אז מה לעשות עם התחמשות אויבים, לפעול או להמתין?

Harrington

Well-known member
מנהל
חברנו @אבי בן 1231 העלה כאן מספר פעמים את הנושא שלא הגיוני שישראל לא פועלת נגד אויבים, כאשר אנו יודעים שיש להם אמצעי לחימה רבים שמכוונים נגדנו. טענה זו עלתה ביחס לרצועת עזה, ביחס לחזבאללה ובכלל.

סוריה נחשבה במשך שנים רבות אחת האיומים הגדולים על ישראל. בוודאי ברמת המדינה. היה ידוע שיש לה נשק לא קונבנציונלי וגם כמויות נשק קונבנציונלי לא מבוטלות שבהיעדר אויבים אחרים, כוון נגדינו והמתין ליום פקודה. ישראל נערכה לכך הגנתית בעיקר, אך בחרה שלא ליזום מלחמה לפגיעה בכל הטוב הזה.
כעת אנו רואים שצדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים. החליט מי שהחליט ושינה את פני המזרח התיכון והופ, נוצרה לישראל הזדמנות להשמיד את כל האמל"ח הסורי במספר ימים וללא סיכון אף לא חייל ישראלי אחד.

מצד שני האמל"ח ברצועת עזה, אלמלא היו לנו אמצעי הגנה טובים נגדו, משהו שהתפתח רק בעשורים האחרונים כידוע וגם אז לא מהווה הגנה הרמטית, הופעל נגדנו במלואו עד שבמלחמה שלא אנחנו יזמנו אותה, החלטנו להיכנס ולהשמידו. כנ"ל מול חזבאללה שעדיין יש לו אמל"ח רב שאנחנו לא מטפלים בו משום מה.

אז מה הנכון? לפעול כאילו כל דבר יכול להיות מופעל נגדינו מחר, מה שאומר למשל, שהיינו צריכים כבר מזמן ליזום מלחמה מול סוריה ולסכן בה את חיי חיילינו ופגיעה בעורף (בוודאי לפני מערכות ההגנה האוויריות הנוכחיות שלנו), או להמתין לראות מה יתפתח ועד אז לפעול בדרכי הרתעה ולקוות לטוב?
 

חורזת באהבה

Well-known member
מנהל
חברנו @אבי בן 1231 העלה כאן מספר פעמים את הנושא שלא הגיוני שישראל לא פועלת נגד אויבים, כאשר אנו יודעים שיש להם אמצעי לחימה רבים שמכוונים נגדנו. טענה זו עלתה ביחס לרצועת עזה, ביחס לחזבאללה ובכלל.

סוריה נחשבה במשך שנים רבות אחת האיומים הגדולים על ישראל. בוודאי ברמת המדינה. היה ידוע שיש לה נשק לא קונבנציונלי וגם כמויות נשק קונבנציונלי לא מבוטלות שבהיעדר אויבים אחרים, כוון נגדינו והמתין ליום פקודה. ישראל נערכה לכך הגנתית בעיקר, אך בחרה שלא ליזום מלחמה לפגיעה בכל הטוב הזה.
כעת אנו רואים שצדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים. החליט מי שהחליט ושינה את פני המזרח התיכון והופ, נוצרה לישראל הזדמנות להשמיד את כל האמל"ח הסורי במספר ימים וללא סיכון אף לא חייל ישראלי אחד.

מצד שני האמל"ח ברצועת עזה, אלמלא היו לנו אמצעי הגנה טובים נגדו, משהו שהתפתח רק בעשורים האחרונים כידוע וגם אז לא מהווה הגנה הרמטית, הופעל נגדנו במלואו עד שבמלחמה שלא אנחנו יזמנו אותה, החלטנו להיכנס ולהשמידו. כנ"ל מול חזבאללה שעדיין יש לו אמל"ח רב שאנחנו לא מטפלים בו משום מה.

אז מה הנכון? לפעול כאילו כל דבר יכול להיות מופעל נגדינו מחר, מה שאומר למשל, שהיינו צריכים כבר מזמן ליזום מלחמה מול סוריה ולסכן בה את חיי חיילינו ופגיעה בעורף (בוודאי לפני מערכות ההגנה האוויריות הנוכחיות שלנו), או להמתין לראות מה יתפתח ועד אז לפעול בדרכי הרתעה ולקוות לטוב?
מה יצא מההמתנה ?
 
למעלה