אז מה עושים כש.....

[me too]

אז מה עושים כש.....

אז מה עושים כשנופלים לתוך דכדוך, שלא לומר דכאון (זו מילה מלחיצה)?
כשכבר לא רואים את האור בקצה המנהרה?
כשמתחילים להבין שכנראה שזהו זה....
שרוצים לבכות, אבל הדמעות לא רוצות לצאת, אבל הן חונקות את הגרון.....
כשמבינים שכבר עברתי 4 הריונות ומכולם יש לי ילד אחד, תודה לאל.
כשמסתכלים על לוח השנה ומבינים שאני כבר לא צעירה כמו פעם, ואת הגלגל אי אפשר להחזיר לאחור, ומה שיש כנראה שזה מה שיהיה ( ואני מודה על מה שיש, אבל רציתי שתהיה לו חברה בדמות אח או אחות ולא רק חתולה)
כשמסתכלים במראה ורואים שישנה בטן, אפילו שההריון ההוא נמשך בקושי שבוע, ומבינים שכדאי להפסיק עם הפיצוי הרגשי, אבל חבילת הפררושה במטבח מסתכלת חזרה ואומר כ&^ א%$ תאכלי אותי, זה עושה לך טוב.

מצטערת על הדכאון, הייתי חייבת להוציא, אפילו עם בעלי אני לא מצליחה לדבר, ולא בגללו, רק בגללי.
שולחת מהר לפני שאתחרט

 

[אודותי]

בת כמה את?

אני לא מספיק מכירה..אבל שולחת ים של חיבוקים וחיזוקים

 

[me too]

תודה

 

[נתנאלה2]

יש לי מחברת שלמה של הוראות

אבל אני לא כותבת מהמחברת, אלא מהלב,
מה עושים? שאלת,
כשחשוך, אפשר לעשות כמה דברים, בהתחלה מנצלים את החושך,
בוכים, כועסים, מרחמים, מעקמים פרצוף, עושים פרצוף,
לובשים פיג׳מה,
הרי אף אחד לא באמת רואה ,
אפשר לעשות מה שמרגישים,
להיות את, מבלי לרצות את הסביבה,
בלי לחייך , בלי לדבר, בלי להרגיש ,,,,,
לאחר מכן כשהעניים מתרגלות לחשכה,
אפשר לחפש את המתג, של האור ,
ישנם כל מני מתגים, מפוזרים בחשכת חדר הפוריות,
אבל אותם רואים טוב טוב רק כשבאמת חשוך,
אנני מאמינה שאת שם,
היית רואה אותם ,
הם נוצצים, האמיני לי,
בכל מקרה ישנו תדיאור מתחת לחלון, בצד ימין,
זה במקרה שאת יודעת היכן הדרך החוצה.
יש לו לתדיאור כמה שעות שהוא יכול לפעול.
גם למקרר יש תאורה, גם היא לזמן מוגבל,
וכפי שכבר ראית הפררו נמצא על השיש,

מותר אחד או שניים,
מחר או מחרתיים, בעוד חודש או חודשיים , תתחרטי
עכשיו הכל מותר ,

גם דיכאון, או מצב רוח לא משהו
הכל מקובל כאן בחדר הכישלון האישי ,
ואם אינך מצליחה לדבר
את יכולה לכתוב
העיקר לשחרר,
את הפקק הזה שנמצא שם בפנים,
כשישחרר קמעה, יחלו לרדת הדמעות,
מלוח׳ות מלוחות, כמו ים המלח לאחר הסערה,
וכשהם יבשו תדעי בדיוק מה עושים .

ועוד משהו קטן,
אף פעם אל תתחרטי,
מותר לך להוריד את האיפור, לפעמים.

 

[me too]

את מקסימה נתנאלה

מרגשת כל כך
בהחלט עזרת לסכר להפתח

תודה לך

 

[אילושון]

כשתמצאי את התשובה...

שגרי אותה אלי...
בדיוק ! במצבך (אפילו אותה "ספירה"...4 הריונות וילד אחד)
וכבר לא צעירה...

הלוואי והדכדוך יפנה מקום לרגשות משמחים יותר
מאחלת לך ולי ולכולנו בהצלחה!

 

[me too]

לצערי, אין לי תשובה

אבל מאחלת לך שבקרוב גם אצלך הדכדוך יתחלף בהתרגשות ושמחה

 

[me too]

ובפן הפרקטי

קפצתי לרופאת הנשים שלי, והיא הפנתה אותי לעוד מומחית כדי לקבל עוד התיעצות.
היא בכל זאת חושבת שיהיה טוב
ובכלל, היא היתה מקסימה
תודה לכן על התמיכה

 

[anguly]

זה מתסכל ומכאיב וגורם לדכדוך ובאמת לפעמים קשה לראות את האור, והכל לגיטימי להרגיש.
טוב שמה שנתנאלה כתבה גרמה לך לשחרר כי זה גם עוזר.
הלוואי שהמומחית תביא את הפתרון הנדרש

 

[עודבש]

אני לא יודעת מה עושים...

אני פה איתך... מזדהה מאוד מאוד מאוד... אני כבר לא יודעת אפילו באיזה פורום לכתוב כי אני לא שייכת לשום דבר ברגע הזה... חוץ מהרגש והחשק...
גם לי 3 הריונות (אחד הסתיים לא מזמן) מתוכן רק ילדה אחת מהממת. אבל אני רוצה עוד ורוצה עוד עכשיו.. ועכשיו אני לא יכולה (CMV) ובעתיד אין לדעת. (כמוך גרה בחו"ל ואין לי פה אפשרות כלכלית לעשות טיפולים)
לא מצליחה להפסיק לאכול, קצת מעודף המשקל של הטיפולים/הריון/הנקה הצלחתי להוריד עד לא מזמן, ועכשיו אני שוב מתפרקת על אוכל בצורה כפייתית...
אני כרגע מנסה לקבל את גורלי שמה שאני יכולה לעשות אעשה, בשלב זה מחוייבת לחכות... אח"כ להמשיך לנסות טבעי, ולהתפלל שאולי נהיה מהסיפורים האלו... מה בעיית הפוריות שלכן? כי יש סיפורים כאלו, לא חסר, על כל מיני ניסים קטנים... אני יודעת שזה לא מספיק כדי לנחם.. אבל זה מה שיש לי כרגע

בנתיים תרגישי מחובקת, את לא לבד, ואת תמיד יכולה לבוא לפרוק (גם בפרטי)