אז מה לעשות?

אז מה לעשות?

היי מנסה להציג את הבעיה בקצרה אך היא כבדה ומסובכת ומבקשת לקבל עצה. אני בת בוגרת בשנות ה20 לחיי יש לי אח נוסף מבוגר ממני שחי בבית עם הוריי ,שכלתי אחות לפני כ5 שנים שנפטרה באופן מפתיע בשנות העשרים לחייה.הבעיות במשפחתי היו עוד לפני שאיבדנו את אחותי אך הם החמירו בצורה משמעותית אחרי מותה.אבי פשט רגל לפני שנים רבות ומאז לא התאושש כלכלית,הוא שוקע בחובות שאינו מסוגל להחזיר ואף מסבך כלכלית את כל החיים בסביבתו בעיקר את אחי הגדול .מאז מות אחותי, החל אבי ללוות כספים בכל דרך אפשרית ובכל מחיר.הרבה בני משפחה וחברים נתקו קשר ואחי מצוי בחובות גדולים שאבי אחראי להם וגורמים לכך שלא יוכל לצאת לחיים עצמאיים. אמי הפסיקה לעבוד סמוך למות אחותי ומאז לא עבדה.מאז מות אחותי היא הולכת ושוקעת בדיכאון עמוק שמתבטא בחוסר מעש מוחלט היא יושבת בבית ולא מתפקדת.במהלך כל היום היא צועקת ומאשימה וכועסת על אבי שחייה נהרסו ומאשימה אותו בהכל.בנוסף היא אינה אוכלת והגיעה לתת משקל.אף אחד מבני משפחתי לא מוכן לקבל עזרה מקצועית ואין לנו את האמצעים הכלכליים גם אם רצינו. אני בארבע השנים האחרונות התרחקתי מהבית וגרתי גם בחו"ל וגם בערים אחרות בארץ.לאורך כל הזמן אני מדווחת ויודעת מה קורה בבית.נכון להיום חזרתי הביתה למספר חודשים המצב בבית נראה חסר מוצא יותר מאי פעם והורי פונים אליי למצוא פתרונות. מבקשים ממני להתערב ולעזור.מצד אחד מאוד הייתי רוצה לעזור ומצד שני אין לי את היכולת.המטלות האלה כבדות עליי וגדולות עליי ונראה לי שעזרה מקצועית זאת הדרך היחידה לצאת מהבור.לא יודעת איך לעמוד מול הוריי,איך להסביר להם שאני לא מסוגלת לסדר להם את העיניינים.רוצה לציין שלאורך השנים נתתי לאבי כספים שהרווחתי בעבודה קשה אך לא שקעתי בחובות כמו אחי.יחד עם זאת אני בתחילת חיי ורוצה לבנות אותם. מבחינה רגשית קשה לי, אני מרחמת עליהם. אז מה לעשות?
 
אני מבינה את הקושי שלך , את מתמודדת עם הרבה.

אני חושבת שאת נוהגת בחוכמה ומצליחה לא ליפול כלכלית ורגשית למקום של שאר בני המשפחה אבל יש גבול למה שאת יכולה לעשות בשבילם. מי שרוצה שינוי צריך לנוע קדימה בכוחות עצמו והורייך ואחיך צריכים להבין שהם צריכים עזרה. פנו אלי דרך הפורום לפני מספר ימים עם הצעה להפנות משפחות שאבדו ילד וזקוקים לטיפול שהינו ללא תשלום, המספר הוא: 02-6449666 . מה שאת יכולה עוד לעשות למען משפחתך זה לעודד אותם ללכת לטיפול וזהו. שום דבר שתעשי למענם לא יעשה שינוי אלא אם יטפלו במצב שלהם ויעשו החלטה להתחיל לחיות ולא להעמיס את העול הנפשי שלהם על אחרים. את צריכה אם ילכו לטיפול או אם לא ,לנהל את חייך, לצאת, לבלות,לשמוח וככל שאת יכולה להניח לדאגה למשפחתך ולקיים את עצמך ברווחה רגשית וכלכלית. אני גם חושבת שאינך צריכה לתת למשפחתך כסף יותר כי את ממשיכה את התלות שלהם בך ואת צריכה כיום לדאוג לעצמך גם כן. למרות הקושי שלך, כאשר תביני שאינך יכולה באמת לעזור להם אלא הם לעצמם, תוכלי לנתק לפחות חלק מהרגשות שלך מול המצב הקשה ולעזור להם יותר. מקווה שדברים יסתדרו בעבורך.
 
תראי, מצד אחד זו משפחתך ואין מה

לעשות. לא תוכלי לחיות בתחושה שח``ו יקרה משהו ויכולת לעזור ולא עשית זאת. מצד שני את יכולה לסבך את חייך עם הבלאגן הזה. אז בכ``ז אלו הורייך ובתור אחת בוגרת ומכירה את המצב לעומקו תדעי לעשות את האבחנה בין לעזור ללהיות משועבד. תעזרי, זו משפחתך. אם הם צריכים כסף ויש לך ממה לתת אפי` שמדובר בסכום פעוט, אז תעזרי. תחסכי אותו המדי כמה זמן זה יצטבר לסכום מכובד. אבל אל תסכימי להרוס חייך בשל כך. תצליחי.
 
למעלה