אז מה עושים עם הלילות האלו?????? זהירות- ארוך

[nk11]

אז מה עושים עם הלילות האלו?????? זהירות- ארוך

הקטנים כבר בני שבעה חודשים. לא יאמן אבל עדיין יונקים.
כיום הם אוכלים כבר 3 ארוחות טחונות "יפות" ומשלימים עם הנקה (הבת גם עם בקבוקים של שאוב ולפעמים תמ"ל אם היא צריכה).
אחרי שבועות קשים של סתימות חוזרות אצלי נראה לי שגם הגוף שלי מתחיל להתאזן מבחינת הכמויות.
עד כאן- הכל טוב.

הבעיה היא הלילות.
הם ישנו נהדר מגיל חודשיים ועד בערך 5 חודשים אבל בחודשיים האחרונים יש רגרסיה נוראית והם מתעוררים המון בלילות. זה לא איזשהו דפוס קבוע- יש לילות טובים יותר, אבל יש גם לא מעט לילות שבהם אני קמה כל 45 דקות.
לדעתי הם לא תמיד רעבים אבל לרוב הם נרגעים רק עם ציצי (זה גם הכי מהר ובד"כ אין לי ממש כוח למלחמות איתם באמצע הלילה).
באמת שבאופן עקרוני היתי שמחה להמשיך עם זה כי אני רואה שזה מה שהם צריכים וזה מה שמרגיע אותם. בנוסף, הם שניהם עדיין מגרדים את האחוזונים מלמטה, אז אני ממש בשמחה נותנת להם ארוחות נוספות כשהם מבקשים.
הבעייה היא שאני סחוטה. אני מותשת ברמות שלא הכרתי בעבר, אני עייפה, עצבנית ובסופו של דבר- זה גם משפיע עליהם לצערי. אחרי כמה לילות קשים ברצף, אין לי טיפת סבלנות אליהם לאורך היום. במקום לזכות באמא שרוצה לתת להם את הכי טוב, הם מקבלים אמא רטנונית ועצבנית. זה כמובן גם משפיע על ההתנהגות שלהם לאורך היום, מוביל לעוד לילה קשה וחוזר חלילה.

אני לא מצליחה לצאת מהמעגל השלילי הזה.
באמת שאני רוצה לתת להם את הטוב ביותר. באמת שחשוב לי שימשיכו לינוק עד מתי שהם יחליטו. אני מלאת רגשות אשמה אבל אני מרגישה שהשפיות שלי מתחילה להתערער.
אני חייבת שינה רצופה של כמה שעות בלילה.
אין לי בעייה להניק פעם או פעמיים בלילה אבל לא 6 ולא 8 פעמים.....

מה עושים?
יש דרך לשלוט בזה?
יש דרך לעשות גמילת לילה חלקית?

אשמח לתובנות
תודה.

 

[חיפאית מצויה]

את בטוחה שהם רעבים?

אצלי גם כמעט שבעה חודשים וגם התחילו התעוררויות בלילה. בהתחלה מוצץ עוד היה מחזיר לישון, אבל עכשיו אני מוצאת את עצמי מאלתרת לינה משפחתית על מזרון הפעילות הרבה פעמים.

הנקודה היא שלא נראה לי שהעניין הוא אוכל (או שאני בהכחשה בענין). מצד אחד זה באמת די מהיר להניק ולחזור לישון, מצד שני יכול להיות שאת מרגילה אותם למשהו שיהיה לך קשה להיפטר ממנו בלי סיבה (בהנחה שהם לא רעבים). את זה אומרת מישהי שכבר קיבלה צורה של נחשוש

זה לא שמצאתי בעצמי פתרון לענין מלבד שינה של כולם ביחד בסלון. אבל ככה ישנים קצת יותר...

 

[אמא מוקדמת]

איתכן באותה סירה

אני ממש מזדהה, אצלי אותו מצב ואני עדיין לא מוצאת פתרון, בהתחלה חשבתי שזה בגלל שהורדתי להם את הבקבוק מצד שני זה לא הוכיח את עצמו בימים שהבאתי בקבוק.
גם אצלי הן ישנו מעולה עד לאחרונה מ20.00 עד 4.00 בלי לקום

איפה הימים הללו ?
גם אצלי עברו ללינה משותפת על המזרן פעילות
גם אצלי הן מגרדות את האחוזנים ומשגעים אותי לתת להם בקבוק תמ"ל לפני השינה שיעלו במשקל ושיישנו
אוףףףףף

ואם אני לא אתן ציצי כשאחת מתעוררת היא תתחיל לצרוח ואז החגיגה תהיה כפולה...

