אז מה אתם אומרים? הנשיא האנס קצב סוף סוף משתחרר

[סיגלית 2014]

אז מה אתם אומרים? הנשיא האנס קצב סוף סוף משתחרר

קצב, כזכור, נידון לשבע שנות מאסר ועד כה ריצה חמש מהן (יותר משני שליש מעונשו).
עדיין מסרב להביע חרטה מפורשת על מעשיו.
לאחר שהפרקליטות זכתה לגיבוי מוועדת השחרורים פעמיים שלא לשחרר את קצב, היום סבורים שהעונש וההרתעה מיצו את עצמם והוחלט לשחררו.

מה דעתכם?

 

[מאלף שבלולים]

מה זה סוף סוף

את נשמעת מרוצה.
האיש הבזוי הזה צריך להרקב בכלא

 

[סיגלית 2014]

לא הבעתי את דעתי

אלא הצגתי עובדות.
אני לא חושבת שצמד המילים "סוף סוף" אמור לרמוז שאני מרוצה מההחלטה (במיוחד כאשר הן נכתבו לאחר צמד המילים "הנשיא האנס").
המילים הללו נכתבו על סמך העובדות, שהנושא לדעתי נלעס מכל כיוון אפשרי, שועדת השחרורים של בתי הסוהר שוב התכנסה, בפעם השלישית, לאחר שדחתה את בקשתו לשחרור פעמיים.
ואם מעניין אותך מהי דעתי: למרות שלא הייתי משתמשת במילים שאתה השתמשת, אני לא חושבת שצריך לשחרורו שחרור מוקדם. והסיבה היא כי אני לא חושבת שצריך להתייחס אליו כמו אל כל אסיר. הוא היה אזרח מספר אחת, למען השם.
לדעתי דווקא אלו שיש להם תפקידים משמעותיים במדינה (שאמורים לשמש דוגמא), צריכים להיענש בחומרה ולא לקבל פרסים. יהיו שיגידו שכולם שווים בפני החוק, אבל סליחה, יש הבדל בין נשיא המדינה לבין השכן שלי. על השכן שלי אף אחד לא יסתכל, על הנשיא כן.
חוץ מזה יש לי את הדעה שלי לגבי עברייני מין (ואני מתכוונת לאלו שבאמת פשעו ולא לאלו שהעלילו עליהם, כי גם זה קיים בעולמנו) וברשותך אשאיר אותה לעצמי.

 

[מ י ס ט ר גונס]

לדעתי זה כבר לא משנה אם ישוחרר

הבן אדם שהיה דמות ציבורית בכירה, נשיא מדינה כבר לא יוכל להראות את פניו בציבור.
&nbsp
לעולם ועד הוא יזכר כאנס שפל ואין משמעות לאם ישב חמש שש או שבע שנים בכלא.
&nbsp
מה שיותר מענין זה המונולוג שנתנה לוסי אהריש בטלויזיה:
&nbsp

 

[סיגלית 2014]

צודקת, אבל...

מה שהכי חשוב הוא מה שקורה בארץ: כשמחבל דוקר אנשים ברחוב , באו"ם מכנסים את מועצת הביטחון כדי לדון מדוע כוחות הביטחון במדינת ישראל ירו בו.

 

[אריק בד חביב]

אין לי דעה

אמנם האיש השחצן והיהיר הזה מעורר בי את כל רגשֵי "שנאת בני אדם", אבל אין קשר בין אי חיבתי אליו לבין הדרך בה החוק פועל במדינת ישראל.
מטריד אותי מאוד, שעדיין רואים בנאנסות ובארגוני הנשים את האלים, את "הפושע" , בעוד שהחריאט הזה הוא הפושע, ולעולם לא הקרבן.

