא נראה טוב, למרות שהוא הצליח להצחיק אותי בחצי דקה של שיחה, לא ידעתי איך להמשיך, שמתי ברקס, אמרתי שאני ממהרת והלכתי...


אני פשוט לא יודעת בגילי להתנהג בסיטאוציות כאלו, אחרי שנים של הדחקה
ובנוסף לזה אני מפחדת מהרגע בו אני אצטרך להסביר את מצבי. מהעין העקומה....

סליחה על התגובה הפסימית
תדעי שאת לא לבד
 
למעלה