יש לי פחות בעיה עם העובדה שהן מתעוררות ויותר בעיה עם זה שלמרות שהכל חשוך ואני משתדלת לא להתעסק איתן יותר מידי, הן מסיימות לינוק ובעיקר אחת מהן מתחילה לדפוק לי פוזות וחיוכים ומסרבת לחזור לישון היא רוצה לשחק ואיך אומר המשפט הידוע "אם אני לא ישנה אף אחד לא ישן"

אני מנסה להנהיג להן שעת שינה ומקווה שזה יעזור, מכל העצות שקיבלתי, הגעתי למסקנה שסדר יום עשוי לעזור אז אני מנסה בימים אלו למצוא את שעת השינה המיטבית עבורן, זה מתסמן כמו 18.00 שזה ממש מוקדם (מצד שני אם אני מושכת עד 20.00 קשה להרדים אותן למרות שהן עייפות)

אני מקווה שזה יצמצם את מידת ההתעוררות או לפחות שהן ינקו וימשיכו לישון בלי להתעורר יתר על המידה, עדיין בניסויים
מקווה לתוצאות

 

[nk11]

אז זהו, שאני כמעט בטוחה שזה לא רעב

אלא משהו אחר.
כמו שאמרתי, הם לא תמיד יונקים הרבה אבל הם נרגעים עם הציצי ולרוב חוזרים לישון.
(למרות שגם אני מכירה היטב את חוסר הרצון לחזור לישון- כן כן, גם אצלנו יש לא מעט פעמים עם הצגות, גרגורים וחיוכים בשלוש בלילה במקרה הטוב, ועם צרחות ובכי לא נפסק במקרה הרע).

העניין הוא שעקרונית ממש לא אכפת לי להניק גם אם זה לא רעב. ז"א אם הם יונקים לא בגלל רעב אלא בגלל צורך רגשי, שהקרבה והמגע עם אמא מצליח לנחם אותם- אז הייתי שמחה להמשיך להניק גם בגלל צורך רגשי. לא חושבת בכלל שזה פחות חשוב מרעב, להפך!!!
אבל כאן בדיוק נקודת השבירה שלי. הייתי רוצה שיהיה לי כוח להניק אותם כמה שהם רוצים, אבל פשוט אין לי.
אני מותשת כל כך.
אני מרגישה שהמותשות שלי מתחילה לפגוע גם בהם וכאן בדיוק הדילמה שלי.
מה עדיף- אמא מניקה מותשת ועצבנית או פחות ציצי ואמא רגועה יותר???

אני לא חושבת שלינה משפחתית על מזרן הפעילות היא הרגל מוצלח יותר מהנקה... מעדיפה לקום בכל פעם להניק ולא לשבור את הגב על מזרן הפעילות. מה גם שאני ממש חוששת לישון איתם, בטח אחרי המקרה הנוראי שהיה בחדשות לפני שבועיים בערך.


אוף.....
אין אף אחת עם תובנות בעניין????? צרת רבים היא נחמה אבל היא לא עוזרת לי.......

 

[nk11]

ודרך אגב

גם אצלנו הולכים לישון בשש.
בהתחלה הייתי בטוחה שאני מגזימה.התחלנו משמונה וכל פעם הקדמנו עוד ועוד. עם שעון החורף הזה מחשיך כל כך מוקדם....
אבל הם פשוט צריכים את זה, היום עמיתי נרדם לנו באמבטייה....

 

[ענת רונן פרל]

כל פעם שניהם מתעוררים?

