נראה שבלילה יש לדברים קצב שונה ויש במה לחשיבה
מהסוג הרפלקטיבי, קל יותר לסכם את קורות היום ולהגיע לתובנות.
מה גם שיש משהו באוויר שמעודד פתיחת הלב כלפי אחרים.
יש רגשות שקמלים מול האור האכזרי של היום ופורחים רק
בצללים. http://www.youtube.com/watch?v=YkADj0TPrJA
כי אני בורגני עם הנאות ביתיות ואולי זה עניין של גיל. ואולי זה סתם תירוצים.
יש לילות שאני הולך לישון בארבע ויש לילות שאני קורס באחד עשרה. אין חוקיות שאני יכול למצוא בזה. הלילה האחרון שלא ישנתי היה לפני שנים רבות.
ציפור לילה זה לא אני.
והמית היום מהוסה, המוזות רוחפות מעל.
וכשהן מגיעות, לא חכם יהיה לפספס הזדמנות לפגוש בהן.
קסמו של הלילה בעיקר לפגוש בעצמך, באופן הכי עמוק של המפגש.
כמו גם, קוקטייל נפלא רגשות סותרים לחלוטין מתקיימים בך בו בעת.
היש מה שידמה לזה במהלך היום?