pain is MY love
New member
אז מה עושים עם כל הצבא הזה?!../images/Emo115.gif
כבר פעם שלישית שזה קורה לי!!!! איך קיבינימאט שומרים על קשר נורמאלי עם בחור כשכל הצבא הזה מסביב בונה לנו מכשולים מכל הכיוונים?! ניקח לצורך העניין הדגמה: הכרתי בחור מסויים, בחור טוב, מקסים, יפיוף אמיתי. הכל טוב ויפה העניינים מתקדמים כמו שצריך והנה הלב שלי כבר מתחיל להרגיש רישרושים מוזרים כאלה שהוא לא הרגיש המון זמן. פתאום הכל נהייה ורוד פתאום אני מתחילה להאמין שהפעם זה זה... את הבחור הכרתי במהלך ההכנה לקק"צ וישר אחרי הדייט הרישמי הראשון נכנסתי לקורס קצינים והנה כבר שבוע שהוא נאלץ לחכות לי בבית. אז הוא חיכה והכל היה טוב ויפה, יצאתי אחרי שבוע וניפגשנו הכל המשיך באותו קו הכל היה פוצי ומוצי וקוצי ושוב הלב התחיל להציק לי ופתאום החיוך נמרח לי על הפנים וסרב לעזוב. והנה עוד שבועיים שאני סוגרת בבסיס, אז היינו מדברים בטלפון כל שעתיים רק כדי להגיד כמה אנחנו מתגעגעים... כתבתי לו מכתב ממש מרגש ושלחתי לו הביתה,דיברתי איתו כל הפסקה שהייתה לי והוא היה מתקשר אליי כל לילה להגיד לי לילה טוב וכל בוקר לעשות לי השקמה. כל הבנות בחדר שלי כבר ידעו מי זה פפושון ועד כמה הוא חשוב לי... לא האמנתי כשהגיע יום שישי הנכסף בו יצאתי הביתה ושוב נפגשתי איתו. לא חשבתי שיש גבול לאושר שלי ברגעים שהייתי איתו... הכל היה כל כך מושלם.. אבל כל כך קצר... יום ראשון שוב הייתי בבסיס ושוב סגרתי שבת. השיחות טלפון שלנו הופחתו, הוא היה עסוק בעבודה שלו כל הזמן ולי בקושי היו הפסקות בין כל השיעורים והמשימות בקורס. ביום שבת הוא היה אמור לבקר אותי אבל הוא לא עשה את זה. נורא נפגעתי ואחר כך ירדתי לשבוע בשטח ולא הייתה לי קליטה ככה שלא יכלנו לדבר ויצא מצב שהקשר התנתק לו מעצמו...
עכשיו השאלה הנשאלת היא- למה?!?! משהו ממש רע קרה אי שם באמצע כי כל הסיפור נראה ממש מבטיח.. אני יודעת שלחצתי עליו קצת יותר מדיי והייתי מתקשרת אליו המון, אבל זה רק כי ממש הייתי זקוקה לתמיכה שלו ובגלל שהיו לי ממש דקות ספורות של הפסקות כל יום ולא יכלתי לחכות שהוא יתקשר אליי.. ואני יודעת שנורא קשה להתחיל ולפתח קשר רציני כשאני לא נמצאת בבית בכלל ולהיפגש פעם בשבועיים זה לא בדיוק עסק, בייחוד לא בהתחלה. אבל מה אני יכולה לעשות?! מה עשיתי לא בסדר?! כי אני מרגיש ממש ממש רע עם זה ואני לא יודעת מה הבריח אותו יותר אני או המצב הנתון...
כבר פעם שלישית שזה קורה לי!!!! איך קיבינימאט שומרים על קשר נורמאלי עם בחור כשכל הצבא הזה מסביב בונה לנו מכשולים מכל הכיוונים?! ניקח לצורך העניין הדגמה: הכרתי בחור מסויים, בחור טוב, מקסים, יפיוף אמיתי. הכל טוב ויפה העניינים מתקדמים כמו שצריך והנה הלב שלי כבר מתחיל להרגיש רישרושים מוזרים כאלה שהוא לא הרגיש המון זמן. פתאום הכל נהייה ורוד פתאום אני מתחילה להאמין שהפעם זה זה... את הבחור הכרתי במהלך ההכנה לקק"צ וישר אחרי הדייט הרישמי הראשון נכנסתי לקורס קצינים והנה כבר שבוע שהוא נאלץ לחכות לי בבית. אז הוא חיכה והכל היה טוב ויפה, יצאתי אחרי שבוע וניפגשנו הכל המשיך באותו קו הכל היה פוצי ומוצי וקוצי ושוב הלב התחיל להציק לי ופתאום החיוך נמרח לי על הפנים וסרב לעזוב. והנה עוד שבועיים שאני סוגרת בבסיס, אז היינו מדברים בטלפון כל שעתיים רק כדי להגיד כמה אנחנו מתגעגעים... כתבתי לו מכתב ממש מרגש ושלחתי לו הביתה,דיברתי איתו כל הפסקה שהייתה לי והוא היה מתקשר אליי כל לילה להגיד לי לילה טוב וכל בוקר לעשות לי השקמה. כל הבנות בחדר שלי כבר ידעו מי זה פפושון ועד כמה הוא חשוב לי... לא האמנתי כשהגיע יום שישי הנכסף בו יצאתי הביתה ושוב נפגשתי איתו. לא חשבתי שיש גבול לאושר שלי ברגעים שהייתי איתו... הכל היה כל כך מושלם.. אבל כל כך קצר... יום ראשון שוב הייתי בבסיס ושוב סגרתי שבת. השיחות טלפון שלנו הופחתו, הוא היה עסוק בעבודה שלו כל הזמן ולי בקושי היו הפסקות בין כל השיעורים והמשימות בקורס. ביום שבת הוא היה אמור לבקר אותי אבל הוא לא עשה את זה. נורא נפגעתי ואחר כך ירדתי לשבוע בשטח ולא הייתה לי קליטה ככה שלא יכלנו לדבר ויצא מצב שהקשר התנתק לו מעצמו...
