אם אתה מחפש את הנוסחה המושלמת...
אז אין. הכל תלוי בסיטואציה ובמצב. אני למשל - לא נענית לחיזור של גבר שמתחיל איתי ברחוב, או ברמזור, או באוטובוס, זה פשוט נראה לי כל-כך סתמי, כל-כך "על-הדרך", כל-כך "יאללה מ'כפת לי לנסות". מה כן עושה לי את זה ? חוש הומור, ונכונות להשקיע . אם למשל אני הולכת עם חברה ברחוב .. ומישהו עוצר ואומר לה "יו .. איך אני מקנא בך !!!, אפשר להתחלף איתך ל3 דקות ? בבקשה ?!?! את תעשי אותי הבן אדם הכי מאושר." זה קרה לי.. זה הצחיק אותי , זה החמיא לי , זה היה הכי לא שגרתי שיש. (לא יצא מזה כלום בסוף, אבל הייתה התחלה של משהו) מה עוד ? הלכתי לקנות חולצה, ובחנות הסתובב לידי מישהו, אפשר להגיד שכמעט נדבק אליי באופן מעורר סימני שאלה. בסוף, עד שמצאתי חולצה אחת יחידה, שהתאימה לי, מדדתי אותה - ואז שמתי אותה רגע בצד, והלכתי לראות אם יש אותה בצבע אחר ... הסתבר לי שלא , זו הייתה החולצה היחידה. חזרתי לקחת את אהבתי הראשונה, אך אבוי ! אני רואה את הבחור בקופה ! משלם על החולצה שלי. ומבקש לארוז את זה למתנה !!!!!! אני החלטתי שאני לא מוותרת, שהשמוק הזה כנראה הסתכל עליי כי אני באותה מידה כמו החברה המפגרת שלו , ושיחזיר לי מייד את החולצה שמדדתי . התחלתי לצעוק עליו באמצע החנות, והוא לקח לי את היד ויצא איתי החוצה, ואמר לי בחיוך מקסים ומלא שיניים צחורות: תסכימי ללבוש את זה הערב כשניפגש ? גם אם לא יצא מזה כלום, החולצה שלך. נכון מקסים ????? (לא יצא מזה כלום..והחולצה עדיין אצלי) אז נכון, שאם אתה גבר שמתחיל עם כל אחת שזזה ברחוב, זה לא לעניין שתתחיל לקנות חולצות לכל אחת שמוצאת חן בעיניך.. אני חושבת שכל החוכמה היא לעשות את "ההתחלה" בהתאמה מקסימלית לזו שאתה "מתחיל" איתה. אני בזמן האחרון בכלל אוהבת לדוג את הבחורים שלי ברשת. האקס שלי (4 שנים) והנוכחי (בינתיים שנה טפו טפו טפו) שניהם היו וירטואליים לחלוטין, ואחרי החלפת תמונות, ורשימת דרישות - התחלנו לצאת, וזה הכי אחלה שיש . גם הבא בתור (אני מקווה שלא יהיה יותר) אם יהיה .. יהיה ברשת. הכי טוב בשבילי, וגם הכי קל לחזר.
