"אז למה לא אמרת?..."
נכון יש ת'קטע שעד שלא תגיד לאנשים (גברים או נשים ללא יוצא דופן) על משהו שמפריע/מטריד לך הם לא ידעו וישנו את ההתנהגות שלהם
אבל מה אם כן מעירים- והם לא עושים עם זה כלום
יש אחד אצלי בבסיס, שיש בו הרבה דברים מעצבנים. אני אופטימית, אז מדי פעם אני מעירה לו בקטנה שלא יעלב, שזה לא נעים וזה מציק (נגיד שהוא נכנס לי למשרד ומזמר בקולי קולות תוך כדי זיוף גמור והרס מוחלט של השיר שמתנגן בדיוק ברדיו) אבל, למרות זאת הוא לא מפנים את זה ומיישם לאורך זמן. נראה לי זה קטע גברי. אני הרבה יותר בטוחה ש-בת היתה מתחשבת בי וזוכרת, שלידי לפחות לא לעשות דברים כאלה שממש שמחרפנים אותי. וגם אם היא לא היתה זוכרת- היא היתה קולטת ישר את הפרצופים שלי והתגובות החמוצות נוכח ההתנהגות החוזרת הזאת, והוא מסרב לקלוט!
. קורה גם לכם דברים כאלה
מה דעתכם
נכון יש ת'קטע שעד שלא תגיד לאנשים (גברים או נשים ללא יוצא דופן) על משהו שמפריע/מטריד לך הם לא ידעו וישנו את ההתנהגות שלהם