נסי לתת להם קצת יותר אוכל בארוחת ערב, אם הם אוכלים יפה אז שיאכלו משהו ואח"כ הנקה משני הצדדים.
בלילה, את יכולה לנסות להניק משני הצדדים בכל פעם שמישהו קם (ואם נרדם אחרי צד אחד אז להחליף חיתול כדי שיינק גם מצד שני), אולי ככה ישנו קצת יותר רצוף
אם הם עושים יויו (פעם אחד קם ואח"כ השני, את יכולה להניק את השני מתוך שינה (שלו) כשאת קמה לראשון ואולי ככה הוא לא יקום חצי שעה אחכ.
אם הם מגרדים אחוזונים מלמטה זה באמת רצוי לתת להם הרבה הנקות ואת עושה מצויין אבל רצוי למצוא דרך לשמור גם על השינה שלך.
יש מישהו שעוזר לך? נשמע לי שאולי כדאי שיעזרו לך גם בלילה, אם ברור לך שלא כל ההתעוררויות זה רעב, שמישהו אחר יקום להתעוררות הראשונה (או השניה) ויתנו לך ליצור רצף של כמה שעות שינה באחד משלבי הלילה.

בהצלחה

 

[nk11]

לרוב הבן הוא המתעורר הראשי

הוא גם הרבה יותר "צמוד" לציצי מאחותו.
הם אוכלים ממש יפה בארוחת הערב. אבוקדו, עגבנייה, ביצה ולפעמים גם מעט דייסה ע"ב תמ"ל.
אחרי הכל הוא יונק משני הצדדים והיא מקבלת בקבוק של שאוב (בד"כ סביב 120-150 תלוי כמה יוצא לי...).

לגבי הנקה משני הצדדים בלילה- אני תמיד מפחדת שאם אתן לבן את 2 הצדדים, כשהבת תקום לא יהיה לה מספיק... (הוא מחסל את הציצי עד תום, והיא לא יונקת מספיק טוב בשביל לייצר עוד תוך כדי). אז אני מעדיפה להשאיר לכל אחד את הצד שלו. ובאמת בעבר הייתי מניקה תוך שינה את השני אחרי שהראשון מתעורר, אבל הפסקתי לעשות את זה, אולי שווה לי לנסות שוב.

אבל שוב, אני לא בטוחה בכלל שזה רעב. לפחות לא בכל הפעמים שהם קמים. ולכן באמת לפעמים בעלי מתעורר ומנסה להרגיע.
השאלה היא אם אפשר לעשות משהו כדי למנוע את ההרגל הזה של ההתעוררויות התכופות שנרגעות רק עם הציצי????

 

[ענת רונן פרל]

איך הם נרדמים?

נסי להתחיל להרגיל אותם להירדם במיטה, אולי זה יעזור
ואולי פשוט להניק אותה כשהוא קם ואז למנוע את ההתעוררות הבאה

מצויין שבעלך גם קם אליהם, אולי שווה לקבוע איתו שעות קבועות שהם באחריותו. למשל, לפני שאת הולכת לישון, תניקי אותם ואז למשך (למשל) 4 שעות, אם הם מתעוררים - הוא ניגש ואת ממשיכה לישון.

 

[nk11]

הם נרדמים במיטות שלהם!!!

תמיד!!!
הקפדנו על זה ממש מהתחלה.
גם בשנות היום וגם לקראת הלילה- אנחנו תמיד מניחים אותם במיטות שלהם כשהם ערים, ונותנים להם להרדים את עצמם כשאנחנו ליידם ועוזרים- אם יש צורך.
(שוב- הבת ממש טובה בזה והבן צריך הרבה פעמים עזרה9.
הבעייה היא שבלילה הכל שונה.... אין מצב שיתעוררו (בעיקר הוא) וירדימו את עצמם לבד. הם צריכים ציצי.....

 

[אמאגםלתאומים]

מנסהנבסיו לעזור - זהירות ארוך...