 

[סיגלית 2014]

אותי מטריד דבר אחר

ארגוני נשים ימשיכו להשמיע את קולם, על כל מקרה (ולא רק של נשים, יש גם קורבנות נערים וגברים)
אבל מה שמטריד אותי הוא התדירות שבה אני שומעים על מקרים כאלו.
שהייתי נערה ובחורה צעירה שמעתי על מקרי אונס, מעשי סדום, מעשים מגונים וכדומה בתדירות הרבה יותר נמוכה (אז, לא שמעתי על המושג "הטרדה מינית" ולא הייתי מודעת אליו למרות שחוויתי הטרדות ולא פעם).
היום, אני שומעת על הנושאים הללו כמעט כ-ל יום. באחד הימים שאלתי בקול רם בבית:"אלוהים אדירים, מה קרה לגברים במדינה שלנו?!?"
נשיא, חברי כנסת, שר בממשלה (בזמנו המקרה של השר איציק מרדכי), קצינים במשטרה, מפקדים בצבא, רבנים (שפוצעים גם נשמות של בנים), נערים תיכוניסטים, אבות לבנות, סבים לנכדות.
מה קורה פה לעזאזל? איפה טעינו?

 

[אריק בד חביב]

זה תוצאת חינוך

במהלך שנות ה- 90 ואפילו לפני של המאה הקודמת, הקדשנו שעות רבות במערכת החינוך ללמד נערות ונערים את גבולות המותר והאסור. לדעתי זו אחת התוצאות המופלאות של חינוך זה. נשים וגם גברים [ מעט מאוד ] לא שותקים יותר. לא מוכנים לשתוק.
שום דבר לא השתנה, המודעות, התקשורת, המשטרה אלה הם שהשתנו לטובה, בזכות הפתיחות והרידיעה שברוב המקים, נשים צודקות!

 

[סיגלית 2014]

אתה חושב?

קשה לי להאמין שאלו רק המודעות והפתיחות.
זה נכון שיש הרבה יותר מהן היום, אבל קשה לי להאמין שתדירות וכמות המעשים הללו לא השתנתה.
לדעתי היום יש יותר מקרים. יש יותר "זרימה" (והכוונה לזרימה שפוגעת), היום הכל יותר זמין, הכל נתפס אחרת.

אני מקווה שאתה צודק.

 

[אריק בד חביב]

זו דעתי

ברור שאינני יכול באמת לבססה על מחקרים, עובדות סטטיסטיות, אלא רק על פרק הזמן הסביר משנות התשעים ל- 2016, משהו כמו 25 שנים לערך, והידיעה שלי כמורה וכמחנך על הרבה עבודה בכיתות סביב נושא זה, החוק למניעת הטרדה מינית וכו'

 

[סיגלית 2014]

אני הייתי תיכוניסטית בשנות התשעים

ועשר שנים לאחר מכן הפכתי למורה (לתקופה מוגבלת).
אני לא זוכרת שדובר הרבה על הנושא בשתי התקופות. אני רק זוכרת שבסביבות כיתה ט' יצא לי לשמוע רופא שהגיע לבית הספר ודיבר על סמים באופן כללי ובמיוחד על סם האונס. המשפטים שלו על כל העניין של שתייה (לא רק אלכוהול) שלא מגיעה בתוך בקבוק עם מכסה, זכורים לי עד היום, גם לאחר קרוב ל-25 שנה.
היום יוצא לי לשמוע על סם האונס פעמיים בשבוע לפחות.
המשטרה מדווחת על לפחות 3 מקרים בשבוע בהם יש תלונה הקשורה לסם האונס (ואלו רק המקרים המדווחים). לא נשמע לי הגיוני שהשימוש בסם הזה היה כל כך נפוץ גם מלפני 25 שנה. אם כן, ואני טועה, אז הדבר הזה מבשר רק רעות.
כי אם כן, יותר מ-25 שנה לא מצאו לכך פתרון או גורם מרתיע, זה רק יחמיר.

לגבי החוק למניעת הטרדה מינית, יצא לי לשמוע רק מהתקשורת ובמיוחד סביב פרשת הנשיקה של חיים רמון.

 

[אריק בד חביב]

לא היית בביה"ס שלי :-ׂ

לא הייתי מחנך שלך...
וכנראה המלייה שהסתובבתי אתו של אנשי חינוך, לא כלל אותך

זו עדיין אמונתי התמימה, ששנות ה- 90 וגם שנות ה- 2000 יצרו את המודעות הרצינית ביותר לזה.

 

[אריק בד חביב]

מה?? את רצינית?

