ויקטור החתול
New member
אז מה היה לנו.... ? (פריקת תסכול)
ארוך וחופר, אבל חייבת לפרוק את זה !
הריון 5 הסתיים בהפסקת הריון בגרידה בשבוע 14 (בעקבות תורשה של ממצא גנטי ידוע).
8.5 שבועות עד למחזור המיוחל כבר הדליקו לי כמה נורות אדומות אבל הרופאים איתנים בדעתם שאין סיבה שתהיה בעיה ולהמתין - המחזור מגיע ובקושי יום של דימום.
כאן כבר ברור לי שמשהו ממש לא תקין, מזל שהקשבתי לעצותיה המעולות והמנוסות של מרעישה (תודה !) וכבר קבעתי תור להיסטרו אבחנתית וגם ניתוחית מראש (בכל זאת ההיסטוריה שלי מלמדת על נטייה להידבקויות).
נלחמת שבוע כבר בביטוח הפרטי היקר ממש, שעשיתי במיוחד עבור נושאים כאלו של פרוצדורות ניתוחיות מהקלה לקשה ושכחו להגיד לי שיש החרגה לפוריות. רק שבשביל זה בעיקר עשיתי אותו וכבר משלמת עליו 3 שנים והסוכנת בזמנו אישרה שלא תהיה בעיה כזו...
אתמול היסטרו אבחנתית אצל גולדשמיט - פחות מ3 דקות של בדיקה. ישר איתר 5 שאריות, חלקן עם זרימה והידבקויות שאחת מהן רצינית ושוב יצרה מחיצה די גדולה. כל זה רק בדופן השמאלית של הרחם. הפסיק ואמר שאין טעם להמשיך ואת השאר כבר יראה בניתוחית ויטפל בהתאם.
שאל אם קצב עשה את הגרידה. כבר יצא לו לראות הרבה מקרים של שארית ואפילו 2 או 3, אבל אצלי נראה שממש נעשתה עבודה חלקית ולא יסודית בכלל (אמממ.... הוא דווקא היה מאד נחמד והחזיק לי את היד בעודי בוכה ועד שנרדמתי, אבל כנראה לא עשה עבודה טובה כ"כ בגרידה עצמה).
אמר שחייבים להזדרז, כי טיפול כרגע יהיה הרבה פחות קשה על הרחם מאשר בעוד מס' חודשים ומזל שבאתי ישר אחרי ולא המתנתי, כי יש סיכוי שהייתי סובלת מהשלכות חלילה.
נלחצת ממש, בחשבון פשוט - בכל הריון ספונטני אצלנו יש סיכון של 50 אחוז לתסמונת ואם נחליט, אז סיום הריון. בגרידה. שוב. ונראה שהרחם שלי נלחמת חזרה.
גם גולדשמיט העיר בעדינות, מס' הפרוצדורות הפולשניות האלו מתחיל להשפיע. הרחם רגישה ומגיבה יותר וכל אחת מהן מקרבת אותי לסוף קריירת הפוריות שלי, אם לא תוביל לשם ישירות וחייבים לקחת את זה כבר בחשבון.
בום !
יום ראשון ניתוחית.
מקווה ממש שיעבור בקלות (על הרחם האומללה שלי).
הראש סחרחר כבר מכל תסריטי האימה האפשריים.
וזיו שלי, זיו חיי, הקטן והמתוק בן השנתיים שלי, נס בפני עצמו, הוא כ"כ משמח אותנו שרק רצינו עוד אחד.
אנחנו לא גרידיים, אין ציפיות וחלומות כבר אפילו על יותר ילדים משניים...
הלוואי שנזכה לשני.
ארוך וחופר, אבל חייבת לפרוק את זה !
הריון 5 הסתיים בהפסקת הריון בגרידה בשבוע 14 (בעקבות תורשה של ממצא גנטי ידוע).
8.5 שבועות עד למחזור המיוחל כבר הדליקו לי כמה נורות אדומות אבל הרופאים איתנים בדעתם שאין סיבה שתהיה בעיה ולהמתין - המחזור מגיע ובקושי יום של דימום.
כאן כבר ברור לי שמשהו ממש לא תקין, מזל שהקשבתי לעצותיה המעולות והמנוסות של מרעישה (תודה !) וכבר קבעתי תור להיסטרו אבחנתית וגם ניתוחית מראש (בכל זאת ההיסטוריה שלי מלמדת על נטייה להידבקויות).
נלחמת שבוע כבר בביטוח הפרטי היקר ממש, שעשיתי במיוחד עבור נושאים כאלו של פרוצדורות ניתוחיות מהקלה לקשה ושכחו להגיד לי שיש החרגה לפוריות. רק שבשביל זה בעיקר עשיתי אותו וכבר משלמת עליו 3 שנים והסוכנת בזמנו אישרה שלא תהיה בעיה כזו...
אתמול היסטרו אבחנתית אצל גולדשמיט - פחות מ3 דקות של בדיקה. ישר איתר 5 שאריות, חלקן עם זרימה והידבקויות שאחת מהן רצינית ושוב יצרה מחיצה די גדולה. כל זה רק בדופן השמאלית של הרחם. הפסיק ואמר שאין טעם להמשיך ואת השאר כבר יראה בניתוחית ויטפל בהתאם.
שאל אם קצב עשה את הגרידה. כבר יצא לו לראות הרבה מקרים של שארית ואפילו 2 או 3, אבל אצלי נראה שממש נעשתה עבודה חלקית ולא יסודית בכלל (אמממ.... הוא דווקא היה מאד נחמד והחזיק לי את היד בעודי בוכה ועד שנרדמתי, אבל כנראה לא עשה עבודה טובה כ"כ בגרידה עצמה).
אמר שחייבים להזדרז, כי טיפול כרגע יהיה הרבה פחות קשה על הרחם מאשר בעוד מס' חודשים ומזל שבאתי ישר אחרי ולא המתנתי, כי יש סיכוי שהייתי סובלת מהשלכות חלילה.
נלחצת ממש, בחשבון פשוט - בכל הריון ספונטני אצלנו יש סיכון של 50 אחוז לתסמונת ואם נחליט, אז סיום הריון. בגרידה. שוב. ונראה שהרחם שלי נלחמת חזרה.
גם גולדשמיט העיר בעדינות, מס' הפרוצדורות הפולשניות האלו מתחיל להשפיע. הרחם רגישה ומגיבה יותר וכל אחת מהן מקרבת אותי לסוף קריירת הפוריות שלי, אם לא תוביל לשם ישירות וחייבים לקחת את זה כבר בחשבון.
בום !
יום ראשון ניתוחית.
מקווה ממש שיעבור בקלות (על הרחם האומללה שלי).
הראש סחרחר כבר מכל תסריטי האימה האפשריים.
וזיו שלי, זיו חיי, הקטן והמתוק בן השנתיים שלי, נס בפני עצמו, הוא כ"כ משמח אותנו שרק רצינו עוד אחד.
אנחנו לא גרידיים, אין ציפיות וחלומות כבר אפילו על יותר ילדים משניים...
הלוואי שנזכה לשני.