הקושי העצום של ההנקות הליליות מוכר ונפל בחלקת רובנו... אם תחפשי אחורה כאן בפורום תוכלי למצוא לא מעט חומר בעניין. באופן כללי, מנסיוני האישי עם ילדיי, סביב גיל 3-4 חודשים יש איזה הרעה משמעותית בלילות (עם התאומים אני ממש ממש זוכרת שזה התחיל) ולעניות דתי הדבר קשור לכך שסביב הגיל הזה מתחיל תהליך של בקיעת שיניים (הקושי עשוי להתחיל סביב 3-4 חודשים למרות שאת השן עצמה נפגוש רק לקראת 6 חודשים). אני לא ממש יודעת מה בדיוק עובר עליהם אבל סביב השיניים יש אי שקט רב בלילות והמרגיע הלאומי הוא כמובן ההנקה ולכן כל השאלות סביב סוגיית הרעב קצת פחות רלבנטיות כיוון שידוע שיש בהנקה חומרים מרגיעים ומשככי כאבים (כשהבן שלנו נכווה כוויה רצינית מאד ברגל ובמיון המליצו על אקמול הוא פשוט בחר בהנקה בלתי פוסקת...). מצד שני, את מותשת וזה באמת נורא נורא קשה.
יש כמה אפשרויות: האחת, לנסות למרות כל האמור לעיל, להרגיל את התינוקות להפסיק לקום בלילה. יש כל מיני דרכים לעשות את זה והורים שונים בוחרים גילאים שונים לדבר הזה. יש יועצות שינה שלמיטב הבנתי (המאד לא אישית) מסייעות להורים לעשות זאת. אני לא מבינה בזה הרבה אבל יש כאן מספיק בנות שנעזרו ביועצת שינה ותוכלי לקבל מהן עוד הסברים.
אפשרות אחרת היא לנסות להניק מתוך שינה. לי אישית זה העניק הרבה שינה בלילות האלה ובכלל. אחרי שהתאומים גדלו מספיק יכולתי אפילו להניק את שניהם בו זמנית כשאני שוכבת על הגב והם מתחברים בעצמם).
גמילת לילה ניסינו סביב גיל שנה ועשרה חודשים ואחרי שהיה נראה שזה מצליח היתה נסיגה משמעותית ועכשו, בגיל שנתיים ואוטוטו חמישה חודשים, הם כבר יותר גדולים ויותר מבינים ועברנו להנקה אחת מוקדם בבוקר אחרי לילה בלי הנקה.

אני חושבת שאולי יעזור לך גם לא לנסות להסתכל ימבה זמן קדימה אלא לעבור רק את היום הזה ואחר כך את הלילה שאחריו בלי לחשוב איך תשרדי עוד מאה לילות כאלה.

בהצלחה ובכל מקרה טפחי לעצמך על השכם על הנקת תאומים לאורך תקופה כל-כך מכובדת !!

 

[shigatox]

הינו שם.. עכשיו למזלנו כבר לא

גם אצלי עד גיל 10-11 חודש היו קמים לאכול כמה פעמים בלילה, הם לא הפנימו שעברנו את גיל הפגיה ועדיין היו מתעוררים כל שלוש שעות לאכול. גם אצלי הם לא ענקיים, אחוזון 5 ו25, ולא רציתי למנוע מהם אוכל. אבל באיזה שהוא שלב הבנתי שהם לא קמים כי רעבים.
מישהו המליץ לי להחליף את ההנקה לפני השנה בבקבוק עם דיסה, עשנו את זה אבל זה לא עזר. ועד עכשיו אנחנו עם הבקבוק הזה..
שבוע שבועיים לפנ הכניסה שלהם לגן והחזרה שלי לעבודה כשהו בני 10 וחצי חודשים החלטתי שדי, אני לא אעמוד בחזרה לעבודה עם לילות בלי שינה. החלטתי שאין יותר ציצי בלילה, שמבחינתי נגמר ב4 בבוקר, ברגע שקיבלתי את ההחלטה והייתי שלמה איתה היה יותר קל.
כשקמו, ניגשתי ליטפתי, הצעתי בקבוק מים, שרתי שירים אבל לא הוצאתי מהמיטה ולא נתתי ציצי. היו כמה לילות קשים, אבל אחר בערך שלוש לילות הם הבינו, ומאז טפו טפו טפו ישנים רצוף כמעט תמיד משש וחצי בערב ועד 5 בבוקר אז קמים יונקים וחוזרים לישון עד שבע.
זה עשה ממש טוב לי, להם, לחצי ולכל הבניין.
אני ודעת שלא כולם מסכימים עם השיטות האלו וקשה ממש לעמוד בפני ילד בוכה כשאת יודעת שיש לך פתרון קסם לבכי שלו ולא להשתמש בו, לי זה הה מתאים בזמן הנכון.

 

[nk11]

מעודד ממש לשמוע!!!!!