באמצע שנות ה- 2000, אולי גם בראשיתן זה היה ידוע. הבת שלנו שירדה לאילת עם חברות קיבלה הדרכה מפורטת איך לשמור על פחית השתייה בידיה, לא לקבל משקה מאף אחד, לקנות רק לעצמה פחית/בקבוק סגורים לגמרי.

 

[סיגלית 2014]

ממי קיבלה הדרכה?

ממך או ממערכת החינוך?
בחייאת אריק. כשאני הייית תלמידה ביסודי היו שיעורי חינוך מיני עם אחות בית ספר.
כשהפכתי למורה, גם בבית ספר יסודי, לא רק שלא הייתה אחות, לא היו שיעורי חינוך מיני. התחננתי בזמנו בפני המנהלת שתביא מישהו מבחוץ שידריך את הילדים כי לפי השאלות ששאלו אותי ראיתי את הבורות האיומה (הייתי מורה למדעים והם שאלו אותי לא פעם על הנושא). היא לא הסכימה וטענה שהנושא נמצא בתוכנית הלימודים של כיתה ז'. בעבר לימדתי גם בכיתות ז' וידעתי בדיוק למה היא מתכוונת. זה לא היה חינוך מיני ולא בטיח. אבל לא התווכחתי איתה.

נכון שאני נכנסת כאן גם לנושא מעט שונה, אבל זה מדגים עד כמה מערכת החינוך לוקה (או לפחות לקתה בתקופתי) בחסר.
טוב לשמוע שלך הייתה הזדמנות לראות כיצד מחנכים על הטרדות מיניות. אבל הבת שלך, קיבלה את ההדרכה שאתה מדבר עליה מבית הספר? אני בספק.

 

[אריק בד חביב]

במקרה דנן

כמו שאני מניח גם אתך ובוודאי עם ילדייך/ילדותייך אין צורך לביה"ס. אבל באמת באמת - אני לא ממציא על מנת להשוויץ, אני יודע לא רק עליי, אלא על עוד קבוצות של מורות-ורים שעשו זאת.
אינני מאמין לרגע שעכשיו יש יותר מפגעים-ות מינית מבעבר.
[ וראי סיפור חיים יבין, ובת זוגי ספרה לי על חברתה שהוטרדה על ידי שחקן ידוע, והיא "ריחמה" עליו לכן לא התלוננה כנגדו

] שני הסיפורים אינם בשנות ה- 90 אלא לפניהם, נשים לא התלוננו, זו היתה "הנורמה" האיומה. היום הנורמה השתנתה.
אם כי דנה רון שמנסה להרוויח עוד כמה קופיקות ממה שאמר לה עורך האח הגדול, מגעילה אותי ברמות.

 

[סיגלית 2014]

לצערי הרב, איני סומכת על בית הספר

אני סומכת רק על עצמי ואני מדברת עם הילדים שלי. אם הנושאים עולים גם בבית הספר, עוד יותר טוב.
זו גם הסיבה שאני לא יכולה להבין הורים שלא מדברים עם הילדים שלהם על מין ובחלק גדול מהמקרים הסיבה היא כי הם לא רוצים לעורר את הסקרנות שלהם (wtf??). בחלק אחר מהמקרים זה בגלל מבוכה. אז אם הם מעדיפים שעדיף לא להיות מובך ובכך להשאיר את הילדים עם בורות.... נו, טוב.

לא רמזתי שאתה ממציא

וטוב שהיו וישנם. אני פשוט לא זוכרת הרבה בנושא מתקופת בית הספר.
עצוב לקרוא את מה שאתב כותב ואני לא חושבת שמדובר רק ב"רחמים", אלא לא לכולן יש את כוחות הנפש להילחם. דוגמאות אפשר גם להביא מתקופות המתוארות בתנך.
לגבי כאלו ש"עולות על הגל" ומנצלות את העניין לתועלת אישית, מבחינתי זה גועל נפש! אבל במקרה של האח הגדול (לא ראיתי רק קראתי על זה), לדעתי היא צודקת אבל היה צריך להוריד לו את הראש כבר אז. "ההתעוררות" שלה היום מדיפה ריח לא כל כך טוב.