הלוואי שגם אנחנו נמצא את הכוחות לעשות מרתון כזה של כמה ימים והלוואי שזה באמת יעבוד...
כל פעם כשיש כמה לילות יותר "נורמליים" אני דוחה את ההחלטה עוד קצת וכשיש לילה קשה אני נשבעת שממחר אני לא מניקה יותר בלילה.
אני יודעת שלא כולן פה דוגלות בגישה הזו אבל אני מאוד מסכימה עם מה שכתבת. אני פחות מתחברת לנושא של לינה משותפת והנקה מתוך שינה גם מבחינה "אידיאולוגית" (פחות מתאים לי) וגם מבחינה טכנית- זה פשוט מפחיד אותי לחשוב על לישון איתם במיטה ולהניק מתוך שינה (גם ככה הם לפעמים עדיין נחנקים לי כשיונקים...).
יהיה לי קשה מאוד להפסיק להניק אותם ל-12 שעות רצופות כמו שאת מתארת...(אצלי הבן על אחוזון 5 והבת על כמעט 10). חשבתי לשמור על עוד הנקה אחת באמצע הלילה. נראה לך אפשרי? אפשר להרגיל אותם לקום בשעות יחסית קבועות לינוק?
גם אצלי מקבלים דייסה לפני השינה וזה לא עוזר בכלום. האמת היא שכבר התחלתי לברר על יועצות שינה ואני מקווה שנצליח לעשות מעשה...
ברור לי שאם נחליט על זה - העבודה הקשה תהיה בעיקר של בעלי. כשהבן קולט שאני בחדר הוא צורח את נשמתו עד שמקבל ציצי ולא יעזור כלום. כשאבא ניגש אליו הוא רק צורח אבל לא את נשמתו...

. אז אבא יצטרך לעשות את הגמילה הזו לדעתי, (למרות שגם לי זה בטוח יהיה מאוד קשה ).
בכל מקרה- הבן בטוח יהיה הקשה יותר (הוא זה שצמוד יותר לציצי והוא גם תינוק הרבה פחות רגוע באופן כללי) ואני קצת חוששת שהשינוי יהיה לו טראומתי. בכל מקרה זה לא יהיה בשבוע הקרוב כי אנחנו לפני חיסון אז נראה ליע אכזרי מידי לקחת להם את הנקות הלילה בשבוע של חיסון....
אבל למרות הכל- אני פשוט לא יכולה להמשיך עם ההנקות הליליות האלו לאורך זמן.....

אשמח לשמוע טיפים והמלצות!!!!!

 

[הדר תאומים]

הו מה יפים הלילות הקסומים...

הי NK יקרה

קראתי את כל ההתכתבויות ואני כל כך זוכרת כמה קשה זה היה!!!
ואוו... העייפות הזו שמצטברת ומצטברת וגורמת לנו להיות זומביות ועצבניות וחסרות סבלנות... ומצד שני - האהבה והרצון להמשיך להניק.. במיוחד במשקלים לא גבוהים.
אנסה לתת את השני גרוש שלי -

מצד אחד, כאמא - לי היה קשה עם להפסיק את ההנקות בלילות מתחת לגיל שנה (טוב נו.. מתחת לשנה וחצי..), למרות ששלי היו דביבונים רציניים.
ובדרך כלל - זה גם מה שאני אומרת לאמא ששואלת - שלפחות עד גיל שנה חשוב שהתינוק ימשיך לינוק גם בלילה.
אבל - ויש אבל - כמו שאני תמיד אומרת - כשמדובר בתאומים - יש מצוי ויש רצוי.
והמציאות היא - שני קטנים שלא ישנים הרבה בלילה, או ישנים עם הרבה הפסקות, ואמא שמאוד מאוד מאוד עייפה.
אז האם הרווח של ההנקה עולה כאן על השפיות שלך ? אני לא בטוחה.
כבר ראיתי הרבה מאוד קטנים שגמלו אותם מהנקות לילה גם לפני גיל שנה - ולא קרה שום דבר, הם התרגלו לישון יותר שעות, ואכלו יותר במהלך היום - וזה דווקא לא רע בכלל.
אנסה להיות קצת יותר פרקטית -
למה שלא תגמלי אותם בלילה מההנקה ?
אני לא בטוחה שיש בכך חסרונות. גם לא כיועצת הנקה. שוב - זו לא המלצה גורפת, אבל במצבך - אני חושבת שזו בהחלט אופציה.
את צריכה להיות מאוד שלמה עם עצמך בעניין, כי כמו ששיגטוקס (נדמה לי) כתבה - אלה כמה ימים לא קלים, ימי הגמילה וכדאי שתהיי החלטית וסגורה על הכוונה, כדי לא לבלבל אותם ואותך.
בהרבה מקרים בקבוק הדייסה לפני השינה, זה שאנחנו חושבות שיביא את הגאולה - העלייה במשקל וגם השינה הטובה והארוכה - לא עוזר כל כך.
מה שיכול לעזור - זה שהם יגדילו קצת את כמויות האוכל במהלך היום.
זה שהם באחוזונים נמוכים - לא חייב להיות רע. לכל אחד יש את הקצב שלו, ויש פה גם עניין של גנטיקה. אם הקו שלהם עקבי - אז הם יעלו במשקל - רק יותר לאט ואף אחד לא אומר שזה רע.
אני לא מספיק מכירה את תחום ייעוץ השינה, אבל גם את זה אל תפסלי - נסי לדבר עם יועצת או שתיים - ותראי אם הרעיונות שלהן מתאימים לכם.
מה שאני הבנתי - זה שהן מלמדות איך לנתק את ההרדמות מהתלות - במוצץ או ציצי או מה שלא יהיה ואולי הכלים האלה יעזרו לך. (נסי לדבר עם איילת רוזן, או גילה פרץ- שתי יועצות שינה שאני מכירה.)
ואולי גם הספר שהמלצתי עליו כבר הרבה פעמים - "לישון בלי לבכות" של ד"ר אליזבת פנטלי, מתורגם מאנגלית - the no cry sleep solution.
יכול להיות שהגמילה בלילה - תהיה קצת פחות קשה , כי את מספרת שהם יודעים להרדם במיטה לבד. זה לא שבכל פעם במהלך היום הם נרדמים עם הציצי.
ואולי כדאי שבן זוגך יעשה את הגמילה הזו, אולי זה יהיה קצת פחות ארוך. את תקחי אויר ולא תיכנסי לחדר בלילה והוא יבוא במקומך. כמו שכתבת - הם יודעים מאיפה בא החלב..
לא לכל אחת זה מתאים - אבל גם זו אפשרות שאני מציעה כדי שתשקלי.

מקווה ששדרת את כל האורך..
מה דעתך ?
ספרי מה החלטת לעשות.
ודבר אחרון שחשבתי עליו - אולי יש אפשרות שבמהלך היום מישהו יבוא לעזור ולקחת אותם לטיול כדי שאת תוכלי להשלים איזה שעתיים - שלוש שינה ? לפחות לכמה פעמים כדי שתתאפסי קצת ?

 

[nk11]

הי הדר

טוב,
אז היו כמה לילות טובים יותר ("רק" 2-3 הנקות של כ"א מהם, אבל לפחות הם התעוררו ביחד...) ולכן קצת נרגעתי.
ברור לי שזה זמני. כמו שכתבתי- אין להם איזשהו דפוס קבוע.
העניין הוא שאני לא שלמה כרגע עם גמילת לילה "מוחלטת". קשה לי נורא אבל גם קשה לי לחשוב על כך שהם יתעוררו ויבקשו ואני לא אניק.
עם הבת זה פחות בעייתי כי היא לוקחת בקבוקים אבל עם הבן אני ממש אובדת עצות כי הוא סרבן רציני. מה גם, שהשבוע הייתי בטיפת חלב והוא ירד אחוזון (עד שהגיע לאחוזון 10... השבוע חזר ל-5, אוף!!). בנוסף, ברור לי שמי שיצטרך לעשות את רוב העבודה מולם בלילות יהיה בעלי (זה גם ברור לו!) אבל הוא כרגע לא כ"כ פנוי ללילות בלי שינה כרגע (בדיוק התחיל עבודה חדשה).
האמת היא שגם התייעצתי עם יועצת שינה אבל אנחנו כרגע לא כ"כ יכולים להרשות לעצמנו (מבחינה כלכלית) להתחיל עם ייעוץ שינה.

אז בינתיים סיכמתי עם בעלי שב-7-8 שעות הראשונות של השינה שלהם (עד 1-2 בלילה) אני לא מניקה והוא קם להרגיע, ואח"כ אני מניקה. ואם יש צורך בהמשך הלילה, אז אני מעירה אותו והוא עוזר לי בשעות הקשות שבהם ברור שהם כבר לא רעבים.

נראה איך נתקדם.
תחזיקו לנו אצבעות